"כל מה שיש לי בראש פשוט לא מצליח להגיע לדף."

עבור אנשים עם דיסלקציה ודיסגרפיה על בסיס שפתי, זו יכולה להיות המציאות היומיומית. בזמן הכתיבה הם נאבקים על משאב קוגניטיבי יקר – זיכרון העבודה.

כשהמוח צריך להשקיע מאמץ רב רק כדי לחשוב איך לאיית את המילה, חלק גדול מקיבולת זיכרון העבודה מתמלא. ואז נשאר פחות מקום לחשוב על מה שרוצים להגיד, לנסח רעיון, לארגן אותו ולכתוב אותו.

אז למה לפעמים אדם יכול להסביר בעל פה רעיון מצוין – אבל כשהוא צריך לכתוב אותו, משהו בדרך משתבש?

ובפרק הזה אני גם מגיעה לשאלה המפתיעה: אם הבעיה היא הכתיבה, האם הקלדה במחשב באמת תפתור אותה?

התשובה אולי לא תהיה מה שאתם חושבים.קישור לפוסט : דיסגרפיה: מאפיינים וטכנולוגיה | ד"ר בטי שרייברכיצד להשתמש בהקלדה קולית במסמך Google Docs? | ד"ר בטי שרייבר

הבעה מהנה ויוצרת של ספר דיגיטלי | ד"ר בטי שרייברפרטים עלי :⁠⁠⁠ https://betty-ai-hub.lovable.app/⁠⁠⁠

קבוצת העידכונים שלי: מחקרים, סדנאות, ועדכונים רלוונטיים בתחום יישומי בינה מלאכותית ללומדים עם הפרעות בקשב ובלמידה.

⁠⁠⁠https://chat.whatsapp.com/IEOWox8zZ8IKmbMKnjLZFP

יש להם רעיונות, יש להם ידע, יש להם מה להגיד. אבל בזמן שהם מנסים לבין איך לכתוב את הרעיונות שהיד עסוקה בלייצר אותיות, זיכרון העבודה שלו עסוק בלשרוד את הכתיבה. ואז קורה הדבר הכי מתסכל: כל מה שיש לו בראש פשוט לא מצליח להגיע לדף.

דמיינו רץ מרתון שמתבקש, באמצע הריצה, להמציא סיפור שלם ולספר אותו. הוא לא יכול, כי כל זיכרון העבודה שלו תפוס בשרירים, בנשימה ובדרך. כך מרגישה כתיבה לילדים ולמבוגרים עם דיסגרפיה על בסיס מוטורי.

בפרק החמישי בסדרת זיכרון העבודה, והשני שעוסק באוטומציה, נדבר על:

• מה קורה כשהמעבר מהראש, אל היד, אל הדף לא אוטומטי

• דיסגרפיה על בסיס מוטורי לעומת דיסגרפיה על בסיס שפתי

• למה כתב יד לא קריא פוגע בראש ובראשונה בכותב עצמו

• ה"עונש הכפול": השארה בהפסקה כדי להשלים העתקה מהלוח

• מה גיליתי בעבודת התזה שלי על הקלדה במחשב נייד אצל נערים עם דיסגרפיה

• מתי נכון לשחרר מכתיבה ביד ולעבור להקלדה

"הבעיה היא לא שאין רעיונות בראש. הבעיה היא הדרך הארוכה שהרעיון צריך לעבור: מהראש, אל היד, אל הדף."

בפרק הבא: אוטומציה של כתיבה אצל אנשים עם דיסגרפיה על בסיס שפתי ודיסלקציה.

