טיפול גנטי להזדקנות: המהפכה הרפואית שכבר כאןבמאה ה-17, רוב האוכלוסייה מתה ממחלות זיהומיות. מוות מ"זקנה" היה אירוע נדיר. כיום, המצב התהפך לחלוטין: הודות לקדמה הרפואית, רק 3% מהאוכלוסייה מתים ממחלות זיהומיות, אך במקומן תפסו את הבמה מחלות ההזדקנות, הגורמות לנו לבלות קרוב לשליש מחיינו בבריאות לקויה. הרפואה המודרנית עברה שלבים של מלחמה בזיהומים ופיתוח אבחון מתקדם, וכעת היא ניצבת בפתחו של העידן הבא והמשמעותי ביותר: הרפואה הרגנרטיבית, ובראשה, הטיפול הגנטי.בעוד שהרפואה של היום מתמקדת בניהול סימפטומים והחזרת המטופל ל"עקומת המוות" תוך שההזדקנות הביולוגית נמשכת, הטיפול הגנטי מציע פרדיגמה חדשה. הוא מאפשר לא רק לתקן נזקים, אלא להחזיר את הגוף למצב בריא יותר, לשנות את מסלול ההזדקנות עצמו ולהעניק לנו תוחלת בריאות ארוכה ואיכותית יותר.מהו טיפול גנטי וכיצד הוא פועל?טיפול גנטי הוא טכנולוגיה המשתמשת בנשאים ויראליים מהונדסים (וירוסים לשעבר שהונדסו מחדש כך שאינם מזיקים) כדי להחדיר לגוף גנים טיפוליים. גנים אלה נלחמים במאפייני הליבה של תהליך ההזדקנות. לאחר הזרקה אחת, התאים של המטופל הופכים בעצמם ל"בית חרושת לתרופות", המייצרים באופן קבוע את החלבון הטיפולי הנדרש.היתרונות המרכזיים של גישה זו הם:

• "שגר ושכח": טיפול חד-פעמי יכול להעניק תועלת מתמשכת לאורך שנים. מחקר על ילדים עם המופיליה B הראה כי הם ממשיכים לייצר את החלבון החיוני יותר מעשור לאחר קבלת הטיפול הגנטי.
• דיוק כירורגי: הטיפול מדויק מאוד, ללא תופעות הלוואי הנרחבות שמאפיינות תרופות קונבנציונליות הפוגעות במערכות גוף שונות.
• אישור רגולטורי מהיר: בשל יעילותו ודיוקו, טיפולים גנטיים חדשים מאושרים לעיתים תוך שש שנים בלבד.

כבר היום, קיימים עשרות טיפולים גנטיים המאושרים על ידי ה-FDA למחלות גנטיות של גן בודד (מחלות מונוגניות). טיפולים אלה היוו את שדה הניסויים שהוכיח את בטיחותה ויעילותה של הטכנולוגיה, וכעת היא מתרחבת לטיפול במצב המורכב ביותר – ההזדקנות עצמה.מסעה של חלוצה: הראשונה לקבל טיפול גנטי להזדקנותמאחורי המהפכה עומדת חברת BioViva, שהוקמה מתוך שליחות אישית עמוקה. מייסדת החברה, לאחר שבנה אובחן עם סוכרת מסוג 1, גילתה כי אותם גנים שיכולים לרפא מחלות ילדות נדירות הם גם אלו שיכולים להפוך על פיהן מחלות הקשורות להזדקנות. מתוך הבנה זו, נולדה המשימה: לרתום את האוכלוסייה הבוגרת, שיכולה לתת את הסכמתה לטיפולים, כדי לפתח תרופות שיצילו את חייהם, ובמקביל, ייצרו את הידע והטכנולוגיה שיוכלו לרפא ילדים בחינם.בשנת 2015, היא עשתה היסטוריה והפכה לאדם הראשון בעולם שקיבל שני טיפולים גנטיים שמטרתם הבלעדית היא מאבק בהזדקנות הביולוגית. הצעד האמיץ הזה עורר סערה תקשורתית ומדעית, שבר מוסכמות בממסד הרפואי וקרא תיגר על מערכות המימון, אך הוא סלל את הדרך למאות אנשים שכבר קיבלו את הטיפולים אחריה.

