Sign up to save your podcasts
Or
Share כל הדרכים מובילות לרומא
Share to email
Share to Facebook
Share to X
Share to email
Share to Facebook
Share to X
Or
כל הדרכים מובילות לרומא
הטיול הראשון שעשיתי בחוץ לארץ, באירופה, מערב אירופה, היה עם עוד ארבעה חבר’ה מיגור. זה כבר היה מתואם, הם באים עם אוטו ולוקחים אותי, אבל אני נסעתי עם דרורה. כמו ששטנו באונייה, כמו שהם קודם, לאיטליה. היינו שמה מול… זה אי בים, שבאנו לשמה מספיק מוקדם ושטייל באי וזה, והצלחתי לתפוס עוד במזל את הסירה האחרונה שחוזרת מהאי. וחזרנו לעיר, ושמה הכנו לנו מקום לישון וישנו שם. ולמחרת נסענו ברכבת לרומא.
ברומא היינו ארבעה או חמישה ימים, הסתובבנו ברגל. ואז דרורה הייתה יכולה ללכת עוד… אנחנו שלושה ימים הסתובבנו בעיר, הלוך וחזור, בכל הכיוונים.
ביום השני שהיינו ברומא, החלטנו לצאת קצת מחוץ לעיר לראות את העתיקות, יש שמה עתיקות ממש קרוב. ובדרך חזרה חיכינו שמה על מעקה של מעביר מים. ישבנו וחיכינו לאוטובוס. ואז נעצר איזה, נו, פרייבט. נעצר איזה שברולט, ארבעה או חמישה איש. וראו שאני יושב שמה. אם אני יושב שם, סימן שאני כבר מכיר טוב את העיר.
ואז אחד התחיל באיטלקית שוטפת לשאול אותי, ואני הבנתי שהוא שואל על מקום או איך להגיע, אני לא יודע מה. אז שאלתי אותו: “אתם מדברים אנגלית?” אז אחד על יד התחיל איתי באנגלית. ושהוא התחיל באנגלית, ואז אני באנגלית הצולעת שלי התחלתי להסביר לו איך לנסוע. יושב באוטו עוד אחד ואומר: “שמע, אולי אתה מדבר עברית?”
באחת הפעמים שהיינו בעיר, בשעות אחרי הצהריים, ראיתי בית כנסת. אני הולך ככה, עם כובע טמבל, ופחות או יותר ככה, ובגדים כאלה. ואני נכנס יחד עם דרורה, האישה, נכנסתי לבית כנסת ועומדים ככה מאחור. היה מלא מתפללים. מישהו הרגיש, אני לא יודע. בבת אחת כולם פנו והסתובבו לראות את הרבי יוחנן הזה.
View all episodes
By רן תבוריהטיול הראשון שעשיתי בחוץ לארץ, באירופה, מערב אירופה, היה עם עוד ארבעה חבר’ה מיגור. זה כבר היה מתואם, הם באים עם אוטו ולוקחים אותי, אבל אני נסעתי עם דרורה. כמו ששטנו באונייה, כמו שהם קודם, לאיטליה. היינו שמה מול… זה אי בים, שבאנו לשמה מספיק מוקדם ושטייל באי וזה, והצלחתי לתפוס עוד במזל את הסירה האחרונה שחוזרת מהאי. וחזרנו לעיר, ושמה הכנו לנו מקום לישון וישנו שם. ולמחרת נסענו ברכבת לרומא.
ברומא היינו ארבעה או חמישה ימים, הסתובבנו ברגל. ואז דרורה הייתה יכולה ללכת עוד… אנחנו שלושה ימים הסתובבנו בעיר, הלוך וחזור, בכל הכיוונים.
ביום השני שהיינו ברומא, החלטנו לצאת קצת מחוץ לעיר לראות את העתיקות, יש שמה עתיקות ממש קרוב. ובדרך חזרה חיכינו שמה על מעקה של מעביר מים. ישבנו וחיכינו לאוטובוס. ואז נעצר איזה, נו, פרייבט. נעצר איזה שברולט, ארבעה או חמישה איש. וראו שאני יושב שמה. אם אני יושב שם, סימן שאני כבר מכיר טוב את העיר.
ואז אחד התחיל באיטלקית שוטפת לשאול אותי, ואני הבנתי שהוא שואל על מקום או איך להגיע, אני לא יודע מה. אז שאלתי אותו: “אתם מדברים אנגלית?” אז אחד על יד התחיל איתי באנגלית. ושהוא התחיל באנגלית, ואז אני באנגלית הצולעת שלי התחלתי להסביר לו איך לנסוע. יושב באוטו עוד אחד ואומר: “שמע, אולי אתה מדבר עברית?”
באחת הפעמים שהיינו בעיר, בשעות אחרי הצהריים, ראיתי בית כנסת. אני הולך ככה, עם כובע טמבל, ופחות או יותר ככה, ובגדים כאלה. ואני נכנס יחד עם דרורה, האישה, נכנסתי לבית כנסת ועומדים ככה מאחור. היה מלא מתפללים. מישהו הרגיש, אני לא יודע. בבת אחת כולם פנו והסתובבו לראות את הרבי יוחנן הזה.