(צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ)

סא"ל א', מג"ד 52 שבחטיבה 401, סיפר היום (חמישי) אצל אמיר בר שלום ורן יבנאי בגלצ: "יש 33 חללים של הגדוד וצוות הקרב הגדודי, זה מספר בלתי נתפס. אלו גדוד וחטיבה שלא עצרו לשנייה והאנשים האלה לא הפסיקו להילחם ונהרגו על קידוש השם, המדינה, החזרת החטופים והחזרת הביטחון לתושבי העוטף, שהוא היום הוא הטוב שהיה זה שנים. הביטחון חזר בזכות האנשים האלה". הוא נזכר במח"ט 401 אל"ם אחסאן דקסה ז"ל שנפל באוקטובר 2024: "אחסאן היה המפקד הקרבי הכי טוב שפגשתי בחיים שלי. למדתי המון מהדברים שאני יודע היום בזכותו, חוץ ממני דור שלם של מפקדים בחיל השריון גדלו תחתיו. איש מיוחד ביותר". סודקי, אחיו של אחסאן, תיאר: "מהבית הוא דמות לחיקוי, לא כקלישאה. הוא נגע בכל כך הרבה אנשים, אלא ברגעים הכי קטנים. מישהו עבר ליד הבית והוא היה אומר 'בוא שתה איתי קפה'. הוא היה נפש תאומה של כל אחד פה".

דני אנגל, אחיו של החלל החטוף רונן אנגל, שיתף היום (חמישי) אצל אמיר בר שלום ורן יבנאי בגלצ: "תמיד נלחמנו להחזיר קודם כל את החיים כי זה הדבר הנכון, עכשיו כל מה שאני מתפלל הוא שלא נישאר לבד, שימשיכו להילחם איתנו, שכל אחד יעשה מה שהוא יכול. זה לא יכול לרדת מסדר היום. הדברים לא יכולים להישאר ככה".

סמ"ר תמיר נמרודי ז"ל הובא היום (חמישי) למנוחות. אלון נמרודי, אביו של תמיר, סיפר אצל אמיר בר שלום ורן יבנאי בגלצ: "אני לא יודע אם אני יכול או לא יכול למצוא נחמה. אני חושב על 19 המשפחות שעוד לא קיבלו את יקיריהן. האמנתי עד השנייה האחרונה שתמיר יחזור על הרגליים. תמיד יש את השד הרע בראש שאומר 'מה אם נהיה כמו רון ארד'? יש אולי הקלה בזה שלא נהיה רון ארד, אבל אין לי הקלה כשאתה מאבד את הבן הבכור והיחיד שלך. גידלת אותו 18 שנה כדי לקבל אותו בארון? בזה ממש אין נחמה". הוא שיתף: "אחרי שהמחבלים שאלו אותו מאיפה הוא, הוא ענה 'אני מעיראק' - הילד החרדתי הזה, שנחטף כמה דקות לפני כן, התעשת מהר ובדה סיפור כדי להינצל, תמיר היה אלוף העולם בלספר סיפורים".

שרת התחבורה וחברת הקבינט מירי רגב קובעת היום (חמישי) אצל גוני כהן וגדעון אוקו בגלצ: "המלחמה לא הסתיימה. היא תסתיים אחרי ש-21 הנקודות של טראמפ יתממשו. אנחנו דיברנו על זה שיש לנו מספר משימות להשלים אחת זה החזרת החללים שלא חזרו כולם, השניה פירוז הרצועה והשלישית פירוק חמאס מנשקו. אנחנו יודעים על כמה חללים הם יודעים ועל מקומות שהם שם, והם יצטרכו להביא אותם. אנחנו נלך להביא גופות מאיפה שאנחנו נמצאים. אנחנו צריכים להוביל לשחרור כולם, אנחנו לא יודעים איפה כולם, אבל יודעים איפה הרוב".
(צילום: חיים גולדברג, פלאש90)

נדב מירן, אחיו שורד השבי עמרי מירן, שוחח עם גוני כהן וגדעון אוקו בגלצ: "הוא מזלזל, באירוע מזלזל בחוטפים דיברנו על זה והוא אומר 'מה הצלחתם לראות את הצחוק שאני מעביר בעיניים' - הוא שלט שם באירוע וחזר בדיוק כמו שהוא הלך"

רוחמה, אמו של שורד השבי אלקנה בוחבוט, מספרת היום (חמישי) אצל גוני כהן וגדעון אוקו בגלצ: "הייתי יוצאת החוצה למרפסת ומדברת עם אלוהים, שואלת עד מתי. הייתי מדברת עם אלקנה, אומרת לו 'אני יודעת שאתה ער, אני פה, אני איתך'. שאלתי אותו, 'אלקנה, הרגשת את הרגעים האלה?'. הוא אמר לי 'אמא, אני הרגשתי. אני יודע מה עברת. ראיתי אותך בטלוויזיה, את הפנים שלך".

יפה רודאיף, אשתו של החלל החטוף ליאור רודאיף, שוחחה הבוקר עם אילנה דיין בתכנית נכון להבוקר וסיפרה על החרדה בעקבות אי עמידת חמאס בהסכם להשבת כל החטופים: "מרגיז אותי כי אני כלכך שמחה שהמשפחות זכו לחיבוק המדינה, המדינה שוב נוטשת את ליאור ואת טל הם יצאו בבוקר בלי טיפת אנוכיות, נלחמו מול מחבלים כשהצבא והמדינה לא היו. אסור לתת למדינה להרים ידיים - אסור שהמדינה תוותר עליהם"

מישל, אביו של החלל גיא אילוז שגופתו הושבה ארצה, מספר היום (חמישי) אצל אילנה דיין בגלצ: "כמה פחדתי מהרגע הזה. אין לך מושג כמה פחדתי מהרגע שאני אצטרך לזהות את גיא שלי. זה היה רגע מפחיד והתעליתי על הפחד הזה. ראיתי את גיא, ליטפתי את גיא, הרגשתי את גיא, וידעתי במאה אחוז שזה גיא שלי. תמיד היו לי ספקות".

ג'ולי, אמו של שורד השבי בר קופרשטיין, משתפת היום (חמישי) אצל אילנה דיין בגלצ: "אין אושר גדול מזה, עכשיו אפשר אולי קצת לנוח. היינו שנתיים בסערה מטורפת, ופתאום עכשיו קמים לבוקר של יום חדש ומתוק. את רואה את בר לידך והוא קורא לך אמא - אין מרגש מזה. אני לא יכולה להעביר במילים. אושר גדול".