העתיד כבר כאן: זמינות ונגישותבניגוד לתפיסה הרווחת, טיפולים אלה אינם מוגבלים למעבדות מחקר. הם זמינים כיום דרך שותפים וקליניקות ברחבי העולם, בין היתר בסין, מקסיקו ואיי הבהאמה. יותר מ-300 מטופלים טופלו על ידי אחד השותפים ללא שום תופעת לוואי חמורה, מה שמוכיח כי ניתן לספק מנה טיפולית יעילה ובטוחה.החזון הוא להפוך את הטכנולוגיה לנגישה לכל. ניתוחי עלות מראים כי באמצעות הגדלת קהל היעד (טיפול בהזדקנות במקום במחלות נדירות), ניתן להוריד את מחיר הטיפולים באופן דרמטי לסכום של "הרבה פחות מ-100,000 דולר". שיתופי פעולה חדשניים, כמו חברה המתמחה בלקיחת תאי גזע של המטופל, הצערתם, השבחתם גנטית והחזרתם לגוף, מבשרים על הדור הבא של הרפואה הרגנרטיבית.קריאה לפעולה: לשנות את התודעהבכל יום, יותר מ-100,000 אנשים מתים ממחלות הקשורות להזדקנות. המספרים הללו אינם גזירת גורל. השינוי כבר כאן, אך הוא דורש מאיתנו לשנות את תפיסת עולמנו, את סדרי העדיפויות שלנו ואת הערכים שלנו. האפשרות לחיים ארוכים ובריאים יותר מחייבת אותנו לפעול. כפי שניסחה זאת חלוצת התחום: "השינוי מתחיל במחשבה, ואז עובר למעשים... המקום היחיד שבו דוחים שינוי הוא בית הקברות, ולשם הוא שייך."

כתבתם "S&P 500" בפנסיה? 4 אמיתות מטרידות שמראות מה קיבלתם במקוםהקדמה: הבקשה הפשוטה שהפכה למבוךאדם פשוט קם בבוקר ומחליט לעשות את הדבר ההגיוני ביותר: לקשור את החיסכון ארוך הטווח שלו, בין אם זו קרן פנסיה או קרן השתלמות, למדד המוכר והבסיסי בעולם - ה-S&P 500. הוא לא מבקש שינצחו את השוק, רק שיעקבו אחריו. בקשה פשוטה. מוצר מדיד. זה מה שהוא רוצה.אלא שכאן, בנקודה הזו בדיוק, ההיגיון הבריא שלכם מתרסק אל מול המציאות המעוותת של מערכת החיסכון הישראלית. מהר מאוד מתברר שהבקשה הברורה הזו עוברת תרגום מעוות במכונה משומנת היטב, מכונה שבנויה בכוונה תחילה לסבך, לבלבל ולהרוויח מהערפל שהיא יוצרת. ההבדל בין מה שביקשתם לבין מה שאתם מקבלים בפועל אינו טעות קטנה; זוהי שיטה שעולה לכם מאות אלפי דולרים.הגיע הזמן לחשוף את הראיות המרשיעות במערכה הזאת.

--------------------------------------------------------------------------------

1. ראיה ראשונה: תוצאות שונות לאותו מדד בדיוק. איך זה הגיוני?האמת הראשונה והמקוממת ביותר היא זו: שני אנשים יכולים לבחור באותו מוצר "עוקב S&P 500" בדיוק, בשני בתי השקעות שונים, ולקבל תשואות שונות באופן מהותי על פני אותה תקופת זמן. אם כולם אמורים לעקוב אחר אותו הדבר, התוצאות צריכות להיות כמעט זהות. המציאות? כאוס מוחלט.הנתונים חושפים פערים שאין להם שום הסבר הגיוני. במסלולי הפנסיה המקיפה, למשל, הפער בין החברות מגיע ל-1.7 נקודות אחוז בשנה אחת – חברה אחת משיגה 5.6% בעוד שאחרת, אינפיניטי, מגיעה ל-7.3%. בקרנות ההשתלמות המצב הזוי עוד יותר: הפערים נעים בין 4.2% ל-5.0%, כאשר אינפיניטי שוב חריגה עם 8.5%. הדפוס חוזר על עצמו גם בקופות הגמל, עם תשואות של 4.6%, 4.8% ו-4.95%.האבסורד זועק, והשאלה חייבת להישאל בקול רם:כל מה שהוא רצה זה מדד SNP 500. הוא לא ביקש מכם לעשות שום דבר שונה... למה אתה צריך לקבל תשואה נמוכה יותר ממישהו אחר? מה ההיגיון?התירוץ האוטומטי שתשמעו מהמערכת הוא "הפרשי שער דולר-שקל". בואו נשים את השקר הזה על השולחן: האם לאינפיניטי יש שער דולר-שקל שונה משל כלל או הפניקס? כל הגופים פועלים באותו שוק ומול אותו שער חליפין. ההסבר הזה הוא עלבון לאינטליגנציה. הפערים נובעים ממקום אחר, אפל הרבה יותר: חוסר שקיפות מוחלט בשער ההמרה שנותנים לכם ובתזמון המדויק של ביצוע העסקאות – פרטים קטנים שבהם מסתתר כסף גדול, הכסף שלכם.

