התחושה כביכול המצוות הן מערכת של חוקים ופקודות שנועדו להגביל את האדם, היא עלולה להוביל לדכדוך. אם רק נחליף את המשקפיים ונביט אל המצוות בצורה פנימית אמיתית ומהותית, נגלה שמדובר על הנס הגדול ביותר שקיים בעולמנו - היכולת של האדם להתחבר עם הבורא בעצמו ואף להוסיף תוספת אורות קדושים בעולם.
מה גבוה ובעל ערך יותר - מצוות עשה אקטיביות, או מצוות לא-תעשה פאסיביות? ומדוע בספר הזוהר נמשלו המצוות לאיברים?
בשיעור שלפנינו הרב פיני מרטון מאיר את החיים של כל יהודי. מכאן ואילך קיום המצוות הופך למשהו חווייתי יותר, בעל ערך יותר, והאדם המקיים את המצוות שמח יותר.