בשיעור קבלה זה מועלת נושא הקבלה ברמה מתקדמת, המתמקד בהבנת מושגי יסוד בקבלה כגון "משיג" ו"מושג", ההבחנות בין עצמותו של הבורא, אינסוף ברוך הוא, ונשמות, וההבדל בין אור לכלי ברוחניות. השיעור מדגיש כי ההשגה הרוחנית של הנבראים תלויה בפיתוח הכלים הרוחניים, שהינם הרצון לקבל, ובלעדיהם לא ניתן להבין או לקבל את אור הבורא. מובהר כי אין אפשרות להשיג את עצמותו יתברך, המהווה את היסוד האלוקי שאין בו רצון לקבל או כלי, ולכן אין לו דיבור או השגה עבור הנבראים. ההבדל בין הבורא לבריאה מודגש כיסוד מרכזי, כאשר הבריאה היא רצון לקבל שהבורא ברא ומכונן, והאור האלוקי הוא מתן רצון להטיב לנבראיו. בנוסף, מובאים מושגים כמו צמצום, אינסוף ברוך הוא, והעולמות, המסבירים את הגישור בין עצמות הבורא לנשמות הנבראות. השיעור מדבר על כך שכל מה שאנו משיגים הוא במידה שהאור האלוקי מתגלה בכלי הרצון לקבל שלנו, וכי התפיסה שלנו את המציאות האלוקית משתנה בהתאם ל"מסכים" או הכלים שברשותנו. נקודת המפתח היא שהתהליך הרוחני מתמקד בשינוי הכלים (התודעה והרצון) ולא באור עצמו, שכן האור האלוקי אינו משתנה. בסיום, מונח דגש על חשיבות העבודה הפנימית בשאיפה לקבל את אור הבורא, לא לשם פרס, אלא לשם השפעה, דבקות וקיום האחדות האלוקית.נקודות מרכזיות

• 🌟 ההבחנה בין עצמותו של הבורא (אין בו השגה) לבין אינסוף ברוך הוא ונשמות (כלים רוחניים המאפשרים השגה).
• 🔍 כל שם ומושג ברוחניות קשורים להשגה פנימית, כלומר לתפיסה ולחווייה של הרצון לקבל המלא באור האלוקי.
• 🛑 אין אפשרות להשיג את עצמותו יתברך, כי אין בו רצון לקבל, ולכן אין לו דיבור ואין שם.
• 🔄 האור האלוקי אינו משתנה, כל השינויים הם בכלים – בתודעה וברצון של הנבראים.
• 🌌 העולמות הם גשר בין עצמותו לנשמות, ומטרתם להוות כלי קבלה לאור האלוקי.
• 🎯 התפיסה הרוחנית משתנה בהתאם למסכים ולכלים הפרטיים של כל אדם, ולכן כל אחד תופס את המציאות בצורה שונה.
• 🙏 התהליך הרוחני הוא עבודה פנימית של פיתוח הכלים והרצון לקבל, מתוך מטרה להשפיע, לא לקבל פרס.

• ✨ **הבחנה בין עצמותו, אינסוף ונשמות כמפתח להבנת הקבלה**: עצמותו יתברך היא היסוד האלוקי הטהור שאין בו כלי או רצון לקבל, ולכן אין בו אפשרות להשגה. לעומת זאת, אינסוף ברוך הוא מהווה את נקודת המגע הראשונה שבה הבורא "נמשך" אל הבורא, אך עדיין ללא כלי ממשי. הנשמות הן הכלים שמקבלים את האור האלוקי בפועל, ובאמצעותן נוצרת האפשרות לחוויה רוחנית. ההבחנה הזו מבהירה שאין לבלבל בין מקור הבריאה לבין הבריאה עצמה, וכי ההבנה שלנו מוגבלת לכלים אלו.
• 🔥 **הקשר בין שם, השגה ורצון לקבל**: השם של דבר מה ברוחניות אינו רק כינוי אלא משקף את ההשגה הפנימית שלו. כלומר, כדי לתת שם למשהו, יש צורך להשיג אותו ברגש וברצון. לכן, דברים שאין לנו בהם השגה לא יקבלו שם, והם ייחשבו כעצמותו, כלומר כוח טהור שאין בו כלים. זה מאתגר את התפיסות הפילוסופיות שמנסות להגדיר את האלוהות ללא חוויה והשגה פנימית.
• ⏳ **זמן רוחני לעומת זמן גשמי**: הזמן הרוחני שונה מהזמן הגשמי ואינו תלוי בסדר כרונולוגי אלא בהתפתחות הכלים הרוחניים. זמן הנתינה וזמן הקבלה ברוחניות הם מושגים המתארים את התהליך הפנימי של תיקון הכלים, ולא משך זמן פיזי. הבנת הזמן הרוחני היא חיונית להתקדמות בדרך הרוחנית.
• 🌈 **הכוח שבאור וכלי – השגת רוחניות כרצון לקבל מתוקן**: הרצון לקבל הוא כלי ההשגה של הנברא, ועליו לקבל אור אלוקי בכיסוי ובהתאמה. ללא כלי מתאים, האור האלוקי אינו מתגלה ואין השגה. לכן, פיתוח הכלים הרוחניים הוא תפקיד התורה והדרך הרוחנית. זה מדגיש את חשיבות העבודה הפנימית בתיקון הרצון ולא רק לימוד תאורטי.
• 🎭 **חשיבות המסכים (הכיסויים) בתפיסת האור**: האור האלוקי מתגלה לנבראים דרך מסכים, או כיסויים, המבטאים את מידת ההשתוקקות וההתאמה של הכלי. המסכים מאפשרים את גילוי האור בצורה שאינה מכאיבה ומותאמת ליכולת ההשגה שלנו. זהו עיקרון יסודי שמסביר את השוני בתפיסות של מציאות רוחנית ואופן קבלת האור.
• 👁️ **תפיסת המציאות משתנה בהתאם לתודעה ולכלים**: כפי שבמדע ישנם ספקטרומים שונים של אור שאינם נראים לעין האנושית, כך גם ברוחניות כל אדם תופס את המציאות בהתאם לכלים ולמסכים שברשותו. הדבר מסביר מדוע אנשים רואים את האלוהות או את המציאות הרוחנית בדרכים שונות וחשוב להכיר בכך כדי למנוע הבנה שגויה או קיצונית.
• 💡 **העבודה הפנימית כתנאי לקבלת אור הבורא**: השינוי וההתפתחות צריכים להתרחש בכלים, בתודעה וברצון שלנו ולא באור עצמו, כי האור האלוקי אינו משתנה. העבודה הפנימית היא פיתוח הכלים לקבלת האור בצורה נכונה, מתוך אהבה והשפעה ולא מתוך רצון לקבל פרס. זוהי נקודת המפתח לקיום דבקות אמיתית בבורא ולקיום האחדות האלוקית