חוקרים מדיניות

חוקרים מדיניות

By Samuel Neaman InstituteEducation
Download on the App Store

חוקרים מדיניות episodes

  • הדרך למנהיגות אקדמית

    איך גורמים לאנשים מצוינים, שפועלים באותו מוסד אקדמי, לתקשר ולהוביל יחד שינוי?

    פרופ' עירד יבנה, לימור עבאס-אור ויואב בן אריה מספרים על תוכנית "מובילים בקמפוס" בטכניון, שמפגישה בין הסגל האקדמי והמינהלי ומבקשת להצמיח מתוך הקמפוס את דור המנהיגים והמנהיגות הבא.

    השיחה עוסקת באתגרים הייחודיים של האקדמיה, בצורך לקרב בין יחידות ופקולטות, ביצירת שפה משותפת ובחשיבות של היכרות אישית מעבר להגדרות התפקיד.

    וגם: איך חיבור אנושי משפיע על היכולת להוביל, כיצד אפשר לחולל בהדרגה שינוי בתרבות הארגונית — ומה ניתן ללמוד מהניסיון של הטכניון על האקדמיה הישראלית בכלל.

    49 min
  • סביבה וקיימות | איך מתכננים ערים שטובות גם לאנשים וגם לטבע?

    למה מסדרונות אקולוגיים חשובים, מה אפשר ללמוד מהלבנת אלמוגים, ואיך אפילו שולי שדה או כמה עצים ברחוב יכולים להשפיע על בעלי חיים ועל רווחת האדם?

    פרופ' אסף שוורץ, ראש תחום סביבה וקיימות במוסד שמואל נאמן, בשיחה על היחסים המורכבים בין האדם לטבע, על מדיניות סביבתית מבוססת מדע, על האיומים שמדאיגים אותו — וגם על הסיבות לאופטימיות. בדרך הוא מציע שלושה עקרונות פשוטים לחיים ידידותיים יותר לטבע, ומסביר איך מבט סקרן על הסביבה יכול להפוך גם נסיעה שגרתית לשאלה מחקרית.

    > מחקרי מדיניות בנושאי סביבה וקיימות מתפרסמים באתר מוסד נאמן

    https://www.neaman.org.il/post_category/science-engineering/energy-environment/

     

    49 min
  • מהות האוניברסיטה ויעודה

    בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת החליטה ממדינת ישראל להקים מכללות אקדמיות. אלא שהחלטה זו לא כללה הבחנה וחלוקת תפקידים בין אוניברסיטה למכללה שחשיבותן מובנת מאליה. נזקו של מחדל זה מעיק על מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מאז ועד היום.

    פרופ' נחמיה פרידלנד מנתח בנייר עמדה, "מהות האוניברסיטה ויעודה", את ההבדלים שצריך שיהיו בין אוניברסיטה ומכללה. פרידלנד, אשר כיהן במועצה להשכלה גבוהה בשנות ה-90, גורס שהגדרה שנתנה המל"ג למכללה – "מוסד שאינו אוניברסיטה" – הוותה טעות יסודית שטשטשה את ההבחנה בין שני סוגי המוסדות ויצרה מערכת השכלה גבוהה בה כולם מנסים לעשות הכל: המכללות שואפות להידמות או להפוך לאוניברסיטאות והאחרונות מרחיבות פעילות בתחומים שמתאימים למכללות – הכשרה לעיסוק בפרופסיות – כאילו היו האחרונות דיסציפלינות אקדמיות. דוגמאות, כמו הפיכת מקצועות שימושיים כסיעוד וכאופטומטריה לדיסציפלינות לכאורה אקדמיות, והחלת מודלים אקדמיים על הוראתם, משמשות בסיס לביקורת רחבה על מבנה המערכת. פרידלנד גם נעזר בטיעוניו בהשוואת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל לאלו בגרמניה, בקליפורניה ובעוד מדינות שמבחינות הבחנה ברורה בין אוניברסיטאות מחקר לבין מוסדות "יישומיים". הוא מסכם בהצגת צורך ברפורמה שתגדיר מחדש את ייעוד המוסדות השונים: אוניברסיטאות מחקר שתתמקדנה בטיפוח ידע אקדמי לשמו ובהנחלתו ומכללות בעלות זיקה לשדה המעשה שתכשרנה את בעלי המקצוע הדרושים בשוק העבודה.

    > לקריאת נייר העמדה באתר מוסד נאמן:

    https://www.neaman.org.il/the-essence-and-purpose-of-universities/

    53 min
  • שילוב חרדים בתעסוקה

    האם שילוב חרדים בשוק התעסוקה הוא רק שאיפה תיאורטית או סיפור הצלחה שמתפתח בשטח?

