תורה א - אשרי תמימי דרך.
אות א: על ידי למוד התורה נתקבלין כל התפילות וכל הבקשות. והחן והחשיבות של ישראל נתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכין בגשמיות ורוחניות.
אות ב: על ידי עסק התורה בכח נותן כח למלכות דקדשה שתתגבר. ומגביר היצר טוב על היצר הרע.
אות ג: על ידי עסק התורה יכול לזכות להבין הרמזים מכל הדברים שבעולם להתקשר על ידם להשם יתברך. ואפילו במקום חשך ואפל שנדמה לכאורה ששם קשה להתקרב להשם יתברך גם שם יאיר לו השכל האמת למצא גם שם את השם יתברך ולהתקרב משם דיקא להשם יתברך.
אות ד: אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות. על כן כל אחד כפי העברות והפגמים שעבר ופגם. כמו כן הוא משגע ממש. על כן נמצאים כמה מיני שגעון ברב בני אדם. והתקון לזה הוא עסק התורה. כי התורה היא כלה שמותיו של הקדוש ברוך הוא שבזה מכניעין היצר הרע ומגרשין השגעון והרוח שטות שנדבק באדם על ידי עוונותיו.
אות ה: גם זוכין על ידי עסק התורה להנצל מנכלי ערמומיות של היצר הרע מה שעל פי רב אינו מסית את האדם לעברה תכף. רק בתחלה מתלבש את עצמו במצוות וכו'. ועל ידי עסק התורה זוכין לשכל אמתי ולהנצל מכל זה.
אות ו: עקר מה שאין מתקבלים התפילות הוא מחמת שאין להדברים חן. על כן צריך כל אדם להשתדל שיהיו דבריו דברי חן באמת. וזה זוכין על ידי עסק התורה ואז יתקבל תפילתו.
אות ז: איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, כדי שיאיר לו השכל שיש בכל דבר להתקרב להשם יתברך על ידי אותו הדבר, כי עקר החיות שיש בכל דבר הוא רק השכל והחכמה. כמו שכתוב החכמה תחיה וכו'. והשכל הוא אור גדול ומאיר להאדם בכל דרכיו כמו השמש. ואפילו כשבא האדם לפעמים למקום שהוא אפל וחשך חס ושלום אף על פי כן כשזוכה להסתכל על השכל והחיות שיש בכל דבר אזי מאיר לו השכל ומקרב אותו להשם יתברך שזה בחינת מה שזכה יוסף לעמד בנסיונו על ידי שהסתכל על השכל שיש בכל דבר.
אות ח: אי אפשר לזכות אל אור השכל הנ"ל כי אם על ידי בחינת מלכות. דהינו שיקבל עליו מלכות שמים באמת ובאמונה שלמה ויצמצם דעתו ויסלק כל חכמתו לגמרי כאלו אין לו שום שכל עצמו כלל וימאס בכל החכמות והשכליות חיצוניות, ויצפה ויכסף וישתוקק רק לקבל אור וחיות מהשכל והחכמה אמתיות שהוא בחינת השכל העליון דקדשה שהוא עקר החיות דקדשה שיש בכל דבר כנ"ל.
אות ט: עקר המלחמה שבין היצר טוב והיצר הרע הוא רק בזה כי היצר טוב מסית את האדם למאס בכל החכמות ושכליות חיצוניות ובכל התאוות שהם כסילות גמור ורוח שטות באמת ולקשר עצמו רק אל אור השכל דקדשה. והיצר הרע מסית את האדם להפך בבחינת "לא יחפץ כסיל בתבונה" שזה בחינת עשו שבזה את הבכורה שהוא בחינת החכמה והשכל דקדשה. וצריך כל אחד לתן כח להיצר טוב להתגבר על היצר הרע וכמו שאמרו רבותינו ז"ל 'לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע' וזה זוכין על ידי שעוסקין בתורה בכח.
אות י: כשזוכין לכל הנ"ל, אזי נעשה יחוד גדול בכל העולמות ונעשה אור הלבנה כאור החמה וזוכין לחן ועל ידי זה נתקבלין כל התפילות וכל הבקשות.
אות יא: היצר הרע הוא רוצה לעשת את האדם משגע ממש חס ושלום, כי בעל עברה הוא משגע. כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות'. אך איך יבוא להאדם ויעשנו פתאם משגע חס ושלום. על כן דרך היצר הרע להתלבש תחלה במצוות ומטעה את האדם כאלו מסיתו לעשת מצוה ואחר כך הוא מטעהו ומסיתו עוד יותר, עד שבא לעברות גמורות בזדון חס ושלום. וזה ממש כמו בחינת השגעון של המשגע שנתבלבל ונטרף דעתו עד שאומר לרע טוב וכו' אך אף על פי כן עדין יש בו איזה ניצוצי השכל והדעת מה שאפילו לפי שטות וחסרון דעתו הוא מבין ויודע גם כן שאין לעשת דברים כאלו, ואף על פי כן הוא עושה אותם עד שמחמת זה צריכים שתי תחבולות לרפואת המשגעים, הינו להכותם בכדי להכניע רשעת זדונם שלא יהיה נוחה להם על כל פנים בשגיונותם ולא יעש על כל פנים הדברים שהם בעצמם מבינים גם כן שהם שגעון ושטות. וגם צריכין לשם עליהם שמות וקמיעות בכדי לגרש מהם הרוח רעה שמבלבל ומטריף דעתם חס ושלום עד שמהפכין ארחות ישר ואומרים לרע טוב וכו'. וכמו כן לענין רפואת האדם משגעוני היצר הרע הוא צריך גם כן לשתי בחינות הנ"ל. הינו להכניע תחלה רשעתו וזדונו שלא יעשה על כל פנים מה שהוא בעצמו מבין ויודע שהוא רע ועברה גמורה חס ושלום, וגם צריכין עוד לגרש ממנו הרוח רעה רוח שטות שמתלבש עצמו במצוות ומטעה אותו כאלו מסיתו לעשת מצוה כנ"ל. וכל זה זוכין בשלמות רק על ידי עסק התורה שכלולה משתי מיני תחבולות הנ"ל.
אות יב: עקר התקשרות אל השכל דקדשה הנ"ל הוא על ידי תמימות שזה בחינת "ויעקב איש תם", כי יעקב זכה לאור השכל הנ"ל בשלמות.
