האם מצווה הבאה בעבירה פוסלת גם כשהחיוב הוא מדרבנן? ומה ההבדל המהותי בין קיום מצווה בלולב גזול לבין תקיעה בשופר גזול?

בשיעור נוסף בסדרת כללי המצוות בעיון של הרב יואב פלדמן, נעמיק בסוגיית הלכה זו המהווה יסוד לדין מצווה הבאה בעבירה. נחקור את שורש הפסול בראשונים, נבחן האם העבירה מהווה גורם המסייע לעצם קיום המצוה , וננתח את יסודותיו של הגרי"ד המבחין בין חלות מצוות "ולקחתם" לדין "ושמחתם". מתוך בירור מושגי זה, נבין את ההבדל המעשי בפסיקת השולחן ערוך בסוגיות השונות.

לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1ll2d-WqxWowIiaoQYPAPXm_apIIbawa2

האם מותר לשלוח ילד עם צרכים מיוחדים למוסד חינוכי שבו יאכילוהו טריפות? האם איסור ספייה לקטן נובע מהחשש שמא יתרגל לעבור עבירות, או שזו גזירת הכתוב?

בשיעור זה נשמיך בעיסוק באיסור ספייה לקטן. נחקור את גדרי איסור "לא תאכילום" לאור שאלת חינוכו ורפואתו של קטן ושוטה. נדון במחלוקת הפוסקים האם מסירה לידי נוכרי נחשבת כספייה בידיים, ונבחן את שיטת החתם סופר המתיר זאת כדי להביא את הילד לידי דעת ומצוות בעתיד. מתוך כך נברר עוד סוגיות הנוגעות לימינו.

לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1ItQEG1FhoaDf9iXDvt8Sjz2q4nF1uPM2

בהמשך לשיעורים האחרונים, נמשיך בנושא דין חינוך. נעסוק בשאלות השונות: האם חל רק על אב לבן? איפה הָאֵם והבת במצווה הזאת? האם יש להם חיוב? בשיעור נתחיל מהמשנה בנזיר: "אב מדיר את בנו, והאשה אינה מדרת את בנה" ונמשיך למקרה של הילני המלכה בסוכות ויום הכיפורים.

לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1cpFAl4Mwc9ic1C2KsFezo_J-LJCwiBvR

בשיעור זה נחקור האם חיוב חינוך מצוות היא על הקטן או על האב, ומה הנפקא מינה היוצאת משאלה זו. נברר גם את המחלוקת רבנן ור' יהודה לגבי קטן הקורא מגילה, האם יכול להוציא או לא.

לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1tAyioGL0a6n78BIBaSH2AEtJZTMbvyAm

מה המקור למצוות חינוך? מדרבנן או דאורייתא? האם צריך לחנך למצוות וכל דקדוקיה, או רק להרגיל למצווה בלי להקפיד על כל פרט? לולב ביום טוב ראשון - האם צריך לקנות לקטן ולהקנות לקטן? בשיעור לברר את המקור למצוות חינוך, במסגרת עיסוקינו בדין חינוך. בסוף השיעור נדון במצוות לולב, וכיצד אפשר לקיימה עם קטן בלי לקנות לו לולב משלו.

שיעור סיכום בנושא מצוות צריכות כוונה וערבות. מביאים את דעת הרמב"ם, האם מובא ברמב"ם דין ערבות? איך הרמב"ם מבין "מוציא - יצא", מצוות צריכות כוונה, מה לגבי ברכות, האם בברכה צריכה כוונה? מה אם כוונה משתנת? כוונה מעקבת בתפילה? תרתי כוונות בתפילה? כוונה בבן אדם לחברו - מילתא היא?

בהתחלת השיעור דנים על בל תוסיף בתקיעת שופר שוב כדי להוציא (למרות שיצא) ובהמשך חוקרים את גדר דין ערבות ואם קיים במצוות דרבנן, ולהוציא נשים. בנוסף, עוסקים ב-האם אפשר להוציא בלי לצאת?

מי שיצא ידי חובה, יכול לקיים את המצווה שוב לחייב אחרים? האם גם נשים\גרים? האם אני יצאתי ידי חובה אם החבר שלי לא יצא? מה זה דין ערבות?

בשיעור נמשיך ללמוד על מקומה של הכוונה בקיום מצוות. לאחר שעסקנו בכוונה חיובית, לקיום המצווה, נבחן האם אדם שהתכוון לא-לצאת בכל זאת יצא ידי חובה? כמו כן ניישב את הסתירה בין דברי הרמב"ם בהלכות שופר להלכות חמץ ומצה.

האם ניתן לצאת ידי חובת קיום מצוות בין אדם למקום, גם בלי להתכוון לכך? מה מטרת הכוונה ומה הגדרתה? בשיעור הרב סוקר את שיטות הראשונים בסוגיות היסוד של כוונה במצוות - תקיעת שופר ואכילת מצה.