    שילוב החברה החרדית בשוק התעסוקה הישראלי ניצב מזה עשורים בלב הדיון הלאומי, אולם לעיתים נדירות נבחנים התהליכים הללו מנקודת מבט ארוכת טווח המבוססת על מחקר לונגיטודינלי (מחקרי אורך). ד"ר ראובן גל מציג את ממצאיו של מעקב מתמשך שנערך במוסד שמואל נאמן - בחינה מחודשת של קבוצת נשים וגברים חרדים כ-13 שנים לאחר שסומנו כפורצי דרך בתחומי התעסוקה היצרנית. הממצאים חושפים תמונה מעניינת של אבולוציה מקצועית וזהותית: מהתמודדות ראשונית עם חסמים קהילתיים וחששות מהדרה, לצמיחה לעמדות ניהול ושותפות בכירות תוך שימור הדוק של אורח החיים החרדי. מעבר לנתוני ההתמדה, השיחה עוסקת במנגנוני השינוי הפנימיים – מהצורך באישור רבני ועד לצמיחתה של זהות חדשה כ"שגרירים" המגשרים בין המגזרים במקומות העבודה. הדיון עוסק בשאלה האם ניתן להמיר את המדיניות הציבורית של "זבנג וגמרנו" בתהליכי עומק חברתיים, אל מול האתגרים הדמוגרפיים והכלכליים המורכבים של מדינת ישראל.


    > לקריאת הדוח המלא באתר מוסד נאמן: "סיפורי הצלחהII –" מעקב אחר נשים וגברים חרדים ששילבו בהצלחה תורה עם עבודה

    https://www.neaman.org.il/ultra-orthodox-success-stories-ii/

     

    42 min
  • ביטחון מזון לאומי

    ביטחון מזון 2050 זה תרחיש שמתחיל עכשיו

    ביטחון מזון מהווה חובת ביטחון לאומי השקולה להגנה צבאית, שכן מחסור במשאבי מזון מניע טלטלות גיאופוליטיות. המצב בישראל מדאיג מבחינה אסטרטגית משום שהמדינה מייצרת רק כרבע מהקלוריות שהיא צורכת, מתנהלת ללא תכנית ארוכת טווח ומתמודדת עם שחיקת קרקעות חקלאיות לטובת נדל"ן ומחירי מים גבוהים המכבידים על הייצור המקומי. יוזמת "ביטחון מזון 2050" של פרופ' אייל שמעוני חותרת ליעד של 50% ייצור מקומי עבור אוכלוסיה שצפויה לגדול פי 1.5, תוך התמודדות עם משבר האקלים ואירועי קיצון הפוגעים ביבולים. כדי להבטיח חוסן תזונתי, על המדינה לעבור מניהול משברים מאולתר ב"שיטת המסטיק" לתכנון מערכתי הכולל חיזוק של החקלאות המקומית, חינוך לתזונה ים-תיכונית, צמצום התלות בייבוא, אימוץ טכנולוגיות מתקדמות ותמרוץ של ייצור מזון בריא ונגיש.

    > לקריאת מחקרי המדיניות של פרופ' אייל שמעוני וצוות המחקר של מוסד שמואל נאמן

    https://www.neaman.org.il/project/national-food-security-israel-2050/

     

    42 min
  • המכנה המשותף במערכת החינוך

    האם מערכת החינוך הישראלית מצליחה באמת להעניק לכל ילדי המדינה בסיס ידע וערכים משותף?

    פרופ' עינת הד-מצויינים וד"ר ענת שאולי ממוסד שמואל נאמן מציגות את ממצאי הדוח העוסק במכנה המשותף של מערכת החינוך הציבורית. המחקר בוחן את המשותף והפערים בין ארבעת המגזרים – ממלכתי, ממלכתי־דתי, ערבי וחרדי – ומצביע על פער בין הצהרות המדינה על שותפות ולכידות (דה־יורה) לבין המציאות בפועל (דה־פקטו).

    החוקרות משתמשות ב״משל התינוקות״ כדי להמחיש את הפער בין אחריות המדינה לאזרחיה בהיוולדם, הבא לידי ביטוי ב"חיתול אחיד" שניתן להם בבית התינוקות, לבין התפוררות המכנה המשותף בשלבים מתקדמים יותר של חייהם - במערכת החינוך.

    המחקר מדגיש את המחסור החמור בנתונים על הידע הממשי של תלמידים במגזרים מסוימים, בעיקר החרדי. החוקרות דנות בהזדמנויות הלימוד הפתוחות לתלמידים בזרמי החינוך השונים. כדוגמה, מוצג מקצוע האזרחות שהוא המקצוע היחיד המוגדר פורמלית כמשותף לכלל המגזרים (מלבד מתמטיקה ואנגלית), בו קיימת גמישות רחבה המאפשרת הימנעות מעיסוק בשסעים חברתיים מרכזיים.

    לסיכום, במבט לעתיד, החוקרות מציעות לאמץ מודלים בינלאומיים המשלבים תוכנית ליבה מרכזית עם מנגנוני הערכה אחידים – ככלי לקידום שוויון הזדמנויות ולכידות חברתית.

