הסטוריטלינג של הרגש

קצת לפני השביעי באוקטובר תומר גרעין ישב בקורס מ"פים ושמע שאלה שנשמעה אז כמעט תיאורטית:

מי פעם ירו עליו?

כמה ימים אחר כך הוא כבר רץ בתוך קיבוץ חולית, כדורים שורקים לידו, לוחמים מאחוריו, והוא מבין שאין לו את הפריבילגיה לעצור.

הוא המפקד.

אבל בתוך כל הכאוס הזה קרה משהו אחר.

החייל המשיך לתפקד.

הגוף התחיל לדבר.והאדם שבתוכו נאלץ לפגוש פחד, אובדן, אשמה, אחריות ואת השאלה מה באמת הופך מפקד לחזק.

בשיחה הזאת אנחנו לא מדברים רק על מלחמה.

אנחנו מדברים על מה קורה לנפש כשכולם מצפים ממך להחזיק מעמד.

על הרגע שבו מנהיגות מפסיקה להיות פקודה והופכת להיות אנושיות.

ועל הדרך חזרה הביתה, כשהגוף כבר חזר, אבל משהו בפנים עדיין נשאר שם.

הפרק המלא עם תומר גרעין בפודקאסט שלי ״הסטוריטלינג של הרגש״.

מה הייתם עושים אם יום אחד כל המדינה הייתה מכירה את המשפחה שלכם, אבל מהסיבה הכי נוראית שאפשר לדמיין?

ואיך ממשיכים לחיות כשכל אדם שפוגש אותך יודע מה איבדת, אבל כמעט אף אחד לא יודע מי את?

כולנו מכירים את שירי, אריאל וכפיר ביבס.

כולנו מכירים את התמונות.

אבל כמה מאיתנו מכירים את דנה?

דנה סילברמן היא אחותה של שירי ביבס, בתם של יוסי ומרגיט, הדודה של אריאל וכפיר.

והיא אישה שמאחורי הסיפור שכולנו מכירים מסתתר סיפור אחר, אישי, מורכב, כזה שלא נכנס לכותרות.אישה שלוקחת חנוכייה מפויחת ששרדה את הבית השרוף של הוריה בניר עוז, נכנסת איתה לעזה ומדליקה נר שמיני.

ואני רוצה שתחשבו רגע על התמונה הזאת.

כי מה גורם לאישה שאיבדה כל כך הרבה, להיכנס דווקא למקום שממנו הגיע החושך, כדי להדליק אור?

אבל זה לא מה שהכי מסקרן אותי בסיפור של דנה.

מסקרנת אותי האישה שמאחורי האובדן.

זאת שעדיין רוצה לצחוק, לאהוב, לכעוס, להתעצבן משטויות ולחיות.

כי איך חוזרים להיות בן אדם רגיל כשהחיים שלך הפכו לסיפור של מדינה שלמה?

בפרק הזה של ״הסטוריטלינג של הרגש״

אני פוגשת את דנה סילברמן לשיחה שלא מתחילה ונגמרת באסון.

והפעם, מאחורי הסיפור שכולנו מכירים, נמצאת אישה שאנחנו עוד לא באמת מכירים.

לפי כל נתוני הפתיחה שלו, שלומי יפרח לא היה אמור להיות שחקן.

בטח לא לעמוד על במה.

בטח לא לשחק בטלוויזיה.

ובטח לא להגיע למירוץ למיליון.

החיים דווקא הכינו לו מסלול אחר לגמרי.

ילדות לא פשוטה, אבא בכלא, חרם, אלימות, משטרה, והרבה רגעים שבהם היה הרבה יותר קל להפוך בדיוק למה שהסביבה ציפתה ממנו להיות.

אבל בתוך כל הבלגן הזה היה מקום אחד שבו שלומי הרגיש אחרת.

הבמה.

שם הוא גילה שהוא יכול לקחת את כל הכעס, הכאב, הפחד, כל הדברים שלא ידע מה לעשות איתם, ולהפוך אותם למשהו אחר.

למשחק.

לחלום.

לדרך חיים.

ומשם התחיל מסע ארוך עד לתפקידים בטלוויזיה, “השוטרים”, המירוץ למיליון והאדם שהוא היום.

בפודקאסט שלומי מדבר על הדרך הזאת בלי לקצר אותה ובלי לייפות אותה.

על הילד שהוא היה, על האמונה שהחזיקה אותו, על האנשים שראו בו משהו לפני שהוא הצליח לראות אותו בעצמו, ועל הבמה שבמובן מסוים, הצילה לו את החיים.

זאת שיחה על חלומות.

אבל בעיקר על השאלה מה קורה כשכל הנתונים אומרים לך מי אתה אמור להיות, ואתה מחליט להיות מישהו אחר. מה קורה כשאתה מחליט לכתוב את התסריט חיים שלך בעצמך?

יש רגעים בחיים שבהם קורה משהו שאין לנו באמת דרך להסביר.

