בפרק 20 בפודקאסט הזמנתי את המשורר והמתרגם שמעון בוזגלו כדי לדבר על מחזה יווני קדום של אוריפידס, על מדיאה. אז האם צריך להפסיק לדבר על מדיאה של אוריפידס ובמקום זה לדבר על מדיאה של כל אחד מהבמאים או הבמאיות שמעבדים את המחזה הקדום הזה לתאטרון? מצד אחד כן. ומצד שני, לא ממש... כי למרות הכל יש חשיבות עצומה להקשר שבו נוצר המחזה, ולכל הגלגולים הרבים שהיו למדיאה - מהמיתולוגיה היוונית והתאטרון היווני ועד לעיבודים הכי מודרניים בימינו.

על כל זאת ועוד, כמו שאומרים, תשמעו בפרק 20 בספריית בבל.

זה היה חייב לקרות מתישהו. בטח כשלפודקאסט שלך קוראים ספריית בבל. פרק שכולו מוקדש לחורחה לואיס בורחס. בשיחה שקיימתי עם פרופ' יצחק לואיס דיברנו על מסה שבורחס כתב, שנקראת המאמר להצדקת הקבלה.

בשיחה הזאת, אולי בפעם הראשונה כנראה מאז שהכרתי את יצירתו של בורחס, גיליתי מה החשיבות המיוחדת במינה שיש לקבלה היהודית עבור היצירה המסחררת של בורחס, או – אם נדייק, לפרשנות המסוימת של בורחס לקבלה היהודית. מיהו אלהי המקובלים אליבא דבורחס ומדוע הסופר האינטלקטואל צריך להתאמץ לחקות אותו בכתיבתו? כל זה ועוד בפרק 19 בספריית בבל.

בפרק המיוחד הזה לא דיברנו ביצירה ספציפית אלא בספרות שלמה - ספרות היכלות ומרכבה. על כיתות המלאכים הצובאות אותה, והשירות שהן משוררות בכל יום ובשעות קבועות. שירות של שבח ופאר וקינה לאל. מהשיחה המתוחמת הזאת - שירות של מלאכים בספרות יהודית מיסטית עזה וקדומה (ולא ידועה מספיק), יצאנו לשיחה רחבה הרבה יותר, על דמות המלאך בספרות העולמית - הנוצרית והיהודית. וגם על משהו שאמר האורח שלי פרופ' גלילי שחר ושתפס אותי מאוד - על כך ש"השירה מקורה אלהי".

אה כן, ויש בסוף בסוף הפרק גם הצעה שלי על הקירבה של המלאך לחייזר - שני יצורים שמיימים שקשה להגדיר, ושהמחפשים אותם מספיק איכשהו בדרך כלל גם מוצאים אותם. מקווה שתהנו.

את הפרק הזה הקלטנו האורחת שלי דפנה לוי, ואני, הרבה לפני המלחמה, כמה חודשים לפני אירועי השבעה באוקטובר. חשוב לי להגיד את זה דווקא בגלל שהספר שבו אנחנו עוסקים מדבר קודם כל על מוות – על טרגדיה מאוד אישית, באישה שמאבדת את בעלה, שכבר לא היה אדם צעיר כל כך – ערב אחד, בפתאומיות.

האישה הזאת היא ג'ואן דידיון – אחת מהכותבות והעיתונאיות החשובות ביותר של המאה העשרים – סופרת מבריקה שחיברה את הספר שאנחנו מדברים בו "שנה של מחשבות מופלאות", כדרך להתמודד עם האבל הנורא שנפל עליה, אבל גם כדי לדבר עליו – על החשיבה הקסומה שהשתלטה עליה. חשיבה שנעה פחות בקווים של "מה היה קורה אם הייתי עושה כך ולא אחרת", ויותר – "מה אני יכולה לעשות עכשיו כדי שיחזיר אותו אליי".

