סא"ל במיל' ב' כבר היה בחוץ. כשבועיים וחצי לפני אירועי 7 באוקטובר, הוא סיים את תפקידו כנווט קרב במילואים בגיל 51, אחרי למעלה מ-30 שנה בחיל האוויר. אבל הייתה לו תחושה חזקה שיש מלחמה בדרך, והוא אפילו השאיר את החפצים שלו בלוקר בבסיס. ברגע שהוא התעורר וראה את שידורי הטלוויזיה, הוא עזב הכל ויצא לבסיס. ב' חזר לטוס, והשתתף בגיחות ומבצעים בכל הגזרות - איראן, תימן, סוריה, עזה…

ב' דיבר בפתיחות רבה על ההצלחות של חיל האוויר במהלך המלחמה, על איך נראית ההכנה לטיסה מבצעית, על ההשפעה (או היעדר ההשפעה) של שיח הסרבנות על רמת המוכנות של הטייסת, וכמובן גם על הכשלים של חיל האוויר ב-7.10.

רשת מסעדות ויני, עם קוד הטבה Vinni150

סגנית שר החוץ שרן השכל רגילה לנדוד. היא נולדה בקנדה, ומשם הגיעה לכפר סבא. אחרי הצבא היא טיילה בכל העולם, ואז נסעה ללמוד בארצות הברית, ואיכשהו זה נגמר עם 6 שנים באוסטרליה. וכמו החיים האישיים, כך גם בחיים הפוליטיים: בצעירותה היא הייתה פעילה בתנועת "שלום עכשיו", ואז כיהנה כחברת כנסת מטעם מפלגת הליכוד, ומשם למפלגת תקווה חדשה, שהתמזגה עם הליכוד.

אז מה הפלא שעכשיו היא מחפשת בית פוליטי חדש?

בשיחה עם האוזמן סיפרה השכל על עליית האנטישמיות בעולם, השינויים שהביאה למשרד החוץ עם השר גדעון סער, והטעויות של ממשלת בנט-לפיד. היא גם לא חוסכת בביקורת על הממשלה שבה היא חברה: על דחיפת הרפורמה המשפטית בזמן המלחמה, על ההשפעה הקטארית בלשכת ראש הממשלה, וכמובן על הניסיונות להעברת חוק הגיוס. 

ובניגוד לרבים מחברי הקואליציה הנוכחית, היא מוכנה לומר בפה מלא: צריך ועדת חקירה ממלכתית, וחייבים לציית לצווים של בית המשפט. גם זה משהו, לא?

אור לוי חזר הביתה לפני כמעט שנה. הוא סיפר לנו על איך נראים חיי היומיום שלו בבית, על הרצון לקחת חזרה את השליטה על החיים שלו, וכמובן גם על הגעגועים העזים לעינב ז"ל.

אור דיבר בפתיחות על הקשיים שבחזרה - הפציעות והטנטון באוזניים, הדאגות הכלכליות, היעדר התמיכה של המדינה, והטראומה שתמיד תהיה שם.

ומהצד השני, הוא מחייך. כי הוא חי את החיים שלו. כי הוא הולך לקורס נגרות. כי הוא מתמודד עם פחד הבמה ונותן הרצאות בכל העולם. וכמובן מעל הכל - כי הוא מאושר מכל רגע עם בנו אלמוג.

אור מדבר על הכל בגלוי, בצניעות, ובכוונה מלאה לראות את הטוב, ולהיאחז ברגעי האושר.

ואמנם הוא יהיה הראשון להודות שהוא נוטה לבכות הרבה, אבל יש לו בקשה אחת: אל תרחמו עליו.

בת חן סבג דפקה את המערכת: לא רצו לתת לה תפקידים טובים, אז היא אמרה "אין בעיה, אני אכתוב אותם בעצמי". היא מספרת על רגע המפנה שגרם לה להבין שהיא חייבת לייצר לעצמה את ההזדמנויות, על איך העישונים עוזרים לה בתהליך הכתיבה, ועל איך זה כשרואים אותך כסוג של טייפקאסט.

אבל האמת שקשה לקטלג את בת חן סבג, כי היא מתעקשת לא ליפול להגדרות ולקלישאות - לא בחיים האישיים, ולא בפן המקצועי. היא מדברת מאוד פתוח, ומסרבת להתלונן על קיפוח. ובתקופה שבה כולם רק רוצים לדבר איתה על רכילות, החלטנו לעשות את הבת חן סבג, ולדבר על הכל, אבל באמת הכל, אבל ממש ממש ה-כ-ל, חוץ מ…

רשת מסעדות ויני, עם קוד הטבה Vinni150

חברת הכנסת מירב בן ארי טוענת שיש בעיית גזענות במדינה, זועמת על יוקר המחייה שגורם גם לה לוותר על מוצרים בסופר, ולא חוסכת במילים על חברי הקואליציה: על טלי גוטליב ("האישה הזאת היא אסון"), על בן גביר ("השר הכי גרוע"), על גדעון סער ("חסר עמוד שדרה"), על מאי גולן (״אני בזה לה״), וכמובן על נתניהו ("פחדן ושקרן"). אבל האם באמת יש הבדל אידיאולוגי גדול בין מפלגת יש עתיד לליכוד? 