קלף שנשלף בדיוק בזמן.

מקום שאנחנו מגיעים אליו בפעם הראשונה ומרגישים שכבר היינו בו.

אדם שנכנס לחיים שלנו בדיוק כשאנחנו צריכים לפגוש אותו.

אפשר לקרוא לזה צירוף מקרים.

ואפשר להשאיר לרגע דלת פתוחה לאפשרות שיש בעולם הזה הרבה יותר ממה שאנחנו רואים.

בפרק הזה אני מארחת את מיה רבינוביץ’, חברה שלי כבר הרבה שנים, סופרת, יוצרת, מנחת קבוצות, אשת טארוט ותודעה ואישה שיוצאת עם קבוצות למסעות בדמנהור שבאיטליה.

ודיברנו על קסם.

לא הקסם עם השרביט.

הקסם הזה שאנחנו כמבוגרים קצת שוכחים לחפש.

דיברנו על דמנהור, מקום שקשה להסביר למי שעוד לא היה בו.

על קלפים ועל מה הם מצליחים לפעמים לספר לנו על עצמנו.

על תודעה, על סימנים, על הדברים שאנחנו לא תמיד יכולים להסביר דרך ההיגיון.

ועל האפשרות שאולי הקסם של החיים לא נעלם כשהפסקנו להיות ילדים.

אולי פשוט הפסקנו להסתכל עליו.

זה פרק על דמנהור, אבל בעיניי הוא הרבה יותר מזה.

הוא הזמנה להיות שוב סקרנים.

להסכים לא לדעת הכול.

להשאיר איזו דלת קטנה פתוחה לדברים שאנחנו עדיין לא מכירים.

כי אולי קסם הוא לא משהו שצריך להאמין בו.

אולי צריך רק להסכים לפגוש אותו.

הפודקאסט המלא עם מיה רבינוביץ’ עכשיו באוויר.

בואו להקשיב.

מה אם כל מה שחשבתם על הורות – עומד להשתנות?אם אתם חושבים להביא ילד לעולם, אם אתם זוג חד־מיני, אם אתם רווקים או רווקות שהגיעו לשלב שבו בא לכם להיות הורים – יש עוד דרך. ואולי היא לא דומה בכלל למה שדמיינתם.בפרק החדש של “הסטוריטלינג של הרגש”, איתי רט מספר איך הוא הצליח לפצח מודל אחר של הורות – הורות משותפת. לא מתוך פשרה, אלא מתוך בחירה, מודעות ועבודה פנימית.“כל עוד לא תהיה לך גישה לבפנים, לא תוכל לעשות שינוי בחוץ.”זו לא רק שיחה על הורות משותפת. זו שיחה על מערכות יחסים, אחריות, התפתחות אישית, ועל הדרך שבה העבודה שאנחנו עושים עם עצמנו משפיעה על כל מי שסביבנו.הורות משותפת – לא מה שחשבתם.

אנחנו נוטים לחשוב שמשחק הוא בסך הכל בידור, עוד דמות על המסך, עוד מחיאות כפיים מהקהל בסוף הערב וללכת הביתה.אבל אז מגיע רגע אחד, הודעה קולית אחת שמגיעה לנייד, והופכת את הכל.בפרק החדש של הפודקאסט, הסטוריטלינג של הרגש, נועה אסטנג'לוב משתפת ברגע המצמרר שבו היא הבינה שהמקצוע שלה הוא בכלל לא מה שהוא נראה, אלא שליחות עמוקה שמשנה גורלות של אנשים, פשוטו כמשמעו.הפודקאסט שיגרום לכם להסתכל אחרת לגמרי על הכוח של סיפורים.

מה גורם לאישה רגילה, אמא, מורה,

בת למשפחה ערכית, לבחור שוב ושוב לעשות את מה שרוב האנשים אפילו לא חולמים עליו?

בפרק הזה אני מארחת את חן טסלר לשיחה עמוקה, מרגשת ומטלטלת על פונדקאות, תרומת כליה, ועל הבחירה לחיות חיים שלא מסתפקים בלראות את הכאב של האחר אלא גם פועלים מתוכו.

זה לא פרק על גיבורת על.

זה פרק על אישה שבחרה לשאול את עצמה שאלה אחת פשוטה: אם אני יכולה לשנות חיים של מישהו אחר, למה לא בעצם?

זה פרק על חסד, על מחיר, על התנגדויות מהבית, על אמונה, על לב אנושי, ועל הדרך שבה מעשה אחד יכול ליצור גלים הרבה יותר גדולים ממה שנדמה לנו. זה מסוג הפרקים שלא רק מקשיבים להם, אלא נשארים איתם הרבה אחרי שהם נגמרים.מה גורם לאישה רגילה, אמא, מורה, בת למשפחה ערכית, לבחור שוב ושוב לעשות את מה שרוב האנשים אפילו לא חולמים עליו?

