
Sign up to save your podcasts
Or
הרב קשתיאל בסיום בבא מציעא ירושלמי:
בתנא דבי אליהו שאלה מידת הדין את הקב''ה מתי אתה נושא פנים ומרחם על עם ישראל ומתעלם ממני?
ענה הקב''ה בשעה שישראל מתאספים אגודות אגודות ועסוקים התורה.
כשעם ישראל כנושא חברתי עוסקים בתורה.
מה שהכי מעסיק את אליהו הנביא היא שהתורה איננה עניין אישי.
התורה היא הקשר הציבורי שלנו, בחיים הציבוריים של עם ישראל.
כשזה מתעורר כל הביקורת וכל הדינים נעלמים.
עם ישראל חוזר למהות שלו.
בבבא מציעא בבבלי: ר' חייא שאוסף את עם ישראל ללימוד תורה - התפילות שלו הכי מתקבלות.
כשהתורה הופכת לנחלת הציבור, לנחלת הרבים.
במוצאי שבת אוספים את הזכויות של עם ישראל. ובעיקר: את זכות השבת.
בשבת מתגלה האמת, סביב מה עם ישראל מתאסף: לקריאה בתורה, לדרשה וכדו'.
מופיע בפוסקים שאסור לקבוע סעודה בזמן דרשת שבת.
ולכן אליהו הנביא ממהר לאסוף זכויותיהם במוצאי שבת.
אנחנו בשבוע שחל בו ט' באב - מה עיקר הצער על החורבן?
הרי התורה לא נעלמה כשנחרב בעת המקדש.
אלא שעבודת ה' הציבורית חסרה.
בבית המקדש נאספים לכך, והאווירה הציבורית של עם שעובד ה' היא שהכי חסרה. המהות הלאומית.
מגילת איכה מתחילה בשממון הציבורי.
פרק שלם בתהילים, של אסף המשורר, שמתאר שליבו בוכה כשנזכר ברגלים: קול רינה המון חוגג.
אנחנו מנסים תמיד לחדש עשייה ציבורית של תורה. לימודים וסיומים וכדו'
בהל' ת'ת יו''ד רמ''ו: אם יש אדם שלא מבין מה שלומדים, אבל הוא חלק מהחבורה - שימשיך לבוא. כי הוא חלק מההוייה הציבורית של לימוד תורה. שכר פסיעות בידו.
ש': אבל אנחנו בהתקדמות גדולה?
ת': הר הבית משקף מה מצבנו ושיש לנו עוד מה להתקדם.
ש': מה עוד יש לנו לעשות?
ת': הנושא זה הטהרה שלנו. של כל העם. ממה עם ישראל מתלהב. מנסים לחזק תורה ותפילה בציבוריות הישראלית. שהאומה תעשה זאת.
ברוך ה' נאספים אגודות אגודות וזה מזכיר לנו שזה נושא לאומי שלנו. בהוויתנו. ולא רק נושא אישי.
יש עניינים לאומיים שמורגשים שיש כח לאומי, בהגנה על הארץ למשל, ואנחנו רוצים עוד.
יש אנשים בגילאים מופלגים שמתדנבים היום למילואים - זה מראה שזה עניין לאומי.
הרב קשתיאל סיפר על שלושה מבוגרים כאלו שפגש השבוע:
בן גילו בהנדסה קרבית שנמצא בעזה, ובא לבקר אותו.
בן 64 במילואים בצנחנים. היה בהר דוב כל החורף.
וגם בקורס קציני מילואים, חותן של בן דוד של הרב, לוי שמו, סיים קורס בגיל 86. בנו, אייל לוי, נהרג לפני 30 שנה בלבנון.
הרב קשתיאל בסיום בבא מציעא ירושלמי:
בתנא דבי אליהו שאלה מידת הדין את הקב''ה מתי אתה נושא פנים ומרחם על עם ישראל ומתעלם ממני?
ענה הקב''ה בשעה שישראל מתאספים אגודות אגודות ועסוקים התורה.
כשעם ישראל כנושא חברתי עוסקים בתורה.
מה שהכי מעסיק את אליהו הנביא היא שהתורה איננה עניין אישי.
התורה היא הקשר הציבורי שלנו, בחיים הציבוריים של עם ישראל.
כשזה מתעורר כל הביקורת וכל הדינים נעלמים.
עם ישראל חוזר למהות שלו.
בבבא מציעא בבבלי: ר' חייא שאוסף את עם ישראל ללימוד תורה - התפילות שלו הכי מתקבלות.
כשהתורה הופכת לנחלת הציבור, לנחלת הרבים.
במוצאי שבת אוספים את הזכויות של עם ישראל. ובעיקר: את זכות השבת.
בשבת מתגלה האמת, סביב מה עם ישראל מתאסף: לקריאה בתורה, לדרשה וכדו'.
מופיע בפוסקים שאסור לקבוע סעודה בזמן דרשת שבת.
ולכן אליהו הנביא ממהר לאסוף זכויותיהם במוצאי שבת.
אנחנו בשבוע שחל בו ט' באב - מה עיקר הצער על החורבן?
הרי התורה לא נעלמה כשנחרב בעת המקדש.
אלא שעבודת ה' הציבורית חסרה.
בבית המקדש נאספים לכך, והאווירה הציבורית של עם שעובד ה' היא שהכי חסרה. המהות הלאומית.
מגילת איכה מתחילה בשממון הציבורי.
פרק שלם בתהילים, של אסף המשורר, שמתאר שליבו בוכה כשנזכר ברגלים: קול רינה המון חוגג.
אנחנו מנסים תמיד לחדש עשייה ציבורית של תורה. לימודים וסיומים וכדו'
בהל' ת'ת יו''ד רמ''ו: אם יש אדם שלא מבין מה שלומדים, אבל הוא חלק מהחבורה - שימשיך לבוא. כי הוא חלק מההוייה הציבורית של לימוד תורה. שכר פסיעות בידו.
ש': אבל אנחנו בהתקדמות גדולה?
ת': הר הבית משקף מה מצבנו ושיש לנו עוד מה להתקדם.
ש': מה עוד יש לנו לעשות?
ת': הנושא זה הטהרה שלנו. של כל העם. ממה עם ישראל מתלהב. מנסים לחזק תורה ותפילה בציבוריות הישראלית. שהאומה תעשה זאת.
ברוך ה' נאספים אגודות אגודות וזה מזכיר לנו שזה נושא לאומי שלנו. בהוויתנו. ולא רק נושא אישי.
יש עניינים לאומיים שמורגשים שיש כח לאומי, בהגנה על הארץ למשל, ואנחנו רוצים עוד.
יש אנשים בגילאים מופלגים שמתדנבים היום למילואים - זה מראה שזה עניין לאומי.
הרב קשתיאל סיפר על שלושה מבוגרים כאלו שפגש השבוע:
בן גילו בהנדסה קרבית שנמצא בעזה, ובא לבקר אותו.
בן 64 במילואים בצנחנים. היה בהר דוב כל החורף.
וגם בקורס קציני מילואים, חותן של בן דוד של הרב, לוי שמו, סיים קורס בגיל 86. בנו, אייל לוי, נהרג לפני 30 שנה בלבנון.