חידת האדם

חלק ב' של השיחה על בריאות וחינוך מביא אותנו אל שני נושאי הליבה של ספרו של ד"ר מירון ברק "ילדים חסרי מנוח": הפרעות קשב וריכוז, והפרעות חרדה. עוד עסקנו בקורונה (איך לא), ביתרונות של ספורט אתגרי לילדים, בפתיחות הקיימת היום כלפי רפואה אינטגרטיבית גם אצל רופאים קונבנציונאליים, במאפייני הרופא האנתרופוסוף ובמצב הרפואה האנתרופוסופית בישראל.

לרכישת הספר https://bit.ly/3pWo6ga

עם צאת ספרו של מירון ברק "ילדים חסרי מנוח", נפגשנו לפרק כפול שמציג את חינוך ולדורף כחינוך שאחת ממטרותיו העיקריות היא לטפח בריאות גופנית באדם. בין הנושאים שבהם דנו: 

מהן ההשלכות הבריאותיות של חינוך אינטלקטואלי טרם זמנו?

איך אפשר לזהות האם הילד בשל לעלות לכיתה א'?

מהן האינדיקציות לחוסן נפשי ואיך מטפחים אותו אצל ילדים?

למה חשוב לא לשלוח את הילד לפעוטון בגיל 3 חודשים?

ולמה ממש לא כדאי להוריד לילדים את החום?

הפעם הפרק שלנו לוקח כיוון אחר מהאנתרופוסופיה ושואל מה היה לגנדהי לומר על המצב הנוכחי במדינה ובעולם. בפרק מתארח ד"ר שמעון לב, חוקר גנדהי הבולט בישראל, ואותו מארח נועם שרון, אשר תרגם את ספר היסוד של גנדהי, "שלטון עצמי", לעברית. הפרק כולל הקראת קטעים מתוך הספר, ודיון עליהם בהקשר אקטואלי. בין הנושאים המטופלים:

 השילוש החברתי הוא ההצעה שיש לאנתרופוסופיה לסדר חברתי חדש שיתקן את העוולות שמובנות בתוך העולם החברתי הנוכחי שלנו. המשבר המנהיגותי, הפוליטי והכלכלי שבו נמצאת מדינת ישראל הוא זמן נהדר להעמיק לתוך רעיון השילוש ולשאול האם וכיצד הוא רלוונטי למדינה, לקהילות ולארגונים.

אורח הפרק הוא יובל אלעד, מייסד תנועת השילוש החברתי בישראל ומזכיר קיבוץ הרדוף.

לפי האנתרופוסופיה, מיכאל הוא המלאך המשמעותי ביותר של זמננו, "רוח הזמן" אשר משפיע בעקיפין על הדרך הרוחנית שבה מתפתחת האנושות בתקופתנו. בשיחה עם יובל נאור, מורה ותיק לאנתרופוסופיה, נלמד על מאפייני המלאך, תפקידו בקוסמוס, נשאל כיצד האדם יכול לפתח אליו קשר אישי ומהי המשמעות של חג מיכאל, החג האנתרופוסופי שחל ב-.29.9

עוד בפרק: על ג'ורג' קוטל הדרקון, בן דמותו הארצי של מיכאל, המלצות לטיולים בישראל בעקבות ג'ורג' הקדוש ופרק נוסף בסדרת השיחות עם ד"ר מיכאל גורבונוס, והפעם: השיטה האירופאית ליישור שיניים.

המשך השיחה עם גלי אדר, חוקרת קארמה ויועצת ביוגרפית. הפעם השיחה שלנו תתמקד בגיל 49 והחופש של האדם, בקשרי חוב, ובקארמה של גילאים מאוחרים ובמיוחד של הסבתאות, או הסבאות – תחום שבו גלי פורצת דרך.

בהמשך הפרק - ראיון קצר עם ד"ר גורבונוס על אורתודנטיה מניעתית, ועדכון על גיליון חדש של מגזין אדם עולם, בנושא אנתרופוסופיה ויהדות. 

גלי אדר היא יועצת ביוגראפית וחוקרת קארמה. בשיחה אנחנו נעבור על המושגים הבסיסיים בתפיסת הקארמה לפי האנתרופוסופיה, נראה כיצד חוקי הקארמה באים לידי ביטוי בחיי האדם, כיצד אפשר באמצעותן להבין את נסיבות החיים שלנו, ונלמד מקרה בוחן על מטופל שהגיע להבנות משמעותיות לגבי חייו דרך הבנה של קורותיו בהתגשמויות קודמות. 

שיחה עם המחנך איל בלוך על הערכות המורים להוראה במציאות קורונית. מהי מסגרת החשיבה הדרושה וכיצד ניתן לעשות חינוך ולדורף דרך מסכים?

בפרק השני והאחרון בסדרה על החקלאות הביודינמית שוחחנו על נקודות מרכזיות בהתפתחות התחום מאז "הקורס החקלאי" שניתן בשנת 1924. דיברנו על ארגון דמטר, על החקלאות האורגנית, על התנועה האקולוגית, על מכוני מחקר, על התפתחות החקלאות בעולם וגם בישראל. כמו כן ביקרנו במשק חביביאן, שעובר הסבה מאורגני לביודינמי, ושמענו ממנו על התהליך.

בחלק הראשון של השיחה על החקלאות הביודינמית מספר לירון ישראלי על "הקורס הביודינמי" שנתן ד"ר רודולף שטיינר בשנת 1924, ומהווה את הבסיס לחקלאות הביודינמית. נשמע מהם עקרונות הגישה האנתרופוסופית לחקלאות, נשאל האם מדובר בקסמים או במדע, וכיצד חקלאות ביודינמית יכולה להציל את העולם.