בפרק הזה אני מארחת את חן טסלר לשיחה עמוקה, מרגשת ומטלטלת על פונדקאות, תרומת כליה, ועל הבחירה לחיות חיים שלא מסתפקים בלראות את הכאב של האחר אלא גם פועלים מתוכו. זה לא פרק על גיבורת על.

זה פרק על אישה שבחרה לשאול את עצמה שאלה אחת פשוטה: אם אני יכולה לשנות חיים של מישהו אחר, למה לא בעצם?

זה פרק על חסד, על מחיר, על התנגדויות מהבית, על אמונה, על לב אנושי, ועל הדרך שבה מעשה אחד יכול ליצור גלים הרבה יותר גדולים ממה שנדמה לנו. זה מסוג הפרקים שלא רק מקשיבים להם, אלא נשארים איתם הרבה אחרי שהם נגמרים.

יש רגע כזה שבו אתה מבין שהבעיה שלך בשיווק…

היא בכלל לא שיווק.

לא האלגוריתם.

לא הלייקים.

לא כמה עוקבים יש לך.

אלא משהו הרבה יותר עמוק מזה.

בפרק החדש של הפודקאסט אירחתי את יעל קפילוטו – אחת הנשים הכי חדות שפגשתי בעולם השיווק. אישה שמסתכלת על אינסטגרם אחרת לגמרי.

לא כזירה של טרנדים.

לא כמשחק של לייקים.

אלא כמערכת אסטרטגית שמתחילה בשאלה אחת פשוטה: מי אתה באמת.

יעל מספרת על הדרך שלה - מילדה שגדלה בתחושת בדידות ובלמידה לקרוא אנשים מתחת לפני השטח

לאישה שמובילה היום בעלי עסקים לבנות קהילה, השפעה וחופש דרך שיווק מדויק.

בשיחה הזאת דיברנו על הדברים שאף אחד כמעט לא מדבר עליהם בעולם השיווק: למה רוב העסקים נתקעים עוד לפני הפוסט הראשון

למה אינסטגרם צריך להתנהל כמו ערוץ טלוויזיה עם לוח שידורים

למה עוקבים בלי נישה לא שווים כלום

ולמה הפחד להיחשף הוא דווקא הסיכוי הכי גדול שלכם להצליח

יעל מדברת על מה שהיא קוראת לו "שקט שיווקי"

שיווק שמבוסס על אסטרטגיה, תכנון וחיבור אמיתי לעצמך, ולא על מרדף אחרי טרנדים.

ואם יש לכם עסק, עמוד, רעיון או חלום להשפיע – הפרק הזה יכול לשנות את הדרך שבה אתם מסתכלים על שיווק.

ואולי אפילו על עצמכם.

הסיפור של עדן בכר הוא לא רק סיפור על מוזיקאי מוכשר שמתופף בסירק דה סולייל על הבמות הכי גדולות בעולם, הוא סיפור על דופק שסירב להיעצר ברגע שבו הכל קרס.

"הוא עובר דרך הרגע שבו עמודי התאורה קרסו על רחבת הדגלנים בהר הרצל. הרגע שבו חברתו הטובה הילה בצלאלי ז"ל נהרגה מול עיניו, ועדן, שהיה המתופף הראשי בטקס, מצא את עצמו קפוא במקום.

הילד השקט מחולון, הפך למנוע שדוחף את עצמו, הוא ליווה את נטע ברזילי עוד לפני הפריצה הגדולה והזכייה באירוויזיון, והפך לאחד משני הישראלים היחידים שהתקבלו לסירק דה סולייל, קרקס המודרני הגדול והנחשב בעולם.

הפרק החדש של הפודקאסט "הסטוריטלינג של הרגש" הוא מסע בין שברים של טראומה לצלילים של ניצחון. בואו לשמוע איך עדן בכר הפך את הפחד למקצב, ואת הכאב לדלק שכבש את העולם.

מה היית עושה אם החיים היו מציעים לך הזדמנות

בלי הבטחה, בלי ודאות, בלי לדעת לאן זה ייקח אותך?

עופר ליפשיץ היה מנהל חטיבה בICL על 5000 עובדים, הוא לא קם בבוקר עם חלום גדול או מטרה אחת ברורה.

הוא פשוט אמר "כן".

כן לתפקיד חדש, כן לעולם שהוא לא הכיר, כן לרילוקיישן עם שני ילדים ושש מזוודות.

וכן גם לעצמו.

אבל הסיפור של עופר הוא לא על ניצחון אחד גדול.

הוא על דרך. על הקשבה. על היכולת לנוע בעולם מתוך ערכים גם כשההיגיון אומר אחרת.

בפודקאסט הזה, תגלו איך חיים שנראים "רגילים" מבחוץ

יכולים להפוך למסע של השראה מבפנים.

איך נולדת מנהיגות שקטה, בלי רעש, בלי מדרמות, רק מתוך כוונה.

ואם אתם עומדים מול דלת פתוחה ולא יודעים אם להיכנס

אולי הסיפור של עופר ייתן לכם את האומץ.