"תביא בבקשה את הנעליים, שים את התיק במקום ותיקח מים" 🎒👟
מכירים את זה שביקשתם מהילד שלוש פעולות פשוטות, וכעבור שלוש דקות הוא חוזר מהחדר עם… לגו בצורת דינוזאור, כשהוא יחף לחלוטין ושכח שבכלל דיברתם?
זה לא שהוא "עושה דווקא", וזה לא חוסר אכפתיות. זה פשוט שומר הראש של המוח שלו שהחליט לשנות מסלול.
זיכרון העבודה הוא אחד המנגנונים המרתקים שפועלים בתוכנו בכל שבריר שנייה. הוא נמצא שם תמיד, סורק את הסביבה ומקבל עבורנו החלטות ניהוליות קריטיות: איזה מידע יעבור עיבוד, ואיזה מידע ילך לאיבוד.
זיכרון העבודה הוא אחד מהתפקודים הניהוליים המשמעותיים ביותר שלנו -תפקודי האונה הפרונטלית. הוא אפילו גר בשכנות עם מערכת הקשב ולכן משפיע ומושפע ממנה.
בכל רגע נתון אנחנו מופצצים באלפי גירויים – קולות, מראות, ריחות ואפילו תחושות ורגשות פנימיים. זיכרון העבודה פועל כסלקטור קפדני ומחליט מה נכנס פנימה לפי שלושה קריטריונים מרכזיים:
חשיבות המידע – האם זה קריטי עבורי כרגע?
רלוונטיות – עד כמה זה נוגע למה שאני עושה ממש עכשיו?
ידע קודם – האם המידע החדש מתחבר למשהו שכבר קיים אצלי במערכת?
כאן נכנסת לפעולה יכולת-על נוספת של זיכרון העבודה: שליפה מהירה ממחסני הזיכרון לטווח ארוך. הוא רץ אחורה, בודק האם יש לנו כבר "תיקייה" מתאימה לנושא, ועל בסיס זה מחליט האם לאחסן את המידע החדש לטווח ארוך, או פשוט לשחרר אותו הלאה.
אז כשביקשתם נעליים, תיק ומים – אבל בדרך עבר גירוי מסקרן יותר (הדינוזאור מהלגו) – שומר הראש החליט באותו רגע שזה הדבר הכי רלוונטי ומעניין, וההוראות הקודמות פשוט התאדו.
איך המנגנון הזה שומר את המידע החדש בפועל? ומה בדיוק ההבדל באופן שבו זיכרון העבודה מנהל ומאחסן מידע אצל אנשים עם הפרעת קשב לעומת אלו ללא הפרעת קשב?
על כל זה ועוד – בפרק הבא של הפודקאסט שיעלה בשבוע הבא! 🎧
מוזמנים לקרא עוד זיכרון העבודה-שומר הראש שלנו | ד"ר בטי שרייברסרטון TED מומלץ זיכרון עבודה Working memory | ד"ר בטי שרייבר
*מוזמנים לעקב ולהתעדכן במגוון הערוצים ובקבוצת הווסטאפ השקטה בלחיצה על הקישור
*קבוצת העידכונים שלי בווטסאפ- מחקרים , סדנאות ועוד