--------------------------------------------------------------------------------

2. משחק המילים המסוכן: ההבדל בין "עוקב" ל"מחקה" שעולה לכם כסףכדי להצדיק את הכאוס הזה, המחוקק הישראלי יצר, בלחץ הגופים המוסדיים, ג'ונגל של הגדרות. במקום מושג אחד פשוט, קיבלנו שתי הגדרות מבלבלות: "עוקב מדד" ו"מחכה מדד". במקום לפשט, המינוח הזה יוצר מסך עשן שמאפשר לבתי ההשקעות להצדיק פעולות מורכבות שמעולם לא ביקשתם.האבסורד מגיע לשיא כשהחברות עצמן מתבלבלות. חיפוש פשוט באתר של גוף פנסיוני אחר המילה "מחכה" יכול להוביל אתכם ישירות למסמך רשמי שבו כתוב "עוקב". הם אפילו לא טורחים לשמור על עקביות בהצגה השקרית שלהם.ומדוע זה משנה? כי התקנות הרשמיות מאפשרות למסלולים האלה להשקיע בנגזרים, חוזים עתידיים ואופציות. הן דורשות מהם חשיפה למדד שנע בין 75% ל-100% בלבד. הפער הזה, בין 75% ל-100%, הוא מגרש משחקים שלם שמאפשר למנהלי ההשקעות ליישם אסטרטגיות אקטיביות ואטומות, תחת מעטפת של מוצר פסיבי ופשוט. ביקשתם לעקוב אחר המדד; בפועל קיבלתם קופסה שחורה שמישהו אחר משחק בה עם הכסף שלכם.

--------------------------------------------------------------------------------

3. העלות האמיתית של ה"ניהול": כך דמי הניהול שורפים לכם מאות אלפי דולריםהמורכבות המלאכותית הזו אינה קיימת בחלל ריק. יש לה מטרה ברורה: להצדיק גביית דמי ניהול מופקעים ותשלום עמלות לסוכנים. הרי יסבירו לכם שניהול מסלול S&P 500 דורש "אופרציה מורכבת". בולשיט. אין שום אופרציה לנהל. מוצר פשוט שרק קונה את המדד לא דורש מערך שלם. אבל כשמכניסים למשוואה נגזרים, חוזים וניהול חשיפה, פתאום יש הצדקה לממן צבא שלם – על חשבונכם.העלות הזו היא הרסנית. נבחן דוגמה מספרית (בהתבסס על הפקדה חודשית צנועה): חוסך שמשלם דמי ניהול של 1.5% מהצבירה שלו לעומת חוסך שלא משלם עמלה כזו. על פני תקופת חיסכון של 37 שנים, הפער בין השניים יכול להצטבר לסכום דמיוני של כ-700,000 דולר. כן, קראתם נכון. קרוב לשלושה מיליון שקלים נמחקים מהחיסכון שלכם רק כדי לממן מערכת שסיבכה בכוונה מוצר שהיה אמור להיות הכי פשוט בעולם.למה הוא צריך לשלם? למה צריך להיפגע בממוצע בכ-700,000 דולר על ציר זמן של 37 שנה?... באיזה עולם זה הגיוני?

--------------------------------------------------------------------------------

4. המערכת לא מעוניינת בפשטות שלכםכאן אנחנו מגיעים לשורש הבעיה: המניע. לבתי ההשקעות ולגופים הפיננסיים יש אינטרס מובנה לא להציע לכם מוצר S&P 500 פשוט, שקוף וזול. הפשטות שלכם פשוט הורסת להם את המסיבה.מדוע? כי מוצר כזה הורס להם את "הפאן בעבודה". הוא מונע מהם:• להשקיע ב"נכסים לא סחירים" (כמו נדל"ן מפוקפק) שעליהם ניתן לגבות עמלות שמנות.• להשקיע בחברות ספציפיות שבהן הם צוברים השפעה, מקבלים משרות דירקטור ונהנים מכל מיני "צ'וקולוקים" נלווים.• ובשורה התחתונה, זה פשוט מכניס להם הרבה פחות כסף.זו לא רשלנות, זהו ניגוד עניינים מובנה ומכוון. המערכת, כפי שהיא בנויה כיום, לא משרתת את הבקשה הפשוטה שלכם. היא משרתת את האינטרסים של אלו שמנהלים לכם את הכסף.

