אז כשהיינו בבית ספר בכיתות האלה, היו לנו שתי כלבות קטנות. אחת חומה ואחת כושית. אז קראו לכושית כושית ולחומה קראו דובה. הכלבות האלה, חוץ מזה שהן צריכות גם לאכול, אבל בשבילנו זה היה מצוין. מה שלא רצינו, מכסה של ביוב עם מגרעות כאלה שאפשר להכניס את היד ולשלוף, וזה היה מקום מצוין בשביל לשפוך שמה את הדברים שלא אהבנו. ומה עוד, בשבילן זה היה מצוין, אז נתנו להן לשתות קקאו. והן לעינינו היו מלקקות את זה ולאט לאט מתנפחות ככה. הן היו קטנות, שתי כלבות קטנות, אבל לאט לאט ככה התנפחו, סימן שהן נהנו מהחיים.