.

.

.

הרב קשתיאל לשביעי של פסח התשפה - השמחה במלחמת ה' ברשעים.

שירת הים רובה ועיקרה לא על ההצלה אלא הנפילה והחיסול של המצרים.

השמחה על מצריים מת על שפת הים.

זה מעורר אותנו על השמחה במפלת הרשעים.

יש מי שניצל וראה לו נס זה משובח, אבל בשירת הים אנו שמחים על חיסול הרשעים.

זה לא פשוט. במכת בכורות לא מצאנו שעם ישראל אמר שירה על מכת בכורות

על אשת לוט ומשפחתו נאסר להסתכל אחורה על סדום אסור לשמוח במפלת הרשעים.

מה מיוחד בקריעת ים סוף?

סתירה במשלי: באבוד רשעים רינה ומצד שני בנפול אוייבך על תשמח.

מעשה ידי טובעים ואתם אומרים שירה? ומצד שני דוד כן אמר שירה.

נושא מורכב.

שמואל הקטן מביא פסוק ממשלי בנפול אויביך אל תשמח . והיה חוזר על זה.

המהרל מסביר..בשלב ראשון צריך לבדוק למה אתה שמח. בגלל שאוייבך נפל או בגלל תיקון העולם?

אולי אם הרשע יחזור בתשובה יהיה תיקון גדול יותר לעולם?

אנחנו לא כל כך רוצים שרשעים יפלו אלא שיתוקנו. כמו שברוריה אמרה יתמו חטאים ולא חוטאים.

המהרל מביא מרשי בשירת הים ואיכבדה בפרעה : אקבל כבוד מזה שפרעה יפול. כשמתגלה מידת הדין האלוקית, כשברור שמלך העולם עשה דין, אז מתגדל כבודו של מלך כשופט. יש דין בעולם. אתה שמח על כבוד ה' יתברך.

יכול להיות שהקבה לא שמח כל כך, אבל בשביל דין בארץ חייבים להיפרע מהרשעים בגלל כבוד המלכות.

צריך להיות ברור שקרה פה דין אלוקי.

אבל אם לא ברור שבית דין של מעלה דן את הרשעים, אנחנו פחות שמחים.

בדיני עדות העדים חייבים העדים להעיד לא להתחמק מעדותם. להילחם ברשעים כי ברור שזה בבית דין.

רואים באחאב שנפל בגילעד והנביא אומר זה בגלל דין הקבה.

יש הבדל מהמלאכים הם רואים את הנהגת ה' אחרת מאיתנו. לנו חשוב לראות שה שופט את העולם.

השמחה היא על זה שיש סדר אלוקי בעולם, יש צדק.

אז למה בבכורות אסור היה לשמוח?

אומר הרב חרלפ בהגדה של פסח. בבכורות עניין את העם עדיין הנקמה האישית, ההצלה ממצריים.

הצדיק מעניין אותו מלכות ה'. בנפול אוייבך, הדגש על אויביך אז אל תשמח. אבל נפילת אוייב ה' היא כן שמחה.

גם בשירת דבורה ראו את הנהגת ה' ואז כן יאבדו כל אויביך ה'.

הוא כותב בענייני הישועה אותו דבר בנושא הנקמה, הרנינו גויים עמו ...יש פה תכנית אלוקית. לא צד אישי .

גם השפת אמת במטות: לתת נקמת ה במדיין אנחנו רוצים את הנקמה במדיין .

אנחנו שמחים על הופעת המלכות.

אנחנו שמחים שמדינת ישראל פועלת כמדינה. זו שמחתנו. אם קורית תאונה לרשע אנחנו מחמיצים את הדין האלוקי. זה לא בולט. יש פרשנות, אבל אם המדינה מכירה ברשע שופטת אותו או פוגעת פה כמדינה אנחנו שמחים על זה. ככל שזה יותר החלטה של המדינה זה יותר שירה.ניותר משמח.

הלל ושירה. הלל זה על הצלה כך אומרת הגמרא. ההצלה העיקרית היתה ביציאה ממצרים. פה ב

.