--------------------------------------------------------------------------------

מסקנה: די לבלבול. הגיע הזמן לדרוש שקיפותהבעיה המרכזית שנחשפת כאן היא ריקבון שנובע מהיעדר מוחלט של שקיפות. כאשר כל הגופים בשוק טוענים שהם עוקבים אחר אותו מדד, אך מציגים תוצאות כה שונות, ברור שהבעיה היא לא המדד – הבעיה היא המערכת כולה.הגיע הזמן להפסיק להיות קהל שבוי. הצעד הראשון הוא מודעות, אבל היא לא מספיקה. בדקו את דוחות הפנסיה שלכם. התקשרו לגוף המנהל ותילחמו על דמי הניהול שלכם. דרשו לדעת על מה בדיוק אתם משלמים, באיזה שער המירו לכם את הכסף ומתי בדיוק קנו עבורכם את הנכסים.צאו מנקודת הנחה שהם לא בצד שלכם. צאו מנקודת הנחה שמישהו אחר, באותו מסלול בדיוק, מקבל תנאים טובים יותר ותשואה גבוהה יותר. כי הנתונים מוכיחים שזה המצב.השאלה שכל אחד מאיתנו חייב לשאול היא לא רק "מה קורה עם הכסף שלי", אלא "עד מתי ניתן לזה להימשך?". האם אתם באמת מקבלים את המוצר הפשוט שביקשתם, או שאתם מממנים בלי כוונה מסיבה של מישהו אחר?

🎶 "הבלוקצ'יין - המהפכה שמשנה את כללי המשחק" 🎧מבוזר, בטוח, ואנרגטי - כל מה שרציתם לדעת על הטכנולוגיה שמטריפה את העולם!מטבעות קריפטוגרפיים, NFT, כרייה, חוזים חכמים ו-ODR - המושגים האלה כבר אינם נחלתם הבלעדית של מומחי טכנולוגיה.אנחנו מזמינים אתכם לצלול איתנו לתוך עולם הבלוקצ'יין, ולפענח את כל המידע המקיף שנאסף במקורות העבריים המובילים.בפרק הזה נדבר על:

• עקרונות הליבה: איך עובדת טכנולוגיית הבלוקצ'יין כרשת מבוזרת ובטוחה.
• מה זה "כרייה" ולמה היא צורכת כל כך הרבה אנרגיה?
• יישומים פורצי דרך: מ-NFT וגיוסי הון (ICO/STO) ועד שימוש בשרשראות אספקה וזהות דיגיטלית.
• הזווית הישראלית והרגולציה: איך הרגולטורים מתמודדים עם ההשלכות הכלכליות והמשפטיות (כולל הצורך במנגנוני ODR לחוזים חכמים).
• הסיכונים והאתגרים: מעמד המטבעות הקריפטוגרפיים ככסף, סיכונים פיננסיים ואבטחתיים.

לא משנה אם אתם משקיעים, יזמים או סקרנים - זה הפרק שיעשה לכם סדר בבלוקצ'יין!

מבוא: הדרך הפשוטה להשקעה חכמה – מדדים והשקעה פסיביתהשקעה בשוק ההון הפכה בשנים האחרונות לנגישה ופופולרית יותר, ומאפשרת פוטנציאל לתשואה גבוהה ויכולת למשוך את הכסף בכל עת. עבור מנהלים עסוקים או חוסכים שאין להם את הזמן או הידע הנדרש לניתוח מניות ספציפיות, גישת ההשקעה הפסיבית מציעה פתרון קל ופשוט.1. מהם מדדים? (במונחים פשוטים)מדד הוא מכשיר המשמש למדידת הביצועים של קבוצה גדולה של ניירות ערך, המייצגת שוק, סקטור או מדינה מסוימת. המדד עצמו הוא כמו מכונית מירוץ על מסלול – הוא רק מודד את הביצועים ואי אפשר לקנות אותו ישירות.

• פילוסופיה: במקום להשקיע מאמץ בבחירת מניות ספציפיות, הגישה הפסיבית מתבססת על רכישת מוצרים שעוקבים בצורה מדויקת אחר ביצועי המדדים המגוונים.
• המטרה: המטרה היא לא לנסות "לנצח את השוק", אלא פשוט "לרכב על הגל" שלו במינימום מאמץ. זאת מתוך ההנחה ההיסטורית, שגם אם בטווח הקצר השווקים תנודתיים, לאורך זמן הם נוטים לעלות.
• דוגמאות למדדים: מדד S&P 500 (הכולל את 500 החברות הגדולות בארה"ב), מדד ת"א 125 בישראל, ומדד ACWI (הכולל כ-85% מכלל כלכלות העולם).

