המקורות שסופקו עוסקים בעיקר בדמותו, פועלו, יצירתו ההלכתית והתנגדויותיו של הרב יחזקאל סג"ל הלוי לנדא (1713–1793), המוכר בכינויו "הנודע ביהודה",.

להלן פירוט המקורות:

"כל כוונתו לשם שמים": 10 עובדות על "הנודע ביהודה": קטע מגזין מהידברות, המציג 10 עובדות על חייו של רבי יחזקאל לנדא, כולל תפקידו כרבה של פראג, חיבוריו, ופעולותיו הציבוריות, כמו בחירתו להישאר בפראג בזמן "מלחמת שבע השנים" כדי לחזק את עדתו,.

"הנודע ביהודה – מערכת" ו"הרב יחזקאל סג"ל לנדא... - פורטל הדף היומי": מקורות ביוגרפיים נוספים המפרטים את תולדות חייו של הרב לנדא, את מלחמתו בתנועת ההשכלה ובשבתאות,, ואת שמות ספריו המפורסמים, ביניהם שו"ת "נודע ביהודה" וחידושיו לש"ס "ציון לנפש חיה" ("צל"ח"),.

"הלכות ניתוחי מתים": מאמר הלכתי מאת הרב אליעזר מלמד (מאתר ישיבה) הדן בשאלת ניתוחי המתים, תוך התייחסות נרחבת לפסיקתו של ה"נודע ביהודה",. ה"נודע ביהודה" פסק שמותר לנתח מת על מנת להציל חיי אדם (פיקוח נפש), לדוגמה, כדי לעמוד על טיבה של מחלה ולהציל חולה מסוכן שנמצא לפנינו,.

הנודע ביהודה והתנגדותו לתנועות דתיות ורעיוניות:

יחזקאל לנדא - הנודע ביהודה והבעל שם טוב: מאמר מחב"דפדיה הדן ביחסיו של הנודע ביהודה עם הבעל שם טוב והחסידות. אף על פי שהנודע ביהודה היה מתנגד לחסידות והתבטא עליה בחריפות,, גדולי החסידות העריכו אותו מאוד, ורבי שניאור זלמן מלאדי העיד עליו ש"היה יחיד בדורו בהוראותיו, והיה ה' איתו שקלע אל השערה",.

הפולמוס עם השבתאות: הנודע ביהודה היה ראש הלוחמים בתנועת השבתאות,,. מקור אחד (באנגלית ורוסית) בשם "Emden-Eybeschütz Polemic: Sabbateanism's Theological Schism" מנתח את הפולמוס בין הרב יעקב עמדין לרב יונתן אייבשיץ על רקע השבתאות, ומציין כי ה"נודע ביהודה" (הרב יחזקאל לנדא) נקט בתגובה פרגמטית לפולמוס זה כאשר כיהן כרב בפראג.

קבלה ומחשבה: המקורות דנים בגישתו המורכבת של הרב לנדא ללימוד קבלה:

הוא התנגד לשילוב קבלה גלויה בפסקי הלכה ואף פרסם חרם לגנוז קמיעות שכתב הרב אייבשיץ.

עם זאת, ספר אקדמי בשם "The Kabbalistic Culture of Eighteenth-Century Prague" טוען כי למרות שנחשב למתנגד לעיסוק אזוטרי, הרב לנדא השתמש ופיתח רעיונות קבליסטיים באופן חדשני בעבודתו ובמחשבתו,.

עבודותיו המרכזיות: המקורות מזכירים את חיבורי היסוד שלו: "נודע ביהודה" (שו"ת),,, "ציון לנפש חיה" ("צל"ח", חידושים על הש"ס),,, ו**"דגול מרבבה"** (הגהות על השולחן ערוך),.

בנוסף, סופקו קטעים קצרים מספריית ספריא (Sefaria) המציינים את שמו של הנודע ביהודה, וכן את שמו של הספר "הנודע ביהודה כפוסק ומורה דרך".