תנו רבנן: שלשה אין ממצעין ולא מתמצעין — ואלו הן: הכלב, הדקל, והאשה.

תלמוד בבלי, פסחים, קיא:א

מאלות העולם הקדום למכשפות יהודיות בימי-הביניים ובעת-החדשה. בשיחה ההמשך המרתקת עם טל המשכנו את הדיון שלנו בנשי ובמודחק, הפעם בצורתו כמכשפה שלא פעם עושה בדיוק מה שגבר יהודי מסורתי עושה אבל זוכה בכתם של איום, של רוע, של מסתורין.

מיהן המכשפות היהודיות? מה הן עשו שזכו בכינוי הלא מחמיא ולמה הגיע הזמן להחזיר אותן אל חיק התרבות והיהדות?

ונודה שוב לאורחת שלי לפרק הזה ולפרק הקודם, לטל גרמיזה שבין כובעיה הרבים היא גם דוקטורנית החוקרת סמלים מאגיים באמנות יהודית - בהקשר נקבי, גם משוררת, וגם מרצה בחסד.