כדי להשקיע במדדים בפועל, רוכשים קרן סל מחקה מדד (ETF). זוהי בעצם נייר ערך שנסחר בבורסה כמו מניה, המאגד בתוכו את המניות או הנכסים המרכיבים את המדד, ומנסה לחקות את תנועותיו כמה שיותר במדויק.2. מהם היתרונות של השקעה במדדים?השקעה פסיבית באמצעות מדדים מציעה יתרונות מהותיים, במיוחד למשקיעים לטווח ארוך:

1. פיזור סיכונים רחב: במקום להשקיע במניות בודדות, מוצרים עוקבי מדדים מעניקים פיזור מיידי על פני עשרות, מאות ואף אלפי חברות. הפיזור יכול להיות סקטוריאלי, גיאוגרפי (כמו השקעה המתפרסת על פני מדינות ושווקים שונים) או לפי שווי שוק. פיזור רחב זה מסייע בהפחתת הסיכון.
2. חיסכון משמעותי בעלויות: דמי הניהול במוצרים פסיביים הם לרוב נמוכים במיוחד (לפעמים בטווח של 0.05%-0.5% בשנה), ביחס למוצרים בניהול אקטיבי. חיסכון זה משפיע באופן מצטבר לאורך זמן על התשואה הכוללת.
3. קלות השקעה ומינימום מאמץ: הגישה הפסיבית מאפשרת לכל אחד להשקיע בקלות יחסית, במינימום זמן, ידע ומאמץ. זו דרך פשוטה ונגישה ליהנות מיתרונות שוק ההון.
4. יעילות לאורך זמן: ההיסטוריה מראה כי גישת ההשקעה הפסיבית הכתה את הניהול האקטיבי ב-80% מהמחקרים על מדד ה-S&P 500.
5. יעילות מס וריבית דריבית: תשלום מס רווחי הון מתבצע רק במועד המכירה, ובקרנות צוברות דיבידנד, הרווחים ממשיכים לצבור רווחים (ריבית דריבית) ללא קיזוז מס מיידי, מה שמעצים את החיסכון הצבור. השקעה פסיבית לטווח ארוך נותנת לזמן להיות הכלי החזק ביותר לטובת המשקיע.

3. כיצד עושים את הצעד הראשון?עבור משקיעים רבים, השקעה פסיבית היא דרך פשוטה ונגישה ליהנות משוק ההון. הצעד הראשון מחייב שני שלבים עיקריים:

1. קביעת מטרות והגדרת סיכון:
   • מטרה וטווח השקעה: הגדירו את מטרת ההשקעה (למשל, חיסכון לפנסיה או לטווח קצר-בינוני) ואת טווח הזמן.
   • רמת סיכון: הגדירו את מידת הסבילות שלכם לסיכון. ככל שטווח ההשקעה ארוך יותר, כך ניתן להעלות את רמת הסיכון ואת פוטנציאל התשואה.
2. בחירת אפיק ההשקעה: ניתן להשקיע במדדים באמצעות מספר אפיקים:
   • חשבון מסחר עצמאי (מומלץ): זוהי הדרך היעילה והזולה ביותר להשקעה פסיבית. ברוקרים ישראליים מפוקחים (כגון אקסלנס טרייד, מיטב טרייד, IBI, פסגות טרייד, ואלטשולר טרייד) מאפשרים פתיחת חשבון מסחר עצמאי. לאחר פתיחת החשבון והפקדת סכום מינימלי (החל מ-250 ש"ח ב-FAIR ועד 20,000 ש"ח באקסלנס, בהתאם לברוקר), רוכשים קרן סל מחקה מדד רצויה.
   • מכשירים מנוהלים: כגון קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה או קרן פנסיה במסלול מחקה מדד. אפיקים אלו מומלצים להשקעה לטווח בינוני-ארוך (מעל 6 שנים) בשל הטבות המס המשמעותיות שהם מעניקים.
   • דרך הבנק: זוהי דרך נוחה אך לרוב יקרה יותר בשל דמי ניהול גבוהים.

בסופו של דבר, הקפידו לבחור גישת השקעה המתאימה לצרכים הייחודיים שלכם. עבור משקיעים ישראלים פסיביים, קרנות מחקות ישראליות או קרנות סל איריות צוברות דיבידנד הנסחרות בשקלים בבורסה המקומית הן אפשרויות פופולריות ויעילות שיש לשקול.חשוב לזכור: אין לראות באמור לעיל המלצה או תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים הייחודיים לכל אדם, ויש לבחון כל החלטה לאחר קבלת ייעוץ מגורמי מקצוע.

