הרב הנזיר מציג על נקודות הדמיון והשורש המשותף שיש לאסכולה הסטואית עם התפיסה העברית, ובמיוחד בהקשר לדורו של הרב הנזיר - על ההבדל בדרכים להכרת המציאות בעולם האריסטוטלי ובעת החדשה. לאחר מכן הרב הנזיר עוסק בשיטתו של פילון האלכסנדרוני על היחס בין התורה לעולם. ומתוך זה, על בסיס הביקורת על תפיסתה של האסכולה הפיתגוראית - הוא מציג את מהותו של אברהם העברי הרמוזה בשמו. 

הרב המשיך בהצגת ההבחנות בין שני סוגי תפיסות של המציאות - השקפת עולם (יוונית) להאזנת עולם (עברית), זאת מתוך התבוננות בקשר בין הרב הנזיר למורו - קארל יואל, שיצר חיבור בין ההסתכלות של העולם היווני הקדום לבין זו של העת החדשה. כמעין התנגדות לזה, הרב הנזיר מראה שלשמעיות בחשיבה יש נוכחות כבר אצל פילוסופי יוון. משם ראינו התייחסות למשנתו של הפילוסוף פרנסיס בייקון בדחייתו את שיטת אריסטו בדרך הנכונה להבנת המציאות, ולבסוף בהתאם לקו שהרב הנזיר משרטט - ניסינו להבין את משמעותה של מימרת חז"ל על יפיפיותו של יפת באהלי שם.

הרב הנזיר מסביר שהמאמרים הבאים בספר הם פירוט של המאמר הראשון. במאמר השמעי הרב הנזיר מבהיר שבשביל להבין לגמרי את ההיגיון העברי המופיע בתורה, רק למי שדבק בלימוד התורה ומקיים מצוות. הרב הנזיר מסביר את הצורך לעמוד על נקודה זו בעקבות ההתבוללות אשר אפיינה את ההשכלה, שכן ההשקפה היוונית עלולה לגרום לרכישת לגרום לעזיבת הדת. בנוסף לכך, הרב הנזיר מציג את "השקפת העולם" המאפיינת את העולם היווני, מול "האזנת העולם" המאפיינת את עולם המחשבה העברי.

נלמד על החלוקה בין הדיבור החיצוני לפנימי אצל הסטואיקנים, וכיצד פילון השתמש בעקרונות הללו בפירושו לתורה. בנוסף לכך, נלמד מה הם הגורמים שעיצבו את ההיגיון העברי במבנהו השמעי, בשונה מן ההיגיון היווני והמודרני ההסתכלותיים. בסוף השיעור הרב ערך סקירה של כלל המאמר הראשון.

לאחר שעסקנו בייחודה של לשון הקודש, נמשיך לעסוק באופני השפעתה של לשון הקודש על האדם מישראל, נלמד על הזהירות הנצרכת בשימוש בה, ולבסוף נלמד היכן הרב הנזיר מוצא במקרא מוסר הסתכלותי.

נראה שתי הגישות ביהדות ללשון הקודש ולדימויים של הקב"ה, ובנוסף לכך נלמד כיצד השפה מייצרת מחשבה.

בשיעורים הקרובים נתמקד בשפה. האם השפה היא טבעית או הבנייה חברתית? מה הקשר בין דיאלוג של סוקרטס לבין מחלוקת רמב"ם רמב"ן?

מה הקשר בין קהלת לבין הרקליטוס? ומה הבין קהלת שהרקליטוס לא הבין? דיברנו על שינוי שנמצא בחכמה.

הרב הציג את הביקורת של הרב קוק והרב הנזיר על שופנהאואר, הראה את הדומה והשונה בין שופנהאואר לספירה מתורת הסוד, ועמד על ההבדלים והדמיון שבין השמיעה של שופנהאואר לבין השמיעה של האדמו"ר האמצעי.

ארתור שופנהאואר היה אחד הפילוסופים המשפיעים בתקופה מודרנית. הרב הנזיר ראה בו כאחד שהבין את השמיעה למציאות ולחיים, אך דחה בשתי ידיים את הפסימיות והמוסר המעוות של שופנהאואר.