בן ארי משוכנעת שהנשיא הרצוג לא יתן חנינה לנתניהו, וסבורה שהכנסת תתפזר בחודש מרץ. אוקיי, ומה הלאה? מה יהיה עם הגיוס (או ההשתמטות)? איך עוצרים את גל הירידה מהארץ? ולא פחות חשוב - האם מירב תחזור להשתתף בתוכניות ריאליטי?

בפרק הזה, ד"ר עינת וילף לא משחקת משחקים – היא מנפצת מיתוסים וחושפת את הקוד הסודי שמאחורי "תהליכי השלום" שכולנו מכירים. בשיחה עם שי האוזמן אנחנו מבינים ממנה שמה שהיה נראה כמו דרך לשקט היה קרב בלימה שהשאיר אותנו עם חשבון כואב ואיפה הדמיון בין בנימין נתניהו לברנדי מיידוף?
לאור ההיסטוריה שלה במפלגת העבודה היא פרטנרית מצוינת לעזור ולהבין האם אהוד ברק באמת חשף את "פרצופו האמיתי" של ערפאת, או שמא זה היה חלק ממשחק גדול יותר? ומה לגבי שמעון פרס – האם הוא באמת האמין בשלום? והאם יכול להיות שלאורך כל השנים, וכל התהליכים, המנהיגים הפלסטינים הונו אותנו כי מעולם לא התכוונו לשלום?
ואיפה ועם מי היא תמצא את עצמה לקראת הבחירות הקרובות?

רשת מסעדות ויני, עם קוד הטבה Vinni150

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי מתמודד היום עם אחד האתגרים הכי מורכבים שיש: איך משפרים את תדמיתה של מדינת ישראל בעולם שאחרי השבעה באוקטובר?

שיקלי סיפר על המשימה הקשה שמונחת על שולחנו, על הראיון ההוא עם פירס מורגן, וגם על מבצע ההשפעה הקטארי שלטענתו הוביל אותנו למצב הזה. לדבריו, הנזק הגדול ביותר למדינה נעשה על ידי "לשעברים" שמתבטאים נגד ישראל בתקשורת העולמית.

שיקלי פירט את עמדותיו גם בעניין ועדת החקירה לאירועי המלחמה, וטען שלא היה צורך להתפטר וללכת לבחירות, אלא להיפך - הישרדותה של הממשלה הביאה להישגים גדולים מול איראן וחיזבאללה. גם אם על הדרך צריך לבלוע איזו צפרדע כמו לשבת עם המפלגות החרדיות.

דן מרידור הוא סוג של קונצנזוס, אדם שכולם מעריכים משני צידי המתרס. וכששומעים אותו מדבר, אפשר בקלות להבין למה. השר לשעבר הוא איש שיחה מרתק שלא מחפש ליפול לקלישאות ולדבר בסיסמאות, מפגין זיכרון פנומנלי לרמת הפרטים הקטנים, ומקפיד להציג את הדברים במורכבותם.
הוא טוען שהעולם לא בהכרח אנטישמי, שמנחם בגין בכלל לא היה איש ימין, ושהרשות הפלסטינית הייתה יכולה להיות פרטנר לשלום. מרידור מזכיר שהמהפכה החוקתית הייתה בכלל מהלך של הליכוד, מסביר למה התנגד להסכמי אוסלו אך תמך בהתנתקות, ומתאר כיצד נתניהו הרחיב את גבולות השיח ונירמל את הכהניזם.

נעמה לזימי היא סוג של עוף מוזר בפוליטיקה של היום: אישה עם עקרונות שמסרבת לוותר על הערכים שלה, ומנסה בכל הכוח להיות מהפכנית. אז נכנסנו לעומקם של העקרונות האלה - הפשרות למען האיחוד תחת יאיר גולן, שיתופי הפעולה עם חברי כנסת מהקואליציה הנוכחית, והשאלה האם התפיסה הסוציאליסטית שלה בכלל ניתנת ליישום. בשיחה מרתקת התייחסה חברת הכנסת לזימי גם למשפט נתניהו ("ראש ארגון פשע"), למשבר הגיוס וסוגיית לימודי הליבה בחברה החרדית ("נותנים לילדים אופציה לרווחה ופרנסה"), וגם לנקודת התורפה שלה בכנסת ("אני לא יודעת לשקר").

בשיחה פתוחה ומעמיקה, המנהל המקצועי לשעבר של מכבי חיפה סיפר על ההצלחות והכישלונות מתקופתו בתפקיד: מהמשחק המרשים מול פ.ס.ז' והניצחון על יובנטוס, ועד הכישלון של מסאי דגו והאכזבה בעמדת השוער.

גל אלברמן הכניס אותנו אל מאחורי הקלעים של מכבי חיפה - תהליך קבלת ההחלטות, שיתוף הפעולה בין המנהל המקצועי והמאמן, ואפילו הסוד של הקבוצה שמאפשר לה לאזרח שחקנים.

ניכר שאלברמן גאה בעבודה שהוא עשה בתקופתו במכבי חיפה, ואולי זו אחת הסיבות לכך שפיטוריו מהקבוצה כל כך כאבו לו. אבל גל אלברמן הוא איש של תהליכים שכבר מסתכל קדימה לשלב הבא בקריירה, ואולי אפילו נותן איזשהו רמז לגבי איפה זה יקרה.