הרב קשתיאל לבוקר פורים ולפרשת כי תשא התשפה - פורים - גילוי הנהגת החסד והרחמים - גילוי הנסתר
בסוף פרק לג בפרשה רגעי המשבר הגדולים של חטא העגל. אומר משה לרבונו של עולם: הראני נא את כבודך..
בדכ כבוד לא מביא דברים טובים לעולם. כל סיפור המגילה התחיל בגלל הכבוד. כל צרות העולם מתחילות בגלל הכבוד.
אלא פה הכבוד משמעו הפוך לגמרי. כבודו של הקבה הוא היכולת לסלוח ולוותר. זוהי הנהגתו זהו כבודו סליחה ללא גבול.
והיה בעבור כבודי.. ויקרא..ה ה' אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד.
משה מתרגש ..ויקוד ארצה וישתחו..וסלחת לעוונינו ולחטאתנו.
אם כך מדוע הקבה אומר 'והיה בעבור כבודי וסכותי ידי על פניך' מדוע לכסות , למה לא להראות את כל הנהגת ה' הנהגת הרחמים? אלא הכיסוי הוא בשבילנו שנהיה מסוגלים להמשיך להיות בני אדם. שנרגיש שווים בעלי ערך שנרגיש אחריות.
אם נדע ונבין הכל נפסיק להיות בני אדם. לא נרגיש אחריות. לכן אני לא מראה כמה אני סולח לכם.
משה כן קיבל הבנה מסויימת.. בהנהגת הרחמים של ה' 'בכפי.. '.
עם ישראל רואה אור מפניו של משה איזה אור? אור ה'. שני לוחות אבנים הוריד בידו.
ומה שקרה למשה קורה לכל עם ישראל פתאום עם ישראל ירא יראה גדולה ממשה .יותר מידי סליחה ורחמים זה מבלבל אותנו. זה לא מתאים לנו כבני אדם.
ממה אנחנו יראים? מעודף סליחה וטוב של ה'.
.משה שם מסווה על פניו שהעם לא יתבלבל לגבי תפקידו.
אם היינו רואים את אור ה את הסליחה שלו כמה שהוא טוב אלינו לא היינו מבינים את הנהגתו כי אנחנו בני אדם.
חוץ מיום אחד שבו אנו לא מפחדים..הרב אומר שקיבל זאת בקבלה. כל טובו של הקבה מופיע ואנו לא מפחדים. אור ה' הגדול מופיע במלואו בפורים.
כמו ועדת צדקה שכל השנה לא כל הפושט יד מקבל. צריך להביא הוכחות שאלה באמת צריך צדקה. בודקים את האדם שמבקש.
אבל בפורים אנחנו נותנים צדקה בלי חשבון. בלי לראות מי האדם שאנו נותנים לו.
רשי אומר לגבי "ה' ה' אל רחום וחנון" מי אמר לך ש"אל" זה מידת הרחמים? מאסתר המלכה שאמרה "אלי אלי למה עזבתני" תרחם עלינו. מכאן ההוכחה, מפורים.
כל השנה אנחנו צריכים לחיות בנגלה שיש מדרגות זה ראוי וזה פחות. כך בני אדם, אבל בפורים זה הניסתר, כולנו שווים לכולנו יש נשמה יהודית.
השנה התחדש לנו יש מחלוקת תנאים במגילה.
ר יהודה אומר מפרק ב מ'איש יהודי היה השושן הבירה' צריך להתחיל לקרוא. לפי ר יוסי צריך להתחיל מו'אחר הדברים האלה" שם מתחיל הסיפור. ולפי ר מאיר הכל צריך לקרוא. לא מפסידים אף מילה. הלכה כמותו למרות שבדכ פוסקים כרבי יוסי.
האור של רבי מאיר אומר אתם רואים את הנגלה אבל בכל מילה בתורה יש קדושה.
בפסוק אחות לוטן תמנע יש אותה קדושה כמו שמע ישראל. אתה לא רואה שיש הבדל?? לא!
צריך לקרוא את כל המגילה ואם פיספס מילה אחת לא יצא יד