כִּי עָשֹׂה נַעֲשֶׂה אֶת-כָּל-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יָצָא מִפִּינוּ, לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּיךְ-לָהּ נְסָכִים, כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבֹתֵינוּ מְלָכֵינוּ וְשָׂרֵינוּ, בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִָם; וַנִּשְׂבַּע-לֶחֶם וַנִּהְיֶה טוֹבִים, וְרָעָה לֹא רָאִינוּ. וּמִן-אָז חָדַלְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם, וְהַסֵּךְ-לָהּ נְסָכִים--חָסַרְנוּ כֹל; וּבַחֶרֶב וּבָרָעָב, תָּמְנוּ. וְכִי-אֲנַחְנוּ מְקַטְּרִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם, וּלְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים; הֲמִבַּלְעֲדֵי אֲנָשֵׁינוּ, עָשִׂינוּ לָהּ כַּוָּנִים לְהַעֲצִבָה, וְהַסֵּךְ לָהּ, נְסָכִים.- ירמיהו, מד יז-יט

בשיחה הקודמת דיברנו על השכינה כנוכחות הנשית האלהית, המכונה לעתים אפילו איבר המין הנקבי של האל. הפעם אנחנו חוזרים אפילו אחורה יותר - אל האלות הקדומות של העולם שבו נכתב המקרא.

זאת הייתה שיחה מאלפת על המודחק והמצונזר שמסרב להיעלם. על הנשיות האלהית שמוצאת לה דרכים מדרכים שונות לחזור. על מה שאיבדנו ומה שנותר. הייתי אומר שכמעט שיחת בסיס לכל מיני כיוונים מעניינים שאנחנו מתחילים לחקור על נשיות, נקביות ותורת הסוד.

אז תודה לאורחת שלי לפרק הזה ולפרק הבא, לטל גרמיזה שבין כובעיה הרבים היא גם דוקטורנית החוקרת סמלים מאגיים באמנות יהודית - בהקשר נקבי, גם משוררת, וגם מרצה בחסד. ורק נציין שזאת השיחה הראשונה מתוך שתי שיחות על נשיות ומיסטיקה, ושבשיחה הבאה טל ואני מדברים על מכשפות יהודיות...