איך מפעילים דמיון בגיל מבוגר? איך מעוררים אותו, ולמה הוא חיוני לנו ביומיום, אולי אפילו יותר כשאנחנו עוברות את גיל 60? בשיחה עם האמנית ליאורה בנקל נגלה איך אפשר, בשיחה אחת, לחבר בין חתול, חבל, נחש, נעליים ושטרודל ולפתוח דלתות ליצירתיות חופשית ומשחקית. הדמיון הוא אחד הנושאים שחוזרים שוב ושוב בקבוצות חיבוק - קהילה של נשים בגיל השלישי, שמגלות שיצירתיות ודמיון לא נעלמים עם השנים, אלא רק מחכים שיזמינו אותם. פרק על דמיון, יצירה וחיים מלאים גם אחרי גיל 60.

מי אני היום, אחרי שיצאתי לפנסיה? האם הזהות שלי מסתכמת בתפקידים שהיו לי, או שהיא יכולה להתעצב מחדש? בשיחה עם מאיה אנחנו מדברות על זהות אחרי היציאה לפנסיה, על המעבר החד בין עשייה אינטנסיבית להווה שדורש הגדרה מחודשת. על השאלה איך מביאים לידי ביטוי את כל הידע, הניסיון והחוכמה שנצברו לאורך השנים גם כשכבר לא עובדים באותו התפקיד. מאיה מציעה זווית הסתכלות רגישה ומעוררת מחשבה לנשים בגיל מבוגר, שמבקשות להמשיך להיות משמעותיות, סקרניות ונוכחות בחייהן. פרק על זהות, שינוי, והאפשרות להתחיל פרק חדש, בלי למחוק את הקודמים.

מה גורם לאושר בגיל מבוגר? האם זה משתנה עם השנים, ומה אנחנו מוכנות לשחרר כדי לפנות לו מקום? בשיחה כנה ופתוחה, יואלה שב משתפת באומץ בדברים שממלאים אותה באושר היום, וגם באלה שהפסיקה לעשות, כי הבינה שהם מעיבים עליו. היא מדברת על הבחירות הקטנות והגדולות, על אחריות אישית לרווחה, ועל דרכים יצירתיות לשמור על תחושת אושר גם בתקופות שבהן לא תמיד קל.

יואלה שב היא משתתפת בקבוצת חיבוק למבוגרים, והפרק הזה הוא תזכורת עדינה לכך שאושר בגיל מבוגר הוא לא יעד רחוק אלא תנועה יומיומית של הקשבה לעצמנו.

מאיפה נולד השם חיבוק? איך הכרתי את כל הנשים הנפלאות שמתארחות כאן, ומה חיבר בינינו מלכתחילה?

בפרק ההיכרות אני מספרת בקולי בלבד איך הכול התחיל , מתוך תחושת בדידות שעלתה אצלי בתקופת הקורונה, והפכה לרעיון של יצירת מעטפת חברתית לנשים בגיל השלישי. השיחות בחיבוק עם נשים בגיל מבוגר נותנות לנו הזדמנות להביט קדימה אל השנים הבאות לא כאל משהו שיש לחשוש ממנו, אלא כאל פרק שאפשר להיות סקרניות לגביו ואולי אפילו להתכונן אליו עם פחות פחד, ועם יותר פתיחות וחיבור אנושי.

כהרגלי, אקריא גם סיפור קצרצר שכתבתי על אחת הנשים שפגשתי בחיבוק בזום, ומה שגיליתי עליה במקרה. סיפור קטן שמכיל בתוכו את הרוח של חיבוק.