התוכנית הבאה

ובו אנחנו מגלים שעדיה נסעה לחופשה בטנסי, לומדים מה ההבדל בין סדרה מוזיקלית לסדרה עם מוזיקה ותוהים האם קת׳רין מקינון יודעת לשיר. המבקרים שחים אודות אופיה של טיילור סוויפט ועדיה מפגינה ידע שהיא הרויחה ביושר ממוזיאון הקאנטרי.

ובו המבקרים ממשיכים בחגיגות ה-20, צופים בתפקידה הראשון של איבון סטרהובסקי, מעריכים חברות אמת ומעודדים מרדפי מכוניות קומיים. האם צ׳אק שייכת לקטגוריה ייחודית משלה?

בונוס: חדשות סדרות המשטרה של השנה הבאה ומה רייצ׳ל בילסון ואדם ברודי עושים עכשיו?

ובו המבקרים צופים בסדרה דוברת עברית ועוד אחת שמציגה את החיים בצבא. האם ״טירונות״ שורדת את מבחן הזמן?

עדיה בת ה-14 קופצת לביקור ואביאל קטנוני כרגיל.

בונוס: כמה מילים על ״רוזאן״, החזרה, המפלה והתקומה.

ברוקלין 9-9 היא משפר מצב הרוח הרשמי של התכנית הבאה. אביאל מסכים שאנדי סמברג הוא האיש הקול ביותר בטלויזיה. עדיה כובשת חיוכים, איווה לונגוריה מבקרת וכמה מילים על גרג ברלנטי.

ובו המבקרים מטיילים במהירות ברחבי אירופה תוך צפייה בשרשרת מקרי רצח. עדיה תסביר לנו איך להיות מגניבים ואביאל נזכר בכעסי עבר ומשבח את טטיאנה מסלני.

בונוס: חדשות הטלויזיה - במה נצפה בקרוב מאוד

ובו עדיה ואביאל עוברים חוויה קשה ביותר בזמן הצפייה ב״סיפורה של שפחה״ ומחלצים תובנות פוליטיות ותקווה שהרוח האנושית תנצח. אביאל מציע לקרוא את הספר ועדיה צופה וסובלת, סובלת וצופה.

בונוס: שיעור על איך עושים יח״צ כדי לזכות בפרס האמי ועדכון על דברים מוזרים.

בו עדיה זוכה באלף נקודות (ברנרד!), אביאל נזכר ב״דולהאוס״ עליה השלום, והמבקרים מתענגים על ניגוני הפסנתר בבית הבושת.

התנצלות להמסוורת׳ הגרוע מבין השלושה וד״ש לג׳יי ג׳יי.

.בונוס: נגלה איך נוצרה הסדרה ״אבודים״

העונה האחרונה של ״הבחורה החדשה״ חזרה עם קפיצת זמן של שלוש שנים והמבקרים שוקלים אם זאת לא עונה אחת יותר מדי.

עדיה תוהה לגבי חיפוש עצמי בדור הנוכחי ומתברר שאביאל לא מדבר עם חבר מסוים במהלך העונה...

בונוס: שנאת החתולים תאחד אותנו.

ובו מתגלה אהבתו של אביאל לסופרים ועדיה מזהה את הלוק של הדור השני של ניצולי שואה. האם ניתן להעביר ביקורת צרכנית מתוך חנות? ומי יסכם את המשולש בתוך שש הדקות הראשונות?

בונוס: באילו סדרות נצפה בשנה הבאה?

חוזרים לפרקים הישנים! מדי פעם נעלה מחדש את הפרקים הישנים עם איכות משופרת (כמה שניתן).

סינופסיס מקורי: ובו המבקרים הנאמנים שלנו תוהים מה הם היו עושים אם הם היו לבדם בעולם כמו “האיש האחרון בעולם”, מציעים נקודת מבט נשית ומפקפקים בכישורי המשחק של ג’ניוארי ג’ונס.

תקציר מחודש: המבקרים נואשים להשמע שנונים, מתוודים על חרדות וחלומות על איסוף צעצועים ומתעוררים מנירוונה למציאות.

במבט לאחור, האם זאת הסדרה הראשונה שהמאיסה את עצמה יותר ויותר לאורך השיחה? נזכה לויכוח המהותי הראשון - התוכנית כיצירה אנושית או כ20 דקות להעביר.

(Last Man on Earth)