
Sign up to save your podcasts
Or


זה מול המכתש הגדול. הלכנו שמה בשורה של כל הכיתה, ומכיוון שהלך להחשיך, היינו אמורים להגיע למקום שמטפסים על משהו כזה, על מצוק, מיהרנו שלא יהיה חושך. כי אי אפשר היה להישאר בשטח. ואני הלכתי די מקדימה כשאליי צמודה אחת עם ידיים ועוד אחת צד שני, בריצה, הולכים בריצה. בקיצור, אנחנו מגיעים לסלע הזה, צריך לעלות.
מה מסתבר עם הסלע הזה? כמה שנים קודם היה מסע של הפלמ”ח מסדום לרביבים. והם הגיעו למקום הזה שמסביב מצוק ואי אפשר לעלות במצוק, ורק את הסלע הזה הם ראו. ואז אחד שהוא היה מאוד קל תנועה כזה, הוא הלך לסלע עם פטיש ואיזמל ואני לא יודע מה, ועשה כמה מקומות שאפשר יהיה לשים את הרגל. ולסלע הזה הגענו עם הטיול שעוד אוטוטו השמש כבר שקעה. ואז, אני לא הייתי מדריך הטיול, היה יגאל טפר שהוא הדריך.
בקיצור, אנחנו מגיעים לסלע, הסתדרנו ארבעה או חמישה בנים בנקודות שונות על הסלע שאפשר היה קצת לשים את הרגל, והתחלנו, לא נעים להגיד, אבל לזרוק את הבנות למעלה. איזה צרחות היו שמה. והתהודה שם מכל המצוקים מסביב, התהודה הייתה ענקית. אבל לא הייתה ברירה, צריכים לצאת.
ואנחנו מגיעים למעלה, נעשה חושך, מתחיל ברקים, מתחיל לטפטף גשם. ואז אנחנו הולכים במדרון שבין המצוק הזה ובין מצוק עליון. מדרון כזה משופע מאוד. אני הלכתי ראשון, ואחריי הלך יגאל שאז הוא הוביל את הטיול. ובמקום מסוים כבר היה חושך, הלכנו, כבר היה חושך. ברקים כל פעם אז מואר. ופתאום אני רואה משהו מבריק ואני שם את הרגל, ומסתבר שמהקצת גשם שירד היה שם בוץ, וזה סלע גדול, ואני החלקתי ועפתי איזה שלושה מטר למטה, ונעצרתי מעל שפת המצוק. ואז יגאל, שהוביל את הטיול מאחוריי, הוא חיכה רגע ואז מין לחש כזה: אביטל, אתה בסדר?
עלינו ויצאנו והלכנו. כבר גשם טפטף. ויצאנו מהנחל ואז אנחנו מגיעים לכביש, גשם מטפטף, אנחנו מסתדרים בשורות, במסדר כזה, בשביל ללכת שמאל ימין אל הדברים איפה שהשארנו את התרמילים וכל הדברים. אבל כשאנחנו מתחילים ללכת, מגיעה מולנו משאית שליוותה את הטיול. ואז הוא עוצר ואומר בואו, תעלו לאוטו, כל החפצים שלכם כבר במחנה שמה. ואז עלינו ובאנו למחנה ומספרים להם את הסיפור, איפה היינו.
ואז הם שואלים: למה לא עליתם בשביל המסומן? מסתבר שחודש או חודשיים קודם סידרו שם שביל מסומן, שאחר כך יצא לי ללכת בו מספר פעמים. סידרו שביל מסומן עם מעקות וכל מיני דברים. ואנחנו לא הגענו לזה כי היינו מאתיים מטר לפני. בסופו של דבר הכל היה טוב. חוויות.
By רן תבוריזה מול המכתש הגדול. הלכנו שמה בשורה של כל הכיתה, ומכיוון שהלך להחשיך, היינו אמורים להגיע למקום שמטפסים על משהו כזה, על מצוק, מיהרנו שלא יהיה חושך. כי אי אפשר היה להישאר בשטח. ואני הלכתי די מקדימה כשאליי צמודה אחת עם ידיים ועוד אחת צד שני, בריצה, הולכים בריצה. בקיצור, אנחנו מגיעים לסלע הזה, צריך לעלות.
מה מסתבר עם הסלע הזה? כמה שנים קודם היה מסע של הפלמ”ח מסדום לרביבים. והם הגיעו למקום הזה שמסביב מצוק ואי אפשר לעלות במצוק, ורק את הסלע הזה הם ראו. ואז אחד שהוא היה מאוד קל תנועה כזה, הוא הלך לסלע עם פטיש ואיזמל ואני לא יודע מה, ועשה כמה מקומות שאפשר יהיה לשים את הרגל. ולסלע הזה הגענו עם הטיול שעוד אוטוטו השמש כבר שקעה. ואז, אני לא הייתי מדריך הטיול, היה יגאל טפר שהוא הדריך.
בקיצור, אנחנו מגיעים לסלע, הסתדרנו ארבעה או חמישה בנים בנקודות שונות על הסלע שאפשר היה קצת לשים את הרגל, והתחלנו, לא נעים להגיד, אבל לזרוק את הבנות למעלה. איזה צרחות היו שמה. והתהודה שם מכל המצוקים מסביב, התהודה הייתה ענקית. אבל לא הייתה ברירה, צריכים לצאת.
ואנחנו מגיעים למעלה, נעשה חושך, מתחיל ברקים, מתחיל לטפטף גשם. ואז אנחנו הולכים במדרון שבין המצוק הזה ובין מצוק עליון. מדרון כזה משופע מאוד. אני הלכתי ראשון, ואחריי הלך יגאל שאז הוא הוביל את הטיול. ובמקום מסוים כבר היה חושך, הלכנו, כבר היה חושך. ברקים כל פעם אז מואר. ופתאום אני רואה משהו מבריק ואני שם את הרגל, ומסתבר שמהקצת גשם שירד היה שם בוץ, וזה סלע גדול, ואני החלקתי ועפתי איזה שלושה מטר למטה, ונעצרתי מעל שפת המצוק. ואז יגאל, שהוביל את הטיול מאחוריי, הוא חיכה רגע ואז מין לחש כזה: אביטל, אתה בסדר?
עלינו ויצאנו והלכנו. כבר גשם טפטף. ויצאנו מהנחל ואז אנחנו מגיעים לכביש, גשם מטפטף, אנחנו מסתדרים בשורות, במסדר כזה, בשביל ללכת שמאל ימין אל הדברים איפה שהשארנו את התרמילים וכל הדברים. אבל כשאנחנו מתחילים ללכת, מגיעה מולנו משאית שליוותה את הטיול. ואז הוא עוצר ואומר בואו, תעלו לאוטו, כל החפצים שלכם כבר במחנה שמה. ואז עלינו ובאנו למחנה ומספרים להם את הסיפור, איפה היינו.
ואז הם שואלים: למה לא עליתם בשביל המסומן? מסתבר שחודש או חודשיים קודם סידרו שם שביל מסומן, שאחר כך יצא לי ללכת בו מספר פעמים. סידרו שביל מסומן עם מעקות וכל מיני דברים. ואנחנו לא הגענו לזה כי היינו מאתיים מטר לפני. בסופו של דבר הכל היה טוב. חוויות.