הרגע המיוחל הגיע וספריית בבל חזרה לאוויר. הפעם הזמנתי את אורית קליין ורצקי, שהיא מתרגמת, סופרת ודוקטורנטית לספרות אנגלית לשיחה על סיפורי קנטרברי של צ'פרי צ'וסר - ואם לדייק, לסיפור הרעיה מבאת'. הרעיה מבאת' היא ללא שום צל של ספק הדמות המוכרת ביותר בכל פנתיאון הדמויות העשיר שהעמיד צ'וסר ביצירתו, אותה מתחתנת סדרתית שאוכלת בעלים לארוחת הבוקר, מפרשת את כתבי הקודש ביום ומספרת סיפורים על אבירים אנסים וחוטאים בלילה. בפונדק. יחד עם כל שאר הדמויות שעושות את מסע הצליינות לקנטרברי.

אז בשיחה הזאת צפו לא לקבל תשובה חד-משמעית לשאלה האם מדובר בטקסט פרוטו-פמיניסטי או לחילופין, כזה שבעצם בסתר ליבו מלמד שנאה לנשים. אבל כן צפו לקבל תשובה מתחכמת וימי-ביינימית לשאלה הנצחית - מה נשים רוצות? התשובה: ובכן, זה קשור לבעלים שלהן.

אז האם שמעתם כבר שפודקאסט ספריית בבל חוזרת במתכונת חדשה? זאת אומרת, הפודקאסט הוא אותו פודקאסט שהקלטתי במשך שנתיים פלוס (עם הפסקה קצרה להקלטת "קפיצת הדרך") אבל עכשיו הוא חלק מפרויקט גדול יותר. המטרה היא לייצר קהילת קוראות וקוראים, וזה מתחיל ממועדון תרבות פעמיים בחודש שהכניסה אליו חופשית וההשתתפות בו מומלצת. הרשמו בקישור ונתראה בפנים: https://did.li/mneDN

במפגש הראשון של מועדון התרבות החדש של ספריית בבל אירחתי את פרופ' שרה סבירי לשיחה מרתקת על יצירה סופית קדומה. "שיחת הציפורים" מאת המשורר הפרסי פריד א-דין עטאר היא פואמה שובת לב המשווה את נפשו של אדם לציפור, ובעצם, לשורה ארוכה של ציפורים היוצאות למסע עמוס תלאות וייסורים אחר מלך הציפורים, או האהוב - שהוא תמיד שם קודש לאלהים במחשבה ובספרות הסופית. מועדון התרבות של ספריית בבל הוא יוזמה תרבותית חדשה שבמסגרתה נארח פעמיים בחודש אורח או אורחת לשיחה מרתקת על נושא ספרותי, היסטורי, תיאולוגי ובעצם לכל מה שקשור למדעי הרוח. להרשמה לאירועים לחצו על הקישור: https://did.li/mneDNמילה על האורחת שלי: פרופ' שרה סבירי היא חוקרת סופיות שלימדה שנים רבות באוניברסיטה העברית. היא גם המחברת של ספרים ומאמרים רבים, וביניהם האנתולוגיה הספרותית הראשונה של יצירות סופיות בשם "סופים: אנתולוגיה", בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב. והספר החדש והאחרון - הממואר היפיפה "טעמם של דברים נסתרים" בהוצאת כרמל.

מבלי לתכנן ומבלי להתכונן יצא כך שהפרקים החותמים את פודקאסט 'קפיצת הדרך', עוסקים בחורחה לואיס בורחס ובין היתר בסיפור המופתי שלו "ספריית בבל". והנה, אחרי 12 פרקים של הפודקאסט הנוכחי, אנחנו חוזרים אל ספריית בבל במלוא כוחנו.

אז מה תשמעו בשני הפרקים הקרובים? ובכן, שתי שיחות על מי שאני והאורח שלי חושבים שהוא ככל הנראה גדול הסופרים של המאה העשרים ובכלל. בפרק הנוכחי אנחנו מדברים על יצירתו הדחוסה והמסחררת של חורחה לואיס בורחס, קצת על חייו ויחסו לנאציזם וליהדות (תיעב את הראשונה והעריץ את השנייה), על יחסו לאל והדברים שלמד מהקבלה היהודית ועוד ועוד.

