האם ניתן לומר "וציוונו" על מעשה שאינו אלא מנהג? ומדוע בחבטת ערבה לא מברכים, ואילו בהלל בראש חודש הדבר שנוי במחלוקת? 

כהמשך לעיסוק בברכת המצוות, בשיעור זה נחקור את גדר הברכה על מנהגים מתוך מחלוקת הראשונים. נבאר האם היעדר הברכה נובע מקושי טכני לומר "וציוונו", או מחסרון מהותי ב'חפצא' של המצווה ובחיוב ה'גברא'. מתוך כך נגדיר מהו 'מעשה הניכר', ונבין את מעמדו הייחודי של קריאת הלל בציבור הלכה למעשה.

כיצד מברכים על ארבעת המינים "עובר לעשייתן" אם עצם ההגבהה מהווה קיום מצווה? והאם מברכים על ספק מצווה מדאורייתא? בשיעור נדון במעמדן של ברכות במקרי ספק לחומרא, ונבאר את השלב המדויק שבו יש לברך דרך השוואת נטילת ידיים וכיסוי הדם. לבסוף, נסקור את כללי הראשונים למצוות שאין מברכים עליהן, ובכך נחדד את גבולותיה של ברכת המצוות הלכה למעשה.

האם ניתן לברך על מצווה לאחר שכבר נעשתה? ומדוע בדיני חמץ אי אפשר לברך בדיעבד, בעוד שבשחיטה במקרה של ספק הדבר אפשרי? 

בשיעור זה נחקור את גדר חובת "עובר לעשייתן" בברכת המצוות, ונעמוד על מחלוקת הראשונים האם הברכה מתפקדת כ"מתיר" או כהבעת שבח והודיה. מתוך כך נבין את היחס שבין הברכה למעשה המצווה.

האם ניתן לצאת ידי חובה בשמיעת חצי ברכה והשלמת חציה השני? מדוע איננו יכולים לצאת ידי חובת ספירת העומר בשמיעה מחבר, והאם קריאת התורה מבוססת על מנגנון זה? 

בשיעור ההמשך נעמיק בגבולותיו של הכלל "שומע כעונה" דרך חקירת יסוד פעולתו, האם מדובר בדיבור עצמאי או בהתאחדות עם המשמיע. לאור זאת נבחן מצוות ייחודיות המצריכות מודעות אקטיבית ועמידה אישית לפני ה'. מתוך כך נלמד מתי נדרשת מעורבות אישית מלאה.

האם שמיעת החזן נחשבת כדיבור שמפסיק את תפילת הלחש שלנו? ומדוע יש הסבורים שהכלל "שומע כעונה" אינו שייך בברכת כהנים? 

בשיעור זה נפתח את סוגיית שומע כעונה, נחקור את הגדרתו ההלכתית של המושג ונדון בחקירה האם השמיעה יוצרת חלות של דיבור עצמי או התאחדות עם קולו של המברך. מתוך הבנת יסודות אלו, נלמד כיצד ליישם הלכה יסודית זו במגוון מצוות מעשיות.

האם אדם שהזיק אתרוג מהודר ויקר מחויב לשלם את שוויו המלא או רק מחיר של חפץ כשר בסיסי? האם חובת הידור מצווה שייכת גם בפרטים הנסתרים מן העין? בשיעור זה נבחן את ההשלכות המעשיות של גדרי ההידור דרך סוגיות קצה כמו פיצוי ממוני, כתיבת תפילין והידור לאחר סיום המעשה. נחקור האם ההידור הוא תוספת יופי חיצונית או הגדרה פנימית המשנה את ערכו הממוני והרוחני של החפץ. הבנה זו תברר את כוחו ההלכתי של ההידור ואת חובת עשיית המצווה בשלמותה.

מהו המקור המרכזי להידור מצווה, והאם מדובר בחובה גמורה או בהמלצה רוחנית? כיצד מחושב שיעור ה"שליש" שהוזכר בגמרא, והאם חוסר נוי קיצוני עלול לפסול את החפץ מהתורה?

בשיעור זה נפתח את העיסוק בגדרי הידור מצווה ונברר את תוקפו ההלכתי לאור פסיקת הראשונים. נחקור את השאלה המרכזית האם ההידור הוא דין חיצוני המצטרף למצווה, או שהוא מהווה חלק בלתי נפרד מגוף המצווה וצורת קיומה. הבנה זו תעניק לנו מבט מעמיק על הדרך הראויה לפיאור מצוות ה' הלכה למעשה.

האם אדם ההולך בדרך לקיים מצווה נחשב כבר כעוסק בה ופטור ממצוות אחרות? האם אדם הפטור ממצווה רשאי בכל זאת לקיים אותה ולברך עליה למרות זאת?

בשיעור הראשון מתוך שניים מאת הרב יואב פלדמן בנושא 'עוסק במצווה', נחקור את גדרי הפטור. נלמד את מחלוקת הראשונים האם הפטור שייך רק כאשר אי אפשר לקיים את שתי המצוות יחד או אפילו כשניתן לקיים את שתיהן , ונעמיק בחקירה האם גם הכנה למצווה נחשבת כהתעסקות המפקיעה חיובים אחרים. לסיום נבחן האם אדם הפטור ממצווה רשאי בכל זאת לקיים אותה ולברך עליה.

האם חפץ גזול פוסל את המצווה גם עבור מי שלא גזלו? האם דין מצווה הבאה בעבירה שייך לאחר שהחפץ נקנה לגזלן? וכיצד משפיעה עבירה על קיום מצוות פרייה ורביה? 

בשיעור האחרון בנושא מצווה הבאה בעבירה נחקור את גדרי הפסול תוך הבחנה בין איסור "חפצא" הרובץ על החפץ לבין עבירת "גברא" צדדית. נדון האם קניין מסלק את הפסול הרוחני, ונבאר מדוע במצוות שעיקרן בתוצאה כיישוב העולם, אין העבירה מעכבת את המצווה. הבנה זו מגדירה את היחס שבין המעשה האסור לתוצאה המבורכת שנוצרה.

האם פסול מצווה הבאה בעבירה תקף גם במצוות דרבנן? ומדוע נזקקה התורה למיעוט מיוחד בסוכה גזולה אם קיים כלל גורף הפוסל מצווה הנעשית בחטא?

בשיעור נמשיך בדיון על מצווה הבאה בעבירה, נחקור את יסוד הפסול תוך יישוב סתירת פסקי השולחן ערוך בין לולב לקריעה, ונבחין בין עבירה בגוף החפץ למעשה עבירה הנלווה לגברא. נדון בחקירות וחילוקי האחרונים, ומתוך בירור זה עולה הדיון על גבולות טוהר האמצעים הנדרש בעבודת ה'.