שנה טובה, שנה של שחרור ממגבלות, עקיפת קשיים והנאה מהיכולות שלכם 🍎

מצורפים קישורים ל 2 פוסטים מהאתר שלי בנושא:

עקיפת קשיים בהבעה בכתב | ד"ר בטי שרייברדיסגרפיה: מאפיינים וטכנולוגיה | ד"ר בטי שרייברלימוד הקלדה עיוורת | ד"ר בטי שרייבר

כלי מומלץ לאימון הקלדה בעברית:

🔗https://sense-lang.org/typing/hebrew.php⁠

פרטים עלי :⁠⁠ https://betty-ai-hub.lovable.app/⁠⁠

קבוצת העידכונים שלי: מחקרים, סדנאות, ועדכונים רלוונטיים בתחום יישומי בינה מלאכותית ללומדים עם הפרעות בקשב ובלמידה.

⁠⁠https://chat.whatsapp.com/IEOWox8zZ8IKmbMKnjLZFP⁠⁠

אוטומציה של זיכרון עבודה- כשהמוח מפסיק לחשוב על כל צעד איך יכול להיות שבשיעור הנהיגה הראשון אנחנו צריכים לחשוב על כל דבר קטן ואחרי כמה שנים של נהיגה אנחנו יכולים לנהוג, לדבר, להקשיב לפודקאסט – ולפעמים אפילו לא לזכור איך הגענו הביתה?
התשובה קשורה למנגנון מרתק שנקרא אוטומציה של זיכרון העבודה: כשהפעולות הופכות לאוטומטיות, המוח מפנה מקום לדברים אחרים.
ומה קורה כשהאוטומציה הזו לא מתרחשת בקריאה? כאן נגלה מה ההבדל בין אדם עם הפרעת קשב לאדם עם דיסלקציה – ולמה לפעמים אפשר לקרוא עמוד שלם ולהגיע לסופו בלי להבין או לזכור כמעט דבר (הפרעת קשב) או שאי אפשר אפילו להתחיל לקרא אפילו את הכותרת (דיסלקציה).

כמה דברים אתם באמת יכולים להחזיק בראש בו־זמנית?

הפרק מזמין אותנו להסתכל אחרת על הרגעים שבהם אנחנו אומרים: "אבל הוא הרי יודע את זה!"

אולי הבעיה היא לא במה שהוא יודע – אלא בכמה הוא יכול להחזיק בראש באותו רגע?

למה אנחנו זוכרים מספר טלפון לכמה שניות – ואז פתאום שוכחים? למה ילד יודע לפתור תרגיל חשבון, אבל הולך לאיבוד באמצע התרגיל? ואיך ייתכן שאנחנו מכירים את המידע, אבל ברגע האמת הוא פשוט… נעלם?

בפרק נתאר את אחד המאפיינים המרכזיים של זיכרון העבודה – הקיבולת שלו: היכולת המוגבלת שלנו להחזיק רצף של פריטים ומידע בראש ולפעול איתם.

נבין כיצד קיבולת זיכרון העבודה משפיעה על הלמידה ועל התפקוד היומיומי של ילדים ומבוגרים, מדוע אנשים עם הפרעת קשב עלולים לחוות עומס גדול במיוחד, ומה קורה במוח ברגע של "בלאקאוט" – כשהמידע מוכר לנו, אבל תחת עומס אנחנו פשוט לא מצליחים לשלוף אותו.

6 דקות על זיכרון העבודה Working memory

האם אי פעם הרגשתם שהמוח שלכם הוא כמו חדר ארונות מבולגן - שבו כל הבגדים זרוקים בערמה על הרצפה במקום להיות מאוחסנים במסודר במגירות - הפרק הזה בשבילכם!

הבגד נמצא שם, שום דבר לא נזרק, שום דבר לא אבד. אבל כשצריך למצוא דווקא את החולצה הזו, ברגע הזה - פתאום זה הופך למשימה בלתי אפשרית.

זה בדיוק מה שקורה גם בזיכרון שלנו. זיכרון העבודה אחראי על שני תהליכים : אחסון - השמירה של המידע, ושליפה - היכולת להוציא אותו כשצריך. הפרק הזה עוצר רגע ובוחן את המנגנון המרתק הזה: מה קורה כשהמידע קיים אי שם בפנים, אבל השליפה שלו הופכת למסע של חיפוש מחט בערימת שחת? וזו החוויה של רבים מאנשים (קטנים וגדולים) עם הפרעת קשב.