תודה לד"ר אופק קהילה, גם על שתי השיחות האלה, גם על שיחה קודמת על ריינלדו ארנס, ויותר מכך זה על חברותנו רבת השנים ועל העובדה המשמחת ומשנת החיים: האיש הוא זה שהכיר לי בכלל את בורחס, וחנך אותי לאט לאט לתוך הכת. תודה אופק. ותודה לכם. בקרוב חוזרים לספריית בבל, עם מועדון תרבות חדש, עם פרקים על ספרות, ואולי מדי פעם גם עם קפיצות דרך כלשהן.

כאן נרשמים למועדון התרבות החדש של ספריית בבל: https://tinyurl.com/5f69t36y

מבלי לתכנן ומבלי להתכונן יצא כך שהפרקים החותמים את פודקאסט 'קפיצת הדרך', עוסקים בחורחה לואיס בורחס ובין היתר בסיפור המופתי שלו "ספריית בבל". והנה, אחרי 12 פרקים של הפודקאסט הנוכחי, אנחנו חוזרים אל ספריית בבל במלוא כוחנו.

אז מה תשמעו בשני הפרקים הקרובים? ובכן, שתי שיחות על מי שאני והאורח שלי חושבים שהוא ככל הנראה גדול הסופרים של המאה העשרים ובכלל. בפרק הנוכחי אנחנו מדברים על הסיפור "ספריית בבל", היצירה שהעניקה את השם לפרויקט המרכזי שלי ועבורי בכל אופן היא ייצוג מדהים, פנטסטי, מעורפל, מסתורי, מה שלא תרצו - של העולם שלנו ושל אהבתי (ואהבתנו המשותפת? מה אתם אומרים?) לספרות. כי מה שיפה, אומר לנו בורחס בסיפור קצר אחר, שייך לשפה ולמסורת.

תודה לד"ר אופק קהילה, גם על שתי השיחות האלה, גם על שיחה קודמת על ריינלדו ארנס, ויותר מכך זה על חברותנו רבת השנים ועל העובדה המשמחת ומשנת החיים: האיש הוא זה שהכיר לי בכלל את בורחס, וחנך אותי לאט לאט לתוך הכת. תודה אופק. ותודה לכם. בקרוב חוזרים לספריית בבל, עם מועדון תרבות חדש, עם פרקים על ספרות, ואולי מדי פעם גם עם קפיצות דרך כלשהן.

כאן נרשמים למועדון התרבות החדש של ספריית בבל: https://tinyurl.com/5f69t36y

הבטחתי שספריית בבל תחזור, והנה היא חוזרת בסנונית ראשונה: הרצאת זום שנשאתי על “מלאכים בשמי היהדות”. הרצאה על הופעות מלאכיות בתרבות היהודית הקדומה.

אבל זו רק ההתחלה. ספריית בבל מתחדשת במתכונת רחבה יותר. ביום שני הקרוב אנחנו מתחילים את מועדון התרבות של ספריית בבל, שבמסגרתו אארח לשיחת זום אורח או אורחת לשיחה בנושאי ספרות, היסטוריה, תיאולוגיה ומה לא. בשני הקרוב, ה-1.9, פרופ' שרה סבירי ואני נדבר על "שיחת הציפורים", פואמה סופית מן המאה ה-12 ששבתה את ליבי לחלוטין. שרה תספר לנו עליה, על המחבר שלה ותעזור לנו למקם את היצירה המסעירה הזאת בתוך הספרות הסופית העצומה שהיא ש"שיחת הציפורים" שייכת אליה.

המטרה שלי פשוטה: לבנות קהילה קוראת וחושבת – לא רק להאזין, אלא גם לדבר, לשתף, להשתתף. כי קריאה היא דרך נפלאה להרגיש פחות לבד בעולם – במיוחד כשיש עם מי לדבר עליה.

(אנחנו עדיין בבטא, אז אנא סלחו לנו על חבלי הלידה 😊)

הנה אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לחזרה של ספריית בבל, והולכים ומפרסמים את הפרקים שנותרו לנו לפרסם מקפיצת הדרך. והפעם, שתי שיחות שמתפרסמות יחדיו (בשני פרקים שונים), שהן המשך לפרק הפותח של הפודקאסט. בפרק הראשון דיברנו נועם לב-אל ואני על תורת הסוד אצל חז"ל דרך הסיפור על ארבעה שנכנסו לפרדס. בפרק הקודם, מס' 9, המשכנו אל מושג הסוד בקבלה. ובפרק הזה נדבר על חקר הסוד הקבלי באקדמיה.

ושוב תודה לנועם לב-אל האורח שלי. נועם הוא דוקטורנט בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. לא מבין מה הבעיה לזכור את הטייטל הזה. מאוד פשוט.

"ואני הנני מביא בברית נאמנה והיא הנותנת עצה הוגנת לכל המסתכל בספר הזה. לבל יסבור סברה ואל יחשוב מחשבות בדבר מכל הרמזים אשר אני כותב בסתרי התורה. כי אני מודיעו נאמנה שלא יושגו דבריי ולא יוודעו כלל בשום שכל ובינה, זולתי מפי מקובל חכם באוזן מקבל מבין."

פירוש הרמב"ן לתורה

הנה אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לחזרה של ספריית בבל, והולכים ומפרסמים את הפרקים שנותרו לנו לפרסם מקפיצת הדרך. והפעם, שתי שיחות שמתפרסמות יחדיו (בשני פרקים שונים), שהן המשך לפרק הפותח של הפודקאסט. בפרק הראשון דיברנו נועם לב-אל ואני על תורת הסוד אצל חז"ל דרך הסיפור על ארבעה שנכנסו לפרדס. בפרק הנוכחי, מס' 9, המשכנו אל מושג הסוד בקבלה. בפרק הבא כבר נדבר על האקדמיה...

ושוב תודה לנועם לב-אל האורח שלי. נועם הוא דוקטורנט בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. לא מבין מה הבעיה לזכור את הטייטל הזה. מאוד פשוט.

"הארץ היא הר געש. היא מאכסנת את השפה. מרבים לדבר פה על הרבה דברים העשויים להכשיל אותנו. מרבים לדבר כיום על הערבים. אבל סכנה אחרת, חמורה יותר מן העם הערבי, מאיימת עלינו, סכנה שהמשימה הציונית בהכרח העלתה אותה. מה תהיה התוצאה של "עכשוו" העברית? האם לא תפער את פיה התהום של השפה הקדושה, אשר שיקענו אותה בקרב ילדינו?"

- מתוך "הצהרת אמונים לשפה שלנו", מכתב ששלח גרשם שלום לפרנץ רוזנצוויג ב-26.12.1926

שלום לכם, היום בפרק השמיני של קפיצת הדרך הזמנו את פרופ' אמנון רז-קרקוצקין לשוחח על לא פחות מאשר האפוקליפסה שטמונה בשפה העברית, כפי שראה אותה גדול חוקרי המיסטיקה שלנו גרשם שלום.

הכול מתחיל ממכתב שהתגלה לאחר מותו של שלום, מכתב ששלח אל הפילוסוף פרנץ רוזנצוויג עוד ב-1926, כשתהליך "החייאת" העברית עוד היה בעיצומו ואפילו לא ברור שהצליח או היכה שורשים חזקים מספיק. מדוע חשש שלום מהפרויקט הזה דווקא? מה היו ההשלכות שחזה ושהאורח שלי ואני מאמינים שהתגשמו כמעט אחד לאחד ומה פרופ' קרקוצקין חושב שאפשר לעשות אחרת? כל זה בשיחה המרתקת שלפניכם.

מילה נוספת למי שטרם עוקב אחרינו בפייסבוק: הפודקאסט "קפיצת הדרך" החל את דרכו לפני שמונה פרקים בלבד. קדם לו פודקאסט אחר — "ספריית בבל", ממנו החלטתי לקחת הפסקה לאחר שנתיים וקצת של הקלטות ושיחות. ההפסקה הזו עומדת להגיע אל סופה, שכן "ספריית בבל" חוזר לאוויר בקרוב. "קפיצת הדרך" תמשיך איתנו עוד כמה פרקים, אך אני מרגיש שהזמן הגיע לחזור לפרויקט הראשי — לשיחות על הספרות העולמית. "קפיצת הדרך" הבהירה לי שתורת הסוד העברית, שאליה הקדשנו את הפרקים האחרונים, היא רק חוט אחד מתוך הפקעה הספרותית שאני מעוניין להמשיך ולפרום — חוט חשוב, אך לא בלעדי. לכן, אנחנו חוזרים אל המקורות.

כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מֵחֲמַת רַחֲמָנוּתוֹ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם
כִּי רָצָה לְגַלּוֹת רַחֲמָנוּתוֹ
וְאִם לא הָיָה בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַל מִי הָיָה מַרְאֶה רַחֲמָנוּתוֹ
וְעַל כֵּן בָּרָא אֶת כָּל הַבְּרִיאָה מִתְּחִלַּת הָאֲצִילוּת
עַד סוֹף נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי, כְּדֵי לְהַרְאוֹת רַחֲמָנוּתוֹ
וְכַאֲשֶׁר רָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לִבְרא אֶת הָעוֹלָם
לא הָיָה מָקוֹם לְבָרְאוֹ
מֵחֲמַת שֶׁהָיָה הַכּל אֵין סוֹף
עַל כֵּן צִמְצֵם אֶת הָאוֹר לִצְדָדִין
וְעַל יְדֵי הַצִּמְצוּם הַזֶּה נַעֲשָׂה חָלָל הַפָּנוּי
וּבְתוֹך הֶחָלָל הַפָּנוּי הַזֶּה, נִתְהַוּוּ כָּל הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת
שֶׁהֵם בְּרִיאַת הָעוֹלָם
וְזֶה הֶחָלָל הַפָּנוּי הָיָה מֻכְרָח לִבְרִיאַת הָעוֹלָם
כִּי בִּלְתִּי הֶחָלָל הַפָּנוּי, לא הָיָה שׁוּם מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל
וְזֶה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי
אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, כִּי אִם לֶעָתִיד לָבוֹא
כִּי צָרִיך לוֹמַר בּוֹ שְׁנֵי הֲפָכִים, יֵשׁ וָאַיִן
כִּי הֶחָלָל הַפָּנוּי הוּא עַל יְדֵי הַצִּמְצוּם
שֶׁכִּבְיָכוֹל צִמְצֵם אֱלקוּתוֹ מִשָּׁם וְאֵין שָׁם אֱלקוּת כִּבְיָכוֹל
כִּי אִם לא כֵן אֵינוֹ פָּנוּי, וְהַכּל אֵין סוֹף, וְאֵין מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם כְּלָל
אֲבָל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּוַדַּאי אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ שָׁם גַּם כֵּן אֱלקוּת
כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם דָּבָר בִּלְעֲדֵי חִיּוּתוֹ
וְעַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַד לֶעָתִיד לָבוֹא. - רבי נחמן, ליקוטי מוהר"ן סד

בפרק הזה של קפיצת הדרך אנחנו נכנסים לתוך החלל הפנוי, אותו מקום שהאל צמצם את עצמו ממנו כדי לברוא בו עולם - אותו מקום שאין בו אלהות, אבל גם יש. לצורך המסע הזה הזמנתי את ד"ר אסף תמרי, היסטוריון של העת החדשה המוקדמת שחוקר את הקשרים בין המדע, ההשכלה, הדת והמיסטיקה.

זה תמיד תענוג לדבר עם אסף, ואני מרגיש שהפעם - אולי קצת כמו הפרדוקסים האלה של רבי נחמן - גם הספקנו הרבה וגם הותרנו לא מעט בחוץ.

תנו רבנן: שלשה אין ממצעין ולא מתמצעין — ואלו הן: הכלב, הדקל, והאשה.

תלמוד בבלי, פסחים, קיא:א

מאלות העולם הקדום למכשפות יהודיות בימי-הביניים ובעת-החדשה. בשיחה ההמשך המרתקת עם טל המשכנו את הדיון שלנו בנשי ובמודחק, הפעם בצורתו כמכשפה שלא פעם עושה בדיוק מה שגבר יהודי מסורתי עושה אבל זוכה בכתם של איום, של רוע, של מסתורין.

מיהן המכשפות היהודיות? מה הן עשו שזכו בכינוי הלא מחמיא ולמה הגיע הזמן להחזיר אותן אל חיק התרבות והיהדות?

ונודה שוב לאורחת שלי לפרק הזה ולפרק הקודם, לטל גרמיזה שבין כובעיה הרבים היא גם דוקטורנית החוקרת סמלים מאגיים באמנות יהודית - בהקשר נקבי, גם משוררת, וגם מרצה בחסד.