     

    > לקריאת הדוח: המכנה המשותף במערכת החינוך הציבורי במדינת ישראל – מסמך מדיניות

    https://www.neaman.org.il/project/the-shared-core-of-the-school-system/

     

    56 min
  • הפורום לחינוך מהנדסים - פרדיגמה חדשה בהכשרת מהנדסי העתיד

    פרופ' רוזה אזהרי וד"ר אלכס בלכמן -מובילי הפורום לחינוך מהנדסים במוסד שמואל נאמן – חושפים את סיפורו של שינוי עמוקשמתחולל מאחורי הקלעים של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. בעידן ה-AI, שבו עולם ההנדסה משתנה בקצב מסחרר, הםקוראים לחשוב מחדש על הדרך שבה אנו מכשירים מהנדסים – לא רק כמומחים טכניים, אלאכמנהיגים הנדסיים בעלי חשיבה מערכתית, יכולת למידה עצמית, תקשורת, עבודת צוותותחושת אחריות ערכית וקיימותית. השניים מספרים כיצד הפורום נולד ביוזמה משותפת שלאקדמיה ותעשייה, מדברים על הפער בין הכיתה למציאות, ומציגים יוזמות פורצות דרךשמקדמות מיומנויות הנדסיות כבר מגיל חטיבת הביניים. הפודקאסט בוחן את מהפכת ההשכלהההנדסית – שמטרתה להכשיר את מהנדסי העתיד להתמודד בהצלחה עם אתגרי עולם דינמיומשתנה בקצב מסחרר.

    💡 מחקרי המדיניות של הפורום לחינוך מהנדסיםמתפרסמים באתר מוסד שמואל נאמן

    https://www.neaman.org.il/project/the-forum-for-engineering-education-at-the-21st-century/

    35 min
  • מילואים בחינוך

    איך נראית חזית חינוכית בעידן של משבר מתמשך ?
    ד"ר עינת שושן-רפאלי מציגה את היוזמה ל'מילואיםבחינוך' – מודל חדשני של גיוס אנשי מקצוע למענה חינוכי בשעת חירום, שצמח מתוךפעילות הפורום לחינוך בחירום.
    הפודקאסט עוסק באתגרים, בצרכים שעלו מהשטח, ובחזון שלמערכת חינוך שמתבססת על אחריות משותפת וחוסן קהילתי.
    האזינו וגלו איך יוצרים תקווה בכיתה – גם כשהמציאות בחוץמתערערת.

    מחקרי הפורום לחינוך בחירום מתפרסמים באתר מוסד נאמן:

    https://www.neaman.org.il/project/education-during-crisis-forum/

    38 min
  • הביתה - מדיניות שיבה

    בשנים האחרונות מושג הפריפריה נישא בפי כל. חווית החיים באזורי הספר בישראל נדחסו לתוך משוואת יחסי הכוחות עם מרכז המדינה ודנים את תושבי הספר להוויה אחת - שוליים.

    בפודקאסט של מוסד שמואל נאמן, מירב מפגישה בין שני פרויקטים מחקרים שונים, רק לכאורה - מחקר בקרב תושבי הצפון בהקשר השיבה והשיקום וספרה שזה עתה ראה אור - עומדים בפני עצמם.

    מירב קוראת לנו להשהות את מושג הפריפריה, על פניו היא מציעה את מושג "צד המדינה" אשר משמר את השוליות הטבועה באזורי הספר, אך נותן מקום להזדמנויות ולצורות החיים האלטרנטיביות אשר פורחות רחוק מליבת המדינה. בשיחה מירב כורכת בין ניתוח זה לבין תהליך השיבה לצפון המתחולל בימים אלה: השיבה והבחירה לשוב, היא הזדמנות לסיפור חדש על החיים בספר, סיפור של אנשים העומדים בפני עצמם.

     

    מחקרים של פרופ' מירב אהרון גוטמן וצוות פרויקט "הביתה" מתפרסמים באתר מוסד נאמן  >

    https://www.neaman.org.il/project/home-how-new-technologies-can-help-us-shape-homecoming-policies/

     

    54 min
  • פסולת היא משאב: שיח על קיימות ומדיניות סביבה

    פסולת זה נושא שכבר אי אפשר לטאטא מתחת לשטיח.

    פרופ' אופירה אילון מציגה בפודקאסט זווית מעניינת על התמודדות עם אבז"ם (אובדן ובזבוז מזון), טיפול בפסולת בדרך חברתית ומקיימת, ושימוש ב-AI לחדשנות בסביבה.

    האזינו לדיון מעמיק על טרמפיסטים סביבתיים, פסולת ממותגת, והעתיד של הקיימות בישראל.


    מחקרים של פרופ' אופירה אילון וצוות סביבה ואנרגיה ניתן למצוא באתר מוסד נאמן:https://www.neaman.org.il/post_category/science-engineering/energy-environment/

    47 min

About חוקרים מדיניות

From the publisher's feed

הפודקאסט של מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית.