במסכת חגיגה דף ד מופיע סיפור תמוה ביותר בו רב ביבי בר אביי מתאר כי הוא היה עד לטעות של מלאך המוות, שבמקום להרוג אישה אחת הרג אישה אחרת שלא חטאה כלל. סיפור זה קשה מאוד שהוא סותר את הנהגת ה' בעולם, לפיה אדם לא מת אם הוא לא חטא.

הרב מציג את הבעיות בפרשנות הסיפור, שבעקבותן רב האי אפילו הציע כי רב ביבי בר אביי הוא מיוחד ואין להשגיח בדברים שלו, או שרב ביבי היה קרוב למלאך המוות ולכן "הציץ ונפגע".

ברם, אם נפרש אגדה זו בדרכו המיוחדת של הרמב"ם בסוגית ההשגחה נוכל להסביר את האגדה ללא קשיים. הרב מסביר על פי הרמב"ם במורה כי הקרבה למלאך המוות מסמלת התבוננות בעולם על פי הדמיון המוטעה של האדם והתרחקות מהנהגת ה' בעולם. בסופו של דבר האגדה הזו היא תיאור ציורי לתהליך הטבעי של הנהגת ה' בעולם, שרוב בני האדם לא יכולים להבין עד הסוף ולכן תולים מוות מוקדם של אנשים כאילו לא היה להם משפט צודק. במהלך השיעור הרב מרחיב על שיטת הרמב"ם בנושא ההשגחה הפרטית על פי הסברו לסיפורי איוב בחלק האחרון של המורה.