זוהמת בינה מלאכותית" (AI slop), המוגדר כתוכן דיגיטלי נחות באיכותו שנוצר על ידי בינה מלאכותית יוצרת, המאופיין בחוסר מאמץ ומופץ בהיקף עצום. הטקסטים מתארים את ההשפעות השליליות הנרחבות של תופעה זו על תחומים שונים, כולל יצירת אמנות, מדיה חברתית, ספרות, משחקי וידאו ואף תוכן מדעי, כאשר דוגמאות כמו "שרימפ ישו" ותוכן מדעי שגוי ב-ScienceDirect מובאות כהמחשה. כמו כן, מודגשת הסכנה לזיהום מאגרי ידע באינטרנט, במיוחד במערכות של מנועי חיפוש ובתהליכי אימון של מודלי בינה מלאכותית עתידיים, מה שמוביל למשבר אמון ולדעיכה כללית של איכות המידע המקוון. ישנה גם בחינה של האופן שבו תמריצים כלכליים תאגידיים מעודדים הפצת תוכן זול ומהיר על חשבון איכות אנושית, אף על פי שמחקרים מראים כי תוכן אנושי ממשיך לעלות על תוכן AI במדדי אמינות ומעורבות משתמשים. לבסוף, המקורות קוראים לפיקוח אתי, שקיפות ואימוץ גישה היברידית המשלבת יעילות AI עם יצירתיות ופיקוח אנושי.

הפודקאסט מתמקד בהבנת פעילותן של הוועדות הגיאוגרפיות (ג"ג) של משרד הפנים. הוועדות הללו מהוות מנגנון מרכזי לעיצוב מפת השלטון המקומי, ותפקידן לבחון ולהמליץ לשר הפנים על שינויים קריטיים כגון שינויי גבולות מוניציפליים, הסדרים לחלוקת הכנסות מאזורים מניבים, וכן איחוד או פיצול רשויות. המדריך מפרט את הבסיס החוקי לפעולת הוועדות (פקודת העיריות והמועצות המקומיות) ואת השפעתן הישירה על החוסן הפיננסי של הרשויות (בסיס מס, הוצאות ושירותים). הוא מדגיש כיצד על מנהל הכספים לנווט בתהליכים ממושכים אלה, ולהכין ניתוחים פיננסיים מבוססי נתונים על מנת להשפיע על המלצות הוועדה ועל ההחלטה הסופית של שר הפנים, אשר דורשת לעיתים גם הסכמת שר האוצר.

