חופשה ללא הגבלה, החלום של כל עובד הגיעה לישראל, לאור המציאות המשתנה בשוק העבודה (שוק שהפך להיות שוק של עובדים) מדיניות החופשה ללא מגבלה עשתה עליה ארצה, האם היא מתאימה לכולם? ואיך נכון בכלל להתמודד עם ה"מתנה" שנחתה פתאום.

עבודה מהבית הפכה להיות המציאות החדשה בשוק העבודה, חברות רבות ניצבות בפני דרישה של מועמדים עוד שלב הראיון לדעת האם החברה מאפשרת עבודה מהבית. בעבר הלא רחוק עבודה מהבית נחשבה כמוצר נדיר שרק חלק מחברות ההייטק מאפשרות, היום זוהי מציאות שחברות רבות מאמצות ובביצוע נכון, עבודה מהבית יכול להיות מועילה לשני הצדדים, אבל איך עושים זאת נכון? ומה חשוב לא לעשות?

בין גלי הקורונה שפוקדים אותנו, גל נוסף שמתרחש בימים אלה הוא הגידול בשכר העובדים. עובדים רבים עוזבים את מקום עבודתם, מבקשים רמות שכר גבוהות באופן משמעותי מן השכר הקיים, עובדים קיימים מציבים דרישות גבוהות לתוספות בשכר ונדמה כי משהו דרמטי מתחולל בשוק העבודה.

בשעה טובה, תוכנית פיתוח הטאלנטים הסתיימה בהצלחה, העובדים מרוצים, הנהלת החברה מאושרת, אבל דווקא עכשיו מתחיל הבאלגן. פתאום העובדים התרגלו לקבל תנאים טובים יותר, ונוצרה ציפייה להמשיך ולקבל את אותם תנאים, רגע לפני אתם נחים על זרי הדפנה, הנה כמה טובות על איך לשמר את הטאלנטים בחברה.

מזל טוב, יצאתם לדרך והשקתם את תוכנית לפיתוח הטאלנטים בחברה, אבל עכשיו צריך להתחיל לעבוד ולהוציא את התוכנית מן הכוח אל הפועל. זהו השלב בו חברות מתחילת להבין שהתוכנית היא הרבה יותר מורכבת ממה שהם חשבו. כיצד יש לבצע זאת בדרך הנכונה? ומה חשוב שתעשו ויתרה מכך לא תעשו בדרך.

התיקון השישי לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד נכנס לתוקפו. החל מהראשון ביוני 2021, מה זה אומר? מה אתם חייבים לדעת? ואיך זה הולך להשפיע על החברה שלכם?

את הפרק הזה הקלטתי ביחד עם ישראל יוגב שותפי - והעוסק בנושא במשך שנים רבות, ויש לו תובנות רבות לאמר לכם בנושא

טאלנטים - ה"כוכבים" של החברה, אותם עובדים בעלי יכולת ופוטנציאל ייחודים, אשר מעניקים לחברה יתרון תחרותי להצלחה בשוק העבודה. אבל מיהם הטאלנטים בארגון? כיצד מזהים אותם? מה זה פוטנציאל ? ועל מי מוטלת האחריות באיתור וניהול הטאלנטים בארגון?

חופשה ללא תשלום - הפתרון המשולם ליצירת שקט בקרב תושבי המדינה, אבל האם יתכן שכוונה טובה יצרה מציאות קשה בשוק העבודה? ואיך עלה שכר העובדים בתקופה בה שיעור אבטלה כה גבוה?

שוק של מעסיקים, חצי מיליון מובטלים, ותהליך התייעלות ארוך ומתמשך. זוהי המציאות החדשה אליה נקלענו. המעסיקים עושים הכל בכדי לחסוך בהוצאות, אחד ממקורות החסכון המרכזיים של החברות הוא הוצאות לשכירות וניהול משרדים, אבל לצד תהליך החסכון בהוצאות אלה, מתרחש תהליך של התייעלות בעובדים, צמצום תקנים, והרחבת המשרות לעובדים קיימים.

משבר הקורונה הולך ומחריף ועימו גוברת רמת האבטלה במשק. במסווה של פתרון יצירתי הועלה פתרון מעניין לבעיה ע״י האוצר והוא הפחתת שכר המינימום! וצמצום התעריף בגין תשלום על שעות נוספות. לא אינכם טועים, הפחתת שכר המינימום בכדי לאפשר להחזיר כמה שיותר עובדים למעגל העבודה.

כמובן שהשרים החברתיים התנגדו באופן מידי לנושא, ואף על פי שאני מתנגד לו נחרצות, הוא מעלה נקודה מעניינת למחשבה שניתן לכנותה בשם ״ריכוך השכר״.