לפני שמדברים על פתרונות - קודם צריך להבין את התופעה. וזה בדיוק מה שקורה בפרק הזה. האזנה נעימה.

פרטים עלי : https://betty-ai-hub.lovable.app/

קבוצת העידכונים שלי: מחקרים, סדנאות, ועדכונים רלוונטיים בתחום יישומי בינה מלאכותית ללומדים עם הפרעות בקשב ובלמידה.

https://chat.whatsapp.com/IEOWox8zZ8IKmbMKnjLZFP

"תביא בבקשה את הנעליים, שים את התיק במקום ותיקח מים" 🎒👟

מכירים את זה שביקשתם מהילד שלוש פעולות פשוטות, וכעבור שלוש דקות הוא חוזר מהחדר עם… לגו בצורת דינוזאור, כשהוא יחף לחלוטין ושכח שבכלל דיברתם?

זה לא שהוא "עושה דווקא", וזה לא חוסר אכפתיות. זה פשוט שומר הראש של המוח שלו שהחליט לשנות מסלול.

זיכרון העבודה הוא אחד המנגנונים המרתקים שפועלים בתוכנו בכל שבריר שנייה. הוא נמצא שם תמיד, סורק את הסביבה ומקבל עבורנו החלטות ניהוליות קריטיות: איזה מידע יעבור עיבוד, ואיזה מידע ילך לאיבוד.

זיכרון העבודה הוא אחד מהתפקודים הניהוליים המשמעותיים ביותר שלנו -תפקודי האונה הפרונטלית. הוא אפילו גר בשכנות עם מערכת הקשב ולכן משפיע ומושפע ממנה.

בכל רגע נתון אנחנו מופצצים באלפי גירויים – קולות, מראות, ריחות ואפילו תחושות ורגשות פנימיים. זיכרון העבודה פועל כסלקטור קפדני ומחליט מה נכנס פנימה לפי שלושה קריטריונים מרכזיים:

1. חשיבות המידע – האם זה קריטי עבורי כרגע?

2. רלוונטיות – עד כמה זה נוגע למה שאני עושה ממש עכשיו?

3. ידע קודם – האם המידע החדש מתחבר למשהו שכבר קיים אצלי במערכת?

כאן נכנסת לפעולה יכולת-על נוספת של זיכרון העבודה: שליפה מהירה ממחסני הזיכרון לטווח ארוך. הוא רץ אחורה, בודק האם יש לנו כבר "תיקייה" מתאימה לנושא, ועל בסיס זה מחליט האם לאחסן את המידע החדש לטווח ארוך, או פשוט לשחרר אותו הלאה.

אז כשביקשתם נעליים, תיק ומים – אבל בדרך עבר גירוי מסקרן יותר (הדינוזאור מהלגו) – שומר הראש החליט באותו רגע שזה הדבר הכי רלוונטי ומעניין, וההוראות הקודמות פשוט התאדו.

איך המנגנון הזה שומר את המידע החדש בפועל? ומה בדיוק ההבדל באופן שבו זיכרון העבודה מנהל ומאחסן מידע אצל אנשים עם הפרעת קשב לעומת אלו ללא הפרעת קשב?

על כל זה ועוד – בפרק הבא של הפודקאסט שיעלה בשבוע הבא! 🎧

מוזמנים לקרא עוד זיכרון העבודה-שומר הראש שלנו | ד"ר בטי שרייברסרטון TED מומלץ זיכרון עבודה Working memory | ד"ר בטי שרייבר

פרטים עלי :⁠ https://betty-ai-hub.lovable.app/⁠

קבוצת העידכונים שלי: מחקרים, סדנאות, ועדכונים רלוונטיים בתחום יישומי בינה מלאכותית ללומדים עם הפרעות בקשב ובלמידה.