מה זה AI Slop ואיפה הוא נמצא?• התוכן הזה מופיע בצורות רבות, כולל כתבות חדשות, מוזיקה (למשל בספוטיפיי), ותמונות וסרטונים מוזרים שמתחילים לשלוט בפידים של המשתמשים.• דוגמאות ל-"Slop" כוללות תמונות כמו ישו עשוי משרימפס, פרנסיס הקדוש מצטלם עם ישו כשהוא עף בגן עדן וישו עונד שעון, או סרטוני חתולים מחולצים שמצולמים כלא-אמיתיים.• תוכן AI Slop יכול להיות פופולרי להפליא, כמו מתכון למרק AI שהיה הפוסט השביעי הנצפה ביותר בפייסבוק בסוף השנה שעברה, ותמונות כמו סוס עשוי מלחם שזכה לכמעט 50 מיליון צפיות.איך יוצרים את ה-Slop?• כלי AI הפכו את יצירת תוכן שנראה מקצועי, בין אם בכתיבה, בתמונות או במוזיקה, לקלה מאוד והורידו את חסמי הכניסה.• יצירת ה-"Slop" היא משחק של נפח (Volume game), וכאשר טרנד מסוים הופך ויראלי, יוצרים ממהרים לייצר מאות העתקים שלו.• ישנם "גורואים" של AI Slop המוכרים קורסים (כמו קורס בעלות 17.99 דולר) כדי ללמד כיצד לייצר סרטוני AI ויראליים.• תהליך היצירה הבסיסי כולל שלושה שלבים: 1. יצירת דף ומעקב (לרוב על ידי רכישת חשבון קיים). 2. יצירה והעלאה של כמה שיותר תוכן "Slop" שאמור לייצר מעורבות. 3. קבלת תשלום (דרך הפלטפורמה ישירות, שיווק שותפים או קישור למוצרים למכירה).• פלטפורמות כמו מטא, יוטיוב וטיקטוק מעודדות זאת באמצעות תוכניות מונטיזציה (ייצור רווח) המשלמות ליוצרים שהופכים לוויראליים. התשלומים יכולים להיות קטנים, אך הופכים לאטרקטיביים במדינות בהן ערך הכסף נמוך יותר (כגון הודו, תאילנד או פקיסטן).הנזקים של AI Slop1. הפיכת אתרים לבלתי שמישים:• אתרים שהיו שימושיים בעבר, כמו פינטרסט, הופכים פחות ופחות שימושיים, כיוון שחיפוש פשוט מניב כמעט רק תמונות שנוצרו על ידי AI, דבר שמתסכל משתמשים שמעוניינים בתמונות אמיתיות.2. הפצת מידע כוזב ושחיקת המציאות האובייקטיבית:• תוכן Slop כולל סרטוני חדשות פיקטיביים לחלוטין, לעיתים באורך של 37 דקות ועם מיליוני צפיות, המתארים עימותים משפטיים שלא התרחשו. חלק מהצופים מאמינים שהאירועים הללו אמיתיים.• ישנם יוצרי "Slop" המתמחים בסרטונים המתארים אסונות מהעולם האמיתי (כגון פיצוצים או סערות) שאינם אמיתיים, מה שמוביל להפצת מידע מטריד ושגוי.• במהלך אסונות טבע, זיופים כאלה (כמו תמונות של נפגעים בשיטפונות) עלולים ליצור "רעש" ולהקשות על צוותי חירום למצוא אזורים הזקוקים לחילוץ.• דיווידנד השקרן (The Liars Dividend): עצם קיומו של תוכן AI מזויף מעצים גורמים רעים לדחות סרטונים ותמונות אמיתיים כזיופים. לדוגמה, טענות כי ראיות ממשלתיות או תמונות פוליטיות הן "דיפ-פייק".3. גניבת יצירות אמנות:• מחוללי ה-AI גונבים את עבודתם של אמנים אמיתיים ללא מתן פיצוי.• אמנות אמיתית (כמו גילופי עץ) נגנבת והופכת לאינסוף וריאציות של "Slop", מה שמונע מהאמן המקורי לקבל קרדיט וחספס.התמודדות עם התופעה• הצמיחה הבלתי מרוסנת של ה-"Slop" היא מטרידה ומשפיעה גם על חיי היומיום (למשל, אנשים נאלצים להסביר להוריהם שחיות חמודות מדי אינן אמיתיות).• אף שתוכן AI Slop יכול להיות מבדר, ההנאה ממנו נפגמת בידיעה שהטכנולוגיה מתאמנת על גניבת עבודתם הקשה של אמנים.• חלק מהפלטפורמות החלו לדרוש תיוג תוכן AI, אך דרישה זו חלה רק על אודיו ווידאו ריאליסטיים, לא על תמונות, ולפלטפורמות קשה לזהות תוכן AI אם היוצרים אינם מוסיפים תיוג אקטיבי.• משתמשים יכולים לחסום חשבונות או לסמן "לא מעוניין" כדי לצמצם את ה-"Slop" בפיד שלהם.• אחת הדרכים ה"קטנוניות" להגיב לתופעה היא ליצור אמנות אמיתית המבוססת על חיקוי של Slop, כגון הזמנת גילוף אמיתי של דמות ה"האלק כרוב".

בפרק זה אנחנו צוללים אל אחד התפקידים המרכזיים ביותר ברשות המקומית – תפקיד הגזבר. תפקיד שמצד אחד אחראי על כל שקל המנוהל ברשות, ומצד שני נושא עליו אחריות אישית כבדה והשלכות משפטיות ישירות.מה עלה בפרק:

1. המנדט החוקי של הגזבר – מינויו, כפיפותו לראש הרשות ולמועצה, והצורך לאזן בין הוראות החוק לבין הוראות הדרג הנבחר.
2. הגזבר כיועץ אסטרטגי – לא רק שומר הקופה אלא גם מי שמוביל מדיניות כלכלית, בוחן כדאיות של פרויקטים ומאזן בין פיתוח מגורים, מסחר ותעשייה.
3. ליבת האחריות הכספית – הכנת התקציב, ניהול המשאבים ותזרים המזומנים, הפעלת מערכות בקרה ודיווח, והבטחת יציבות כלכלית מתמשכת.
4. שגרת הניהול היומיומית – גזברות וניהול מזומן, הנהלת חשבונות, יחידת ההכנסות והגבייה, ניהול מכרזים ורכש, וכן אחריות לנכסים ולביטוחים.
5. ניהול סיכונים ואחריות אישית – מהליכי גביית ארנונה ועד ביטוח נכסים, מתשלומי שכר ועד לקיחת הלוואות. בכל צעד יש סיכון אישי לגזבר, כולל חשיפה לחיובים אישיים אם לא יפעל לפי הדין והנהלים.

