אלי שרעבי, חבר קיבוץ בארי, נחטף מביתו בשבעה באוקטובר והוחזר אחרי 491 ימים בשבי חמאס בעזה.

אישתו ליאן ובנותיהם נויה ויהל לא שרדו את היום הנורא. אחיו יוסי, נחטף גם הוא, ונרצח בשבי.

אלי ואני נפגשנו ביום חזרתו, במתחם השבים בשיבא, ומאז אנחנו הולכים ביחד דרך.

נפגשנו בערב חג פסח, כדי לדבר על יום השבעה באוקטובר 2023, ועל יום השמונה בפברואר 2025. ועל 491 הימים שדחוסים ביניהם.

דיברנו על חיבורים, דיוקים, מסירות והתמסרות, וההרגשה שיש לפעמים שהכל מכוון. על ההשרדות דרך משימות, מיקוד המחשבה, כלכלת אנרגיה וחישוב הסיכויים, ניהול ומנהיגות ועל מה עושים בתוך ירידה.

ודיברנו על עצב עמוק, געגוע, תהומות האבדן שגורם לכל השבי הנורא להתגמד. על רפואת השבים שיצרנו עבורם ועבור המשפחות, ומדוע אין בה פרוטוקולים, ועל מי ומה מטפל במטפל.

וגם דיברנו על החיים, ההאחזות, האהבה והתשוקה אליהם, על הצמיחה שיש לצד הטראומה באנשים ובטבע, על השראה אין-סופית, על בחירה חופשית ועל חירות.

הציטוט לסיום על האנשים הכי יפים הוא מאת ד״ר אליזבת׳ קובלר-רוס.

הקלטה ועריכה: אופיר גל, אולפן sofa sound

כל הזכויות שמורות לנויה שילה ©

Presented as Grand Rounds talk of Tufts Medical Center - Palliative Unit.

Hosted by Dr. Tamara Vesel and Dr. Michael Eizyk.

March 19th, 2026

ד״ר אפרת סוראקי היא רופאה מומחית ברפואה פיזיקלית ושיקום ומייסדת קמפוס מבראשית - מרכז רב תחומי ראשון מסוגו בארץ להחלמה מכאב נוירופלסטי.

נפגשנו כדי לדבר על כאב ומחלה, ריפוי והחלמה, ורפואה חדשה-עתיקה.

דיברנו על מה בין כאב נוירופלסטי לפסיכוסומטי, מנגנוני הכאב, ומדוע מקור הכאב לא נמצא במקום שבו מחפשים אותו. על ההבדל בין קורלציה לסיבתיות, על לפתור בעיות משורשן ולגשת לרפואה מתוך הבריאות, ולא מתוך הנחה שהחיים הם מחלה כרונית.

ודיברנו על מוות. על מוות קרוב ורחוק, מוות צפוי ומפתיע, על הקשר חברתי-תרבותי, המוות שפגשנו אפרת ואני כבר בצעירותנו, ואיך הוא ניתב אותנו לנדיבות העשיה שלנו היום.

וגם דיברנו על אמונה, אלוהים, אינטואיציה, חדשנות שהיא הסכמה לברור מאליו, ו-to own the unknown.

השיר לסיום הוא: דיוק הכאב וטשטוש האושר / יהודה עמיחי

הקלטה ועריכה: אופיר גל, אולפן sofa sound

כל הזכויות שמורות לנויה שילה ©

שרון רן-שגב היא חברת קיבוץ בארי, אשת משפחה, מורה, ויוצרת הפודקאסט בראשית. פודקאסט שנולד כחלק מתהליך שהחל ביום השבעה באוקטובר הנורא בקיבוץ.

שרון הזמינה אותי להתארח בפודקאסט שלה, וקיבלתי רשות לצרף אותו גם לשלי.

דיברנו על השבעה באוקטובר, על לאבד בית, ואת כל הזכרונות, חברים וחברות קרובים. על להשאר בחיים, ולאחוז בהם.

ודיברנו על רפואה ורפואת השבים. שרון אפשרה לי לשתף מהסיפור שלי, על איך נהייתי רופאת השבות והשבים, איך הוקם מרכז שבים לחיים בשיבא, ומה בעצם קורה בו.

וגם דיברנו על פודקאסטים. על התהליכים שהובילו את שתינו להחליט שאנחנו הולכות לעשות פודקאסט, ומה מתגלה בתהליך היצירה.

השיר שאני מקריאה לסיום הוא: The Thing Is מאת אלן באס, ובתרגום מירב פיטון.

מבית ג׳וסיטוק סטודיו. 

הקלטה, עריכה וסאונד: ריי שגב  

ייעוץ וליווי: שירלי אבנון קרייזל

ד״ר אמיר צבעוני או איש משפחה, ואיש רפואה. רופא משפחה שמטפל באנשים עם כאבים כרוניים ותסמינים לא מוסברים.

אמיר ואני הולכים דרך ארוכה, מאז ימי ההתמחות שלי, וימיו כסטודנט, אז עשינו תורנויות ביחד, כשהוא היה עוזר הרופא שלי.

נפגשנו בפעם האחרונה בספטמבר 2023, והקלטנו ביחד שיחה לפודקאסט, שלא פורסמה, אסון השבעה באוקטובר. ועכשיו נפגשנו שוב. להקליט פרק חדש.

דיברנו על רפואת השבים ורפואת הכאבים. הרפואה של פעם, הרפואה המודרנית ופוסט-מודרניזם ברפואה. רפואה מנרמלת לבריאות ורפואה שמתמקדת בפתולוגיה.

שאלנו מי הוא הרופא.ה הטוב.ה, מה כוחה של מילה שמגיעה מרופא.ה. ולמדנו על הרפואה של ד״ר אנדרה מטלון, Dr. John Sarno, ועל מרשמים שהמטופל רושם.

ודיברנו על מלחמה-החלמה-חמלה, שמקופלים בתוכם גם מה-חל? וחמולה, על כאב כהסחת דעת וכמורה דרך, ועל תלונה עיקרית מול סיבת ההגעה למרפאה.

וגם דיברנו על לבכות עם מטופלים, על אינטימיות א-סימטרית ועל outsourcing והמקור שבפנים.

השיר לסיום מאת רונן קלאס.

הקלטה ועריכה: אופיר גל, אולפן sofa sound.

כל הזכויות שמורות לנויה שילה ©

ד״ר איילת לוי-שחר היא רופאת משפחה וספורט, בזוגיות ואם לארבעה.

ביתה של איילת היא נעמה לוי, התצפיתנית שנחטפה בשבעה באוקטובר ממוצב נחל עוז, והוחזרה אחרי 477 ימים בשבי בעזה.

איילת ואני נפגשנו יומיים אחרי יום השנה לחזרתה של נעמה, ויום אחרי החזרת גופתו של רן גואילי ז״ל לקבורה.

דיברנו על ימי המלחמה, ועל האסון הפרטי והלאומי, על לעשות את הדבר שמעולם לא דמיינת ולא הכנת את עצמך אליו, ולגלות בתוכך כוחות על שלא ידעת על קיומם. על השחרור שהיה כמו לידה, ועל ביות מלא במתחם השבים.

ודיברנו על להפוך להיות הפוסטר של הכאב, פומביות ואנונימיות, פרטיות וציבוריות. ושגם בזה חשוב להמשיך להיות יפה.

וגם דיברנו על כנות רדיקלית, you do you, על העוצמה שבלא לדעת כאמא וכרופאה. על משימה ושליחות, ועל להשרות את כל הרפואה כולה בתוך אמבטיה של משמעות.

הקראנו את הסיפור ״האם הגיבורה״ מתוך הספר ״גוזלי״.

ואת השיר ״השיבה״ / מיטל חודורקובסקי, מתוך הספר ״אומנות השיבה הביתה״.

הקלטה ועריכה: אופיר גל, אולפן sofa sound

כל הזכויות שמורות לנויה שילה ©

מיטל חודורקובסקי היא משוררת ופסיכולוגית קלינית, אישה ואם לשלושה, ומתגוררת עם משפחתה תאילנד.

בימים אלה יוצא ספר השירה החדש שלה: ״אמנות השיבה הביתה״. שם שבאופן עמוק מהדהד את העשיה שלי בימים אלה: אמנות. שיבה. בית.

נפגשנו סופסוף אחרי שתכננו להפגש זמן רב, והשיחה שלנו מסמנת את חזרת הפודקאסט למתכונתו המקורית, עם פרק מספר 84.

דיברנו על פסיכולוגיה וגם על רפואה, מקצועות ותיקים, מבוססים, ״יודעים״, מדעיים, והשינויים שהתקופה הנוכחית והמטופלים שלנו מבקשים מהם וגם מאיתנו. על משטרת הפסיכולוגיה וה-guidelines ברפואה, ואיך צריך לדעת תווים על בוריים כדי להתחיל לעשות וריאציות.

ודיברנו על יצירה, תודעה חיובית, הודיה שמשנה הוויה וחיים, וההרגלים היומימיים שמעודדים את כל אלה. בפרט בימי המלחמה וכפי שהם נראים מכאן ומשם, זוויות ראיה שמשתנות כמו קליידוסקופ.

וגם דיברנו על מילים ושירה, על השפה העברית, על מלחמה-החלמה-חמלה-חלימה, דחף ופחד, ולוליינות שמתמירה יצר ליצירתיות ואיך זה מרגיש כשיש קריאה פנימית.

השיר לסיום הוא מסע / מרי אוליבר, בתרגום קרן שפי.

עריכה: אופיר גל, sofa sound

כל הזכויות שמורות לנויה שילה ©

מיכל זמורה היא אישתו של פקד ארנון זמורה, זכרונו לברכה. קצין הימ״מ במבצע חילוץ החטופים ב-8 ביוני 2024, על שמו נקרא מבצע ארנון.

מיכל היא גם אמא של איתי ונעם.

במקצועה מיכל קלינאית תקשורת מומחית לגיל הרך, מובילה את המיזם שלי מהבית יחד עם אחותה נועה ברונשטיין-אמון. מיזם של סיפורים חברתיים שמתווכים לילדות ולילדים מצבי חיים, גם ברגעי קושי וקצה וגם בתוך היומיום.

מיכל ואני נפגשנו רק לפני כמה שבועות, במה שמרגיש כמו עידן אחר לגמרי - לפני ראש השנה, ולפני שהושבו אלינו כל החטופים החיים.

נפגשנו לדבר על סיפורים.

דיברנו על האופן שבו אנחנו מספרים לעצמנו את המציאות, העולם שבנוי מסיפורים ולא מאטומים, סיפורים לילדים וסיפורים למבוגרים, על דמיון שמספר את האמת, ועל הרפואה שקורית דרך מילים.

ודיברנו על רופאים מעולים שהם אנשים מעולים, למה אנחנו זקוקים, אינטואיציה, ולהכניס את האמת פנימה.

וגם דיברנו על להתכונן כל החיים למשהו ועדיין לא להיות מוכנה. על שאלות חודרניות ושאלות לגיטימיות, על הציבורי והפרטי, על פומביות ואינטימיות, ועל האיש שהוא גם גיבור ישראל וגם איש פרטי, ומתוק-מתוק.

ציטטנו את קארל יונג ואת אן ווסקאמפ, והשיר לסיום מאת מיקה בן-שאול.

הקלטה: אולפן המזקקה, ירושלים

עריכה: אסף רפפורט

כל הזכויות שמורות לנויה שילה ©

פרופ׳ מירב רוט היא פסיכולוגית, פסיכואנליטיקאית, חוקרת תרבות וכותבת.

היא גם אחד הקולות המובילים, הבכירים ומעוררי ההשראה, בהתגייסות של קהילת מקצועות בריאות הנפש בעקבות האסון של השבעה באוקטובר, ומהמקימים והמובילים של עמותת FLM וארגון בוא״ו.

מירב ואני נפגשו בתוך ימים שבהם שתינו הגענו מתוך נגיעה בתופת הדוממת, בבארי ובניר-עוז, ומשם התחילה השיחה.

דיברנו על טיפול נמרץ ברפואת אסונות הנפש, עשרה קווים מנחים לטיפול באדם שחרב עליו עולמו, שבירת לוחות הברית והקריאה ״הנני״ שמובילה לאקטיבציה.

ודיברנו על עומק האמפתיה שעוברת דרך חוויה אישית, כאב שהוא כ-אב וממלא את הטראומה במשמעות, הזכות לבכות, ולהיות ראוי - בעל ערך ושרואים אותי.

וגם דיברנו על ההפסד שבנקמה, התקיעות שבאשליית השליטה, המעבר מהדומיננטיות של הרוע לדומיננטיות של הטוב, ועל כך שכולנו חולים וכולנו רופאים.

ציטטנו את מלאני קליין, הרב השל ואתי הילסום.

והשיר לסיום הוא The Thing is מאת אלן באס, ותרגום לעברית מאת מירב פיטון.

הקלטה: סופה סאונד, תל אביב

עריכה: אסף רפפורט

כל הזכויות שמורות לנויה שילה©

ליאת שדה-סעדון היא אמא של מיקה, ושל איתי ז״ל, שנהרג כמפקד טנק בעזה ב-2/11/2023.

היא גם סופרת ומרצה, ומיוצרי הפודקאסט מתים עליהם בכאן הסכתים.

נפגשנו כדי לדבר על הכל, כולל דברים שהם טאבו.

דיברנו על לאבד ילד, ולאבד את החיים, ולהוולד מחדש. על אובדני המשנה, שהם גלי ההדף של האובדן. על ללמוד להיות אמא לילד שמת, ועל הרגע when breath becomes air.

ודיברנו על האבל שהוא דרך ביטוי לאהבה, לפי טלי הלמן-מור מעמותת שותפים למסע. על הבור שנפער, ושהחיים הולכים וצומחים סביבו, ועל שתגובות fight or flight של הנפש.

וגם דיברנו על הנצחה בין היכל הזיכרון למדבקות על תחנות אוטובוס, על צעקת כאב שהופכת להיות ויראלית ומהדהדת מקירות העולם, על הכרת התודה והגשמת חלומות ועל האמירה: תעשו טוב וטוב יחזור אליכם.

השיר לסיום מאת חוה ניסימוב.

הקלטה: סופה סאונד, תל אביב

עריכה: אסף רפפורט

כל הזכויות שמורות לנויה שילה©