שיעורי הרב אליעזר קשתיאל

נצחון האדם- בחיים [פרשת חיי שרה] | הרב אליעזר קשתיאל

הרב קשתיאל לפרשת חיי שרה תשפ''ה (מלחמת חרבות ברזל):

הרבה פעמים אנחנו רוצים להשפיע על הסביבה, במיוחד מי שמלא תורה ובטחון בה'.

בפרשה מופיעה שיטת ההשפעה הכי חזקה.

העבד מגיע למשפחת הכלה, ומוצא משפחה עם תאוות ממון ועבודת אלילים.

כשהעבד מדבר אל האמא והאח הוא משפיע עליהם, ולא רק שמסכימים לתת רבקה, אלא סגנון דיבורם מלא אמונה!

כל סיפורו אליהם על קורותיו מתאר איך חי את המציאות באמונה גדולה, מלאה תפילות.

''כאשר דיבר ה' " - שכך נראה שדיבר לפי סיפורך.

רואים שדרך בה אדם חי ומאמין משפיעה על סביבתו.

ב'אדר היקר' שכתב הרב על חתנו, ר' אליהו דוד רבינוביץ' כותב הרב קוק:

האדרת היה רב בפוניבז' והיתה שם התעוררות רפורמית. אבל האדר'ת לא נכנס לוויכוחים, והשפעתו היתה רק מעצם נוכחותו.

במפגש עם אדם אמיתי משהו בלב מתרכך, משהו מחלחל, יש רצון להזדהות.

וכותב הרב קוק שזאת היא עיקר ההשפעה. דווקא בלי שום כוונה מצידו.

לפני 3 שנים היה בישיבה חוג לרווקים עם הרב קשתיאל. הרב קשתיאל נתן להם משימה לכתוב כל אחד על שני אנשים שהכי השפיעו עליהם בחיים.

ובאמת כתבו הרבה על כאלו שהשפיעו באישיותם ובמגע איתם. לא שכיוונו להשפעה דווקא.

כשנמצאים בזמנים שיש תחושה של מלחמת דעות ומאבקי השקפה, מה שישפיע אלו החיים עצמם, יותר מאלפי מאמרים ודרשות מלהיבות.

העבד - אפילו את שמו איננו יודעים,להדגיש שאינו מישהו מסוים שנשלח ע''י אברהם כתלמידו. עבד - שחי חיים טבעיים את חיי אדוניו.

רועי קליין הי''ד נתן שיחה במכינה לפני גיוס כשהיה מ''פ.

אחד החבר'ה שאל אותו מה הוא עושה אם חברים סביבו בצבא מנהלים את פיהם. והוא ענה שלא נתקל אף פעם במצב כזה. והעידו אחר מותו חבריו בצבא שהוא היה מדבר בשפה כל כך טהורה, ולידו אנשים לא יכלו לרדת נמוך בדיבורם.

חיי שרה - הם אלו שהשפיעו הכי הרבה. בזכות מי שהיו אברהם ושרה בחייהם. חלחל בלבבות יותר מכל דבר אחר.

מכאן גם הערך של סיפורי צדיקים, וסיפורים בכלל.

ניצחון הקדושה הוא בחיים.

הרב יעקב לבנון בשם החת''ס: אם יש לאדם התלבטות האם לכתוב ספר או לבוא במגע עם אנשים - עדיף לבוא במגע עם אנשים.

וכן בקהלת: הזהר בני עשות ספרים הרבה...

וינחם יצחק אחרי אימו - מציאות חיי רבקה נתנה לו כח להתמודד עם מות שרה.

אנחנו זקוקים לנחמות. ישלח לנו הקב''ה שמחות לרפא שברנו.

שבת שלום

ישועות ונחמות.

.

...