המשנה מסבירה באיזה שלב הלידה נחשבת כלידה (אפילו של נפל) לעניין קביעה האם היא פוטרת את הוולד הבא מדין בכור.

רב הונא ורבה חולקים לגבי השלב שבו חלה קדושת הבכור כשרובו של הוולד יוצא: האם הקדושה חלה למפרע או רק מכאן ולהבא. הגמרא מביאה שני מקרים שבהם יש נפקא מינה למחלוקת זו. בהמשך, מועלת קושיה על שיטת רב הונא ממשנתנו, אך הקושיה מיושבת באמצעות קריאה מחודשת של המשנה.

סדרה של שאלות שנותרו ללא מענה מועלת אז בשאלה האם וולד נחשב כבכור אם ישנו סוג כלשהו של חציצה בין העובר לרחם.

המשנה מסבירה כי נגיעה בעובר מת בעודו ברחם אינה מטמאת בטומאת נבלה. עם זאת, חכמים ורבי יוסי הגלילי חולקים האם פטור זה חל על כל הבהמות – הן כשרות והן לא כשרות – או רק על בהמות כשרות, והגמרא מציגה הסברים לכל עמדה.