מילה על האורחת שלי הפרק. דפנה לוי היא עורכת, עיתונאית ופודקאסטרית. היא מנחה את הפודקאסט המופלא ביותר, 'על החיים ועל המוות' - שיחות עם יוצרים ויוצרות על מוות ועל החיים. מומלץ מאוד.

בפרק 16 של ספריית בבל שוחחתי עם המתרגם והסופר יואב כ"ץ על הרומן הראשון של ארנסט המינגווי, 'וזרח השמש'. זה אמנם לא הספר הראשון שפירסם המינגווי (קדם לו קובץ סיפורים בשם 'גברים ללא נשים') אבל מדובר ללא ספק ברומן שהזניק את הקריירה האדירה של האיש - והפך אותו כמעט בן לילה ליצור שכבר עבר מן העולם שלנו, סופר סלבריטאי גדול. יש משווים את הצלחתו ופרסומו של המינגווי במאה העשרים לזו של סופר אמריקני ממאה קודמת, מארק טווין.

אז האם המינגווי היה מצ'ואיסט כמו שהתרגלנו לחשוב (שהוא הרגיל אותנו לחשוב), וחשוב מכך - האם הכתיבה שלו ספוגה באותה גבריות מוחצנת שדאג לטפח בחייו? איך הפך אומן הפעולה והדיאלוג לאחד מהאנשים שהשפיעו על הקולנוע האמריקני והאם גיבוריו של המינגווי הם האבות הרוחניים של גברים קשיחים ופגיעים כמו דון דרייפר וטוני סופרנו?

בפרק 15 ישבתי עם המשורר ואיש התקשורת שלומי חתוכה לדבר על סדרת הטלוויזיה הסופרנוס. בייחוד דיברנו על הקווים ששלומי מותח בין יצירות מופת של הספרות העולמית - ובראש ובראשונה התנ"ך - ובין יצירת המופת הקולנועית שהיא הסופרנוס.

הפרק אמנם הוקלט חודשים רבים לפני המלחמה אבל אני מקווה שהוא יוכל לספק לכולנו קצת אסקפיזם מהזוועות.

בפרק הנוכחי דיברתי עם ד"ר עדי אמסטרדם, בלשן של השפה הארמית, שבזמן הפנוי שמצא ברכבת מחיפה לתל-אביב, תירגם את אחת מהיצירות האנטישמיות הארסיות ביותר שידע העולם, 'הפרוטוקולים של זקני ציון'. בשיחה סיפר לי עדי על ההיסטוריה של היצירה הזאת, שהוא קורא לה "גילוי עריות טקסטואלי", על מיהם זקני ציון (רמז: זה קשור להרצל) ועל הדרכים השונות והסותרות שבהן מתכוננים אותם זקנים להשתלט על העולם. בנוסף דיברנו גם על ההתנגדות המפתיעה שנתקל בה עדי כשתירגם את הפרוטוקולים, ואיך היא קשורה אולי לדמותו של יוסף ק. של קפקא.

התרגום היחיד המלא של הפרוטוקולים של זקני ציון זמין להורדה בקישור: https://tinyurl.com/yhkk7bez

בפרק מיוחד זה הזמנתי את מבקר הקומיקס תום שפירא לשיחה על הקומיקס Watchmen של אלן מור ודייב גיבונס. דיברנו על מדוע עד היום נחשב Watchmen לא רק לאחד מהקומיקסים החשובים ביותר בהיסטוריה אלא גם לרומן ספרותי גדול, על החידוש הגדול שהכניסו מור וגיבונס בז'אנר שפנה עד אז לילדים ולמתבגרים, ועל מדוע כדאי להשוות את החידוש של מור וגיבונס למה שעשו הביטלס לרוקנרול. פרק שבו אנחנו מצניחים את גיבורי העל המוכרים לתוך סביבה ריאליסטית של מבוגרים, שבה אגרוף לפנים לא בהכרח פותר את כל בעיות האנושות.