⁠https://chat.whatsapp.com/IEOWox8zZ8IKmbMKnjLZFP⁠

שיחה (בת שעה) שלי עם עם פרופ' ברק דיין על קשב, הפרעה ובעיקר השראה. פרופסור ברק דיין הוא ראש המעבדה לאופטיקה קוונטית במכון ויצמן, והמדען הראשי של חברת המחשוב הקוונטי הישראלית Quantum Source, המפתחת ליבת מחשב קוונטי פוטוני.

הפרק מוקדש לדודי האהוב ז"ל משה דיין. בשיחה ברק מספר על תפיסת האבהות של משה- לברק הילד הסקרן.

קישור לראיון המלא ביוטיוב, כולל סיור במעבדה

https://youtu.be/s0F-9rj45nc?is=3BAHv957rsghY1SH

על פרופ' ברק דיין:

https://www.hamartzim.co.il/lecturer/%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F/

מידע נוסף

https://www.globes.co.il/news/sparticle.aspx?did=1001545467

סרטון הסברה שלי

דרוש עובד עם הפרעת קשב

פוסט שלי "השראת קשב"

פרטים עלי :⁠ https://betty-ai-hub.lovable.app/⁠

קבוצת העידכונים שלי: מחקרים, סדנאות, ועדכונים רלוונטיים בתחום יישומי בינה מלאכותית ללומדים עם הפרעות בקשב ובלמידה.

⁠https://chat.whatsapp.com/IEOWox8zZ8IKmbMKnjLZFP⁠

בפרק אדבר על פתרונות לאתחול משימות אצל מבוגרים באמצעות טיימרים משימתיים ואימוץ הצ׳אט לאתחול משימות.

סרטון הדרכה לעבודה עם הטיימר של ווינדוס

מאמרים רלוונטיים מהאתר שלי:

הרגע האחרון זה השם השני שלי | ד"ר בטי שרייבר

למה אני תמיד מחכה ל"רגע האחרון" ? | ד"ר בטי שרייבר- עם סרטון TED

פרטים עלי :⁠⁠ https://betty-ai-hub.lovable.app/⁠⁠

קבוצת העידכונים שלי: מחקרים, סדנאות, ועדכונים רלוונטיים בתחום יישומי בינה מלאכותית ללומדים עם הפרעות בקשב ובלמידה.

⁠⁠https://chat.whatsapp.com/IEOWox8zZ8IKmbMKnjLZFP⁠⁠

בפרק אדבר על תפקוד ניהולי "אתחול משימות" Initiation . אדבר על החשיבות לפתרונות ויזואליים של מדידת זמן לילדים לצורך אתחול משימות .

טיימרים להתארגנות הבוקר ולמהלך היום ADHD | ד"ר בטי שרייברמוזמנים לעקב ולהתעדכן במגוון הערוצים ובקבוצת הווסטאפ השקטה בלחיצה על הקישור⁠

ניהול זמן ומשימות בכיתה עם אפליקציית classroom screen

⁠

פרטים עלי :⁠⁠ https://betty-ai-hub.lovable.app/⁠⁠

קבוצת העידכונים שלי: מחקרים, סדנאות, ועדכונים רלוונטיים בתחום יישומי בינה מלאכותית ללומדים עם הפרעות בקשב ובלמידה.

⁠⁠https://chat.whatsapp.com/IEOWox8zZ8IKmbMKnjLZFP⁠⁠

מדוע לאנשים עם הפרעת קשב יכולים להתגייס למשימות מעניינות אבל בלתי אפשרי עבורם להתגייס למטלות משעממות?

קושי באתחול משימה או דחיינות? פרטים עלי :⁠⁠ https://betty-ai-hub.lovable.app/⁠⁠

קבוצת העידכונים שלי: מחקרים, סדנאות, ועדכונים רלוונטיים בתחום יישומי בינה מלאכותית ללומדים עם הפרעות בקשב ובלמידה.

⁠⁠https://chat.whatsapp.com/IEOWox8zZ8IKmbMKnjLZFP⁠⁠