חרדים למדינה

מה גורם לחוקרת שהקדישה את חייה לשילוב חרדים לבחון מחדש את כל מה שהאמינה בו?

ד"ר לי כהנר, מהחוקרות המובילות של החברה החרדית בישראל, מגיעה לשיחה על מסע של אמונה, שבר והתכווננות מחדש. מראשית דרכה בתקופת חוק טל ועד למחקר על מעמד הביניים החרדי, כהנר האמינה ששינוי בתוך הליבה החרדית יחלחל לחברה כולה. אלא שאירועי 7 באוקטובר והשנים האחרונות העמידו את התפיסה הזו למבחן דרמטי בכל הנוגע לגיוס, דמוקרטיה ושוויון מגדרי.

בשיחה גלויה היא מדברת על הרצון לההתרחקות מהעיסוק הישיר בתחום, על הפוטנציאל של עבודה במרחבים משותפים ובשוליים, ועל התפקיד של המחנה הליברלי ביום שאחרי השבר.

בפרק הזה של "חרדים למדינה - סיפור משותף", מיכל גלבוע אטר*, מייסדת ומנכ"לית המכון החרדי לדמוקרטיה, עוברת לכיסא המרואיינת ומשוחחת עם הרב בצלאל כהן על אקטיביזם, שותפות וחיבורים חוצי מגזרים.

דרך העבודה שלה לצד סוכני שינוי מתוך החברה החרדית, מיכל מספרת איך נראית שותפות אמיתית בין אנשים שמגיעים מעולמות שונים מאוד, מדוע נשים חרדיות פורצות דרך הן בעיניה כוח שינוי משמעותי, ומה צריכים מנהיגים ומשרדי ממשלה לעשות כדי לתת לחרדיות המשתלבת ייצוג והשפעה אמיתית.

פרק על דמוקרטיה, אקטיביזם ואופטימיות, ועל האפשרות של חילונים וחרדים לבנות יחד שותפות אמיתית, לא למרות ההבדלים ביניהם אלא מתוך הערכים המשותפים.

פרופ' משה הלינגר, מומחה ליחסי דת ומדינה ולמחשבה פוליטית מאוניברסיטת בר-אילן, מתארח אצל מיכל גלבוע אטר והרב בצלאל כהן לשיחה שמבקשת לפרק את החלוקה הפשוטה בין חרדים, דתיים וחילונים.

דרך סיפורו האישי, הלינגר מסביר מדוע הזהות הישראלית מתקיימת הרבה יותר על רצף מאשר בתוך קופסאות סגורות, ולמה ישראל היא בעיניו המדינה המסורתית ביותר בעולם המערבי.

השיחה נוגעת גם במתח שבין זהויות שונות, בסובלנות כלפי להט"ב, באתגרים הערכיים שמציבה המציאות בגדה ובפער שבין האופן שבו קבוצות בחברה הישראלית תופסות את עצמן לבין המציאות בפועל.

פרק על חרדיות, מסורתיות וישראליות מורכבת, ועל האפשרות לבנות מרחב משותף דווקא בלי לדרוש מכולם להיות אותו הדבר.

הרב בצלאל כהן מייסד שותף של המכון החרדי לדמוקרטיה, צולל לשיחה עם שותפתו לייסוד המכון, מיכל גלבוע אטר, לניתוח של החברה החרדית. הוא מבהיר כי החרדיות היא לא קבוצה אחת הומוגנית, אלא עשויה פסיפס מורכב, שכולל חרדים ממלכתיים, שמחפשים בית פוליטי ועוגן קהילתי. הרב בצלאל כהן קורא ליצירת מוקד כוח נוסף של חרדיות מתונה, שותפה באחריות למדינה, בדומה לאיגוד של 'פועלי אגודת ישראל' שהיה בעבר, בימי הקמת המדינה. חרדיות שחורטת על דגלה ש"דרך ארץ קדמה לתורה' וקורא לממשלה ולפילנתרופיה להעצים את הזרם החרדי הממלכתי ,שבו טמון זרע השינוי והאחריות המשותפת שיוביל לריפוי החברה הישראלית ולביסוס עתידה כחברה דמוקרטית.

איך נראית הדרך של אישה חרדית אל מוקדי קבלת ההחלטות בישראל? מיכל צ'רנוביצקי, חוקרת ומקדמת מדיניות בקרן ברל כצנלסון ומיוזמות החינוך הממלכתי-חרדי, מתארחת לשיחה על פוליטיקה, חינוך ושינוי חברתי מתוך החברה החרדית.

בשיחה עם מיכל גלבוע אטר והרב בצלאל כהן, צ'רנוביצקי מספרת על החיבור שלה לתפיסה הסוציאל-דמוקרטית, על המפגש המכונן עם עמיר פרץ, על מה שגילתה בעבודתה כיועצת מנכ"ל משרד הכלכלה, ועל המאבק המתמשך להרחבת החינוך הממלכתי-חרדי.

פרק על אישה חרדית שבחרה להיכנס אל מוקדי ההשפעה, על חינוך נקי מאינטרסים פוליטיים, ועל עשייה עיקשת למען עתיד טוב יותר לחברה החרדית ולישראל כולה.

האם אפשר לדרוש מהחברה החרדית לקחת חלק מלא יותר באחריות הלאומית, מבלי לוותר על אורח החיים האמוני? רחל עזריה, מנכ"לית "העוגן למשפחות המילואים" וחברת הכנסת לשעבר, טוענת שהחיבור בין יהדות לדמוקרטיה אינו סתירה, אלא חלק מהבסיס שעליו נבנתה הציונות מראשיתה.

בשיחה עם מיכל גלבוע אטר והרב בצלאל כהן, עזריה מותחת ביקורת חריפה על ההנהגה החרדית שלדבריה דואגת בראש ובראשונה לקהילתה. מתוך עבודתה עם משפחות המילואימניקים היא מסבירה מדוע התגייסות אזרחית מחזקת את החוסן הישראלי, וקוראת לציבור החרדי למצוא דרך לשאת בנטל תוך שמירה על זהותו ואמונתו.

פרק חד על יהדות ודמוקרטיה, אחריות משותפת, שירות ונטל, ועל המהפכה שרחל עזריה מאמינה שהחברה הישראלית חייבת לעבור.

החיילים החרדים שיוצאים לקרב משלמים לא פעם מחיר משפחתי וחברתי כבד. אלא שגם לאחר השחרור, הם נתקלים בחסמים משמעותיים בדרך לתעסוקה, ללימודים ולשילוב מלא בחברה הישראלית.

בשיחה עם מיכל גלבוע אטר והרב בצלאל כהן, מספר רס"מ (במיל') אריה עמית, מעמותת "הנחשונים", על הצרכים הבוערים של החיילים החרדים: מציוד מבצעי ותמיכה במשפחות, דרך ההתמודדות עם סטיגמות וניכור, ועד לחיבור ישיר למעסיקים ולמסלולי הכשרה ביום שאחרי השירות.

פרק על המחיר שמשלמים החיילים החרדים, ועל הדרך להפוך את השירות שלהם לסיפור הצלחה אישי, משפחתי וחברתי.

פרופ' מיכל מושקט-ברקן, ראשת התוכנית לחינוך פלורליסטי בהיברו יוניון קולג' ומייסדת-שותפה של מרכז ״רקמה״, מגיעה לשיחה על יהדות ליברלית, ועל חברה שבה המדינה באמת שייכת לכולם.

בשיחה עם מיכל גלבוע אטר והרב בצלאל כהן, מושקט-ברקן מדברת על המאבק למען ליברליזם, ועל הצורך בהיכרות עמוקה עם החברה הערבית כחלק בלתי נפרד מבניית מרחב ישראלי משותף.

דרך העבודה שלה עם אנשי חינוך מכלל המגזרים, ביוזמות כמו "חדר מורים לזכרה של שירה בנקי", היא מציגה תפיסה של חינוך שמאפשר לנהל מחלוקת חריפה מתוך כבוד, מבלי להסתפק ב"קירוב לבבות" מזויף.

פרק על יהדות פלורליסטית עם עמוד שדרה, ועל הדרך לבנות חברה מגוונת שלא מוותרת על אחריות משותפת.

הפעם הרב בצלאל כהן בשיחה עם מיכל גלבוע אטר, על החברה החרדית עבר, הווה ועתיד אחר אפשרי.

בפרק הוא חוזר לשורשי האורתודוכסיה בתגובה לתנועת ההשכלה, לתהליכי ההסתגרות מימי ישיבת וולוז'ין ותנועת המוסר, ומציג את צמיחתה של "החרדיות הממלכתית", תת-מגזר המבקש להשתלב בחברה הישראלית מתוך חיבור לערכים דמוקרטיים, ליברליים והומניסטיים. בפרק הוא מעמיק במושג "דעת תורה" דרך משקפיו של קאנט, לצד ניתוח פוליטי על השפעתו מנגנוני הכוח החרדיים.

ביחד עם שותפתו למכון החרדי לדמוקרטיה, מיכל גלבוע אטר, הוא מסביר מדוע בן הברית של החרדיות הממלכתית הוא דווקא הציבור החילוני-ליברלי ועל החיבור ההכרחי בינהם. לעתיד של כולנו

מירב סבר, כתבת תחקירים, סופרת, ובעלת ניסיון של שנים בעיתונות החרדית המיינסטרימית, מגיעה לשיחה על המנגנונים המושתקים שמעצבים את חייהן של נשים ונערות בחברה החרדית.

דרך סיפורה האישי היא מתארת את האפליה שמופנית כלפי נערות מזרחיות במוסדות החינוך החרדיים, ואת השבי התודעתי שבו גדלה, בחברה שבה ידע חיצוני נתפס כאיום ממשי.

בשיחה עם מיכל גלבוע אטר והרב בצלאל כהן, סבר מדברת על מעמדן של נשים חרדיות, ועל הביקורת החריפה שלה כלפי ש"ס, שלדבריה משמרת עוני ומוחלשות במקום לפרק אותם.

פרק על הבחנה הכרחית בין האדם החרדי לבין העסקנים שמדברים בשמו, ועל מדינה שממשיכה לאפשר את זה.