לשאלת עניינה של פרה אדומה, נותן רבן יוחנן בו זכאי שתי תשובות. אחת לגוי, והשנייה לתלמידיו. כדי לענות לגוי, משווה רבן יוחנן בן זכאי את טומאת המת ל'רוח תזזית', וכך נחה דעתו של הגוי. אולם התלמידים לא מקבלים תשובה זו. להם עונה ריב"ז: "חקה חקקתי לכם גזירה גזרתי אין אתה רשאי לעבור על גזירתי". מה פשר תשובתו של ריב"ז? האם התשובה משקפת את טעמי המצוות בכללותם? מה בדיוק מפריע לגוי בטקס של פרה אדומה? בשיעור, נבין את הגישה של המהר"ל לטעמי המצוות, ומתוך כך גם את קריאתו cאגדה. בנוסף, נראה את גישתו של הרמב"ם לטעמי המצוות ולטומאות בכלל, ואת הרמב"ן החולק עליו.