בפסיכולוגיה הקלינית יש מושג כזה שנקרא טיפול באמצעות חשיפה. הוא מיועד לאנשים שסובלים מפובייה כלשהיא או פחד מאוד גדול ופשוט חושפים אותם בהדרגה דווקא לדבר שממנו הם חרדים ממש, זה נחשב הטיפול הכי יעיל. למרואיין שלי יש פחד קהל, אמיתי ומשתק כזה ושם גם נמצא סיפור הכישלון שלו, כמובן שמבלי לדעת על תיאוריית החשיפה הוא פשוט ניסה אותה שוב ושוב והיום הוא כמובן מרצה בפני מאות אנשים. מנקודת המבט שלי כמובן שמדובר בהישג מטורף, אבל אצלו הסיפור הוא קצת אחר. אז איך באמת מתמודדים עם פחד, והאם זה שווה את זה?