המסר המרכזי:הגזבר הוא הרבה יותר מפקיד כספים. הוא המנהל הפיננסי הראשי של הרשות – הדמות שמבטיחה יציבות, פיתוח ואמון הציבור. כל החלטה שלו, מהזמנת עבודה ועד חתימה על הלוואה, עשויה להכריע בין רשות יציבה ומשגשגת לבין כישלון כלכלי.למה זה חשוב?בעידן שבו רשויות מקומיות מתמודדות עם לחצים כלכליים, רגולציה ותביעות הציבור לשקיפות, הבנה מעמיקה של תפקיד הגזבר חיונית לכל מי שעוסק בניהול ציבורי – וגם לכל תושב שרוצה לדעת מי שומר על כספו.

בפרק זה אנחנו צוללים אל אחד התפקידים המרכזיים ביותר ברשות המקומית – תפקיד הגזבר. תפקיד שמצד אחד אחראי על כל שקל המנוהל ברשות, ומצד שני נושא עליו אחריות אישית כבדה והשלכות משפטיות ישירות.מה עלה בפרק:

1. המנדט החוקי של הגזבר – מינויו, כפיפותו לראש הרשות ולמועצה, והצורך לאזן בין הוראות החוק לבין הוראות הדרג הנבחר.
2. הגזבר כיועץ אסטרטגי – לא רק שומר הקופה אלא גם מי שמוביל מדיניות כלכלית, בוחן כדאיות של פרויקטים ומאזן בין פיתוח מגורים, מסחר ותעשייה.
3. ליבת האחריות הכספית – הכנת התקציב, ניהול המשאבים ותזרים המזומנים, הפעלת מערכות בקרה ודיווח, והבטחת יציבות כלכלית מתמשכת.
4. שגרת הניהול היומיומית – גזברות וניהול מזומן, הנהלת חשבונות, יחידת ההכנסות והגבייה, ניהול מכרזים ורכש, וכן אחריות לנכסים ולביטוחים.
5. ניהול סיכונים ואחריות אישית – מהליכי גביית ארנונה ועד ביטוח נכסים, מתשלומי שכר ועד לקיחת הלוואות. בכל צעד יש סיכון אישי לגזבר, כולל חשיפה לחיובים אישיים אם לא יפעל לפי הדין והנהלים.

המסר המרכזי:הגזבר הוא הרבה יותר מפקיד כספים. הוא המנהל הפיננסי הראשי של הרשות – הדמות שמבטיחה יציבות, פיתוח ואמון הציבור. כל החלטה שלו, מהזמנת עבודה ועד חתימה על הלוואה, עשויה להכריע בין רשות יציבה ומשגשגת לבין כישלון כלכלי.למה זה חשוב?בעידן שבו רשויות מקומיות מתמודדות עם לחצים כלכליים, רגולציה ותביעות הציבור לשקיפות, הבנה מעמיקה של תפקיד הגזבר חיונית לכל מי שעוסק בניהול ציבורי – וגם לכל תושב שרוצה לדעת מי שומר על כספו.

בימים האחרונים דיווחה DeepMind על פריצת דרך בבעיות זרימה קלאסיות: המודל שלהם חשף משפחות חדשות של פתרונות/סינגולריות למשוואות נאוויה-סטוקס—לב הפיזיקה של זרימת אוויר ומים—והדגים שיטות הוכחה מסייעות-מחשב לשאלות שעמדו עשרות ומאות שנים ללא מענה. זה לא “פתרון מלא” לבעיית המילניום של נאוויה-סטוקס, אבל זו קפיצה משמעותית קדימה, מאומתת מתמטית בחלקה, שמסמנת כיוון חדש למחקר וליישומים הנדסיים. (Google DeepMind)בפרק הקרוב נבדוק בלי סוכר-קוטינג:

• האם ה־“ויל האנטינג” הזה יכול כבר מחר לשפר תחזיות הצפות, תעלות ניקוז ועומסי רוח על גורדי שחקים?
• איך זה עשוי לחדד מודלים מונחי-פיזיקה לאי-חום עירוני, זיהום אוויר ויעילות אנרגטית של שכונות שלמות?
• ומה הגבולות: אימות מתמטי מול “קופסה שחורה”, אחריות מקצועית, וסיכוני הטעיה כשה-AI “ממציא” דפוסים?

נפרק את ההכרזות, נבדיל בין הייפ למציאות, ונסמן איפה יש ערך מיידי לרשויות מקומיות—ואיפה זה עדיין במעבדה.
 מצטרפים אלינו למסע בין מתמטיקה עמוקה לניהול אורבני חכם?