דמיינו מסיבת הפתעה ליום הולדת, שאותה מארגנים לאישה החוגגת, לא אחרת מאשר הגרוש שלה ואישתו החדשה.

לפני שהכרתי את כרמית וייס זה נשמע דמיוני.

אחרי הפגישה איתה זה כבר נראה לי הגיוני לגמרי, כי היא אישה עם לב טוב ורחב, וכוונות טהורות כל כך שזה פשוט לא יכול להיות אחרת גם כלפיה.

היא רואה על בנוכחות של אישה חדשה בחייו של הגרוש שלה הכפלת כוח ויתרון גדול.

דיברנו על טובת הילדים, דיברנו על אימהות בצל גירושים.

כרמית היא אישה שנותנת אופטימיות וכח. לדעתי זה פרק שממש נותן תקווה. כיף להקשיב לה.