הרב הנזיר מציג על נקודות הדמיון והשורש המשותף שיש לאסכולה הסטואית עם התפיסה העברית, ובמיוחד בהקשר לדורו של הרב הנזיר - על ההבדל בדרכים להכרת המציאות בעולם האריסטוטלי ובעת החדשה. לאחר מכן הרב הנזיר עוסק בשיטתו של פילון האלכסנדרוני על היחס בין התורה לעולם. ומתוך זה, על בסיס הביקורת על תפיסתה של האסכולה הפיתגוראית - הוא מציג את מהותו של אברהם העברי הרמוזה בשמו.