סבתא גדולה, זאת הסבתא הגדולה. והיא חיה עם הבת שלה הגדולה בעין חרוד שקראו לה הדסה. באוקראינה הם גרו ביחד. אז הגיעו הפרעות, ואז הבנים דרך אודסה עלו לארץ. נחום כבר היה פה בארץ, בסוף המאה ה-19 או תחילת המאה ה-20. והוא קרא להם, אבל סבא לא רצה לעלות כי הוא חיכה למשיח. זאת הייתה הבעיה.

כל המשפחה, כבר הבנים לא היו אבל רק הבנות שהן היו עוד קטנות, יחד עם סבתא וסבא, התחילו לברוח מהכפר. בדרך נפטר הסבא, ככה שהוא לא הגיע לארץ.

בארכיון של יגור כתוב שהם הגיעו ליגור ב-1923. סבתא כשהגיעה לארץ הגיעה לחבורת הצעירות במסחה. יחד עם אמא שלי שהגיעו למסחה הייתה גם צפורה. ואת זה דרך אגב אני יודעת מפני שאבא שלי כתב יומן, ויש לי את היומן.

אבל הבנים, הם הקימו שם עוד באוקראינה חבורה עם נשק ששמרה על האזור היהודי. ומשם הם ברחו לאודסה ועלו לארץ.