מיטל חודורקובסקי היא משוררת ופסיכולוגית קלינית, אישה ואם לשלושה, ומתגוררת עם משפחתה תאילנד.

בימים אלה יוצא ספר השירה החדש שלה: ״אמנות השיבה הביתה״. שם שבאופן עמוק מהדהד את העשיה שלי בימים אלה: אמנות. שיבה. בית.

נפגשנו סופסוף אחרי שתכננו להפגש זמן רב, והשיחה שלנו מסמנת את חזרת הפודקאסט למתכונתו המקורית, עם פרק מספר 84.

דיברנו על פסיכולוגיה וגם על רפואה, מקצועות ותיקים, מבוססים, ״יודעים״, מדעיים, והשינויים שהתקופה הנוכחית והמטופלים שלנו מבקשים מהם וגם מאיתנו. על משטרת הפסיכולוגיה וה-guidelines ברפואה, ואיך צריך לדעת תווים על בוריים כדי להתחיל לעשות וריאציות.

ודיברנו על יצירה, תודעה חיובית, הודיה שמשנה הוויה וחיים, וההרגלים היומימיים שמעודדים את כל אלה. בפרט בימי המלחמה וכפי שהם נראים מכאן ומשם, זוויות ראיה שמשתנות כמו קליידוסקופ.

וגם דיברנו על מילים ושירה, על השפה העברית, על מלחמה-החלמה-חמלה-חלימה, דחף ופחד, ולוליינות שמתמירה יצר ליצירתיות ואיך זה מרגיש כשיש קריאה פנימית.

השיר לסיום הוא מסע / מרי אוליבר, בתרגום קרן שפי.

עריכה: אופיר גל, sofa sound

כל הזכויות שמורות לנויה שילה ©