כולנו זקוקים להכרה  - הכרה במי שאנחנו, בערכים שלנו, ברצונות שלנו, בתפיסות ובעקרונות שלנו, במה שעשינו. הכרה לא קשורה להסכמה.

ביחסים טובים שיש לנו כדאי לחפש היכן חסרה הכרה? האם זה כלפינו או מצידנו לאדם השני? איפה הנקודות העיוורות שבהן לא נתנו ולא ביקשנו הערכה. לחפש ולזהות את אותן הנקודות, לדבר עליהן, להבין מה מקשה על ההכרה הזו ואיך לספק אותה – זו עבודה.

ומה אם יש לכם יחסים עם אדם פגוע רגשית מאוד, הורה, בוס, אפילו ילד בוגר או אדם עם מאפיינים נרקיסיסטיים. איתו לא תוכלו לקבל הכרה, או שתזכו להכרה מאוד מצומצמת היוצרת דינמיקה של מריבות קשות מתוך ניסיון נואש שלכם לדרוש הכרה.

כאן העבודה היא להכיר בכך שזהו צורך עמוק, חשוב ולגיטימי שלכם, בריא והגיוני, ובכל זאת לא תקבלו אותו. זהו תהליך רגשי ולא פשוט שבסופו היחסים שלכם יכולים לעבור מפנה עצום לעבר שקט, ושמחה באזורים שהם כן טובים בקשר.

לקריאה נוספת מוזמנים לבלוג שלי באתר: https://bit.ly/3fJM9Ph