בלהבים בנגב החליטו לשנות את מסלולי ההסעות לבתי הספר. עו"ד אנה פולישוק קוסא, תושבת להבים, אימא לתלמיד באשל הנשיא ולשעבר חברת מועצת הביטחון של להבים, אמרה היום (שני) אצל רינו צרור בגלצ: "מדובר בהחלטה נכונה ומתבקשת אל מול הסיכון שקיים. מבחינה רוחבית מדובר בהזנחה ביטחונית של הנגב וחוסר משילות שנים בשטחים הריבוניים של ישראל. החששות הם לא רק מידויי אבנים, יש ירי על בסיס קבוע שנשמע ומורגש, תושבים חוששים לנסוע בכבישים מסוימם. המציאות לא חדשה, עכשיו רואים אותה בצורה יותר חריפה". השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגיב על שינוי מסלולי ההסעות: "אמרתי לראש המועצה 'אתם עושים טעות, אתה נכנע לפורעים'? הוא אמר 'אני רוצה שיהיה ליווי משטרתי' ויהיה לו ליווי משטרתי. אני לא חושב שצריך ליווי אבל אם זה מה שישנה את ההחלטה אז זה חשוב. אני מבין שעומדים לשנות אותה. אני נוסע בכבישי הנגב ואין ספק שהדברים צריכים להשתפר אבל יש היום סוף סוף משטרה".

(צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

ליזה, אם לשבעה מיפו, התראיינה היום (שני) אצל רינו צרור ושיתפה על הקושי להתמודד עם החורף: "אלוהים יודע איך נעבור את החורף - אין לנו גופיות ארוכות, שמיכות, אני לא מצליחה לשלם על חשמל, המצב קשה. סמוטריץ' צריך להבין שהוא לא יכול לדאוג רק לאוכלוסייה שלו, יש מליונים מתחת לקו העוני - הוא חייב לדאוג לכולם". 

(צילום: פלאש90) 

במערך דובר צה"ל הפסיקו לאחרונה את כל חשבונות המנוי לעיתון הארץ. לטענת מקורות במערך, מדובר בתוצאה של החלטת הממשלה שעברה בנובמבר 2024 לפיה היא "מצהירה על כוונתה לנתק כל קשר פרסומי עם 'הארץ' וקוראת לכל זרועותיה, משרדיה, וגופיה וכן לכל תאגיד ממשלתי או גוף המתוקצב על ידיה, לא להתקשר עם העיתון בכל דרך שהיא". לפי מקורות במערכת הביטחון, חשבונות עם גישה ל"הארץ" נותקו לא רק לדובר צה"ל - אלא גם ללשכות בכירים נוספות בצבא. כתבנו הצבאי דורון קדוש הביא לראשונה היום (שני) אצל רינו צרור בגלצ את הפרטים.

מדובר צה"ל נמסר לכתבנו: "אתה יכול לפנות לשר הביטחון בעניין הזה".
ממשרד הביטחון נמסר: בהמשך להחלטת שר הביטחון מחודש אוגוסט 2024 ולהחלטת הממשלה מנובמבר 2024 בנוגע להתקשרות משרדי הממשלה עם עיתון הארץ, הוגשה עתירה לבג״ץ והתיק בנושא תלוי ועומד.

צילום: יונתן זינדל/פלאש90

משרד הביטחון ורפאל מסרו לצה"ל את מערכת היירוט 'אור איתן', המערכת נקראת על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון. אביו דב שיתף היום (שני) אצל ספי עובדיה ויניר קוזין בגלצ: "מצד אחד זו הצלחה טכנולוגית מרשימה מאוד של התעשיות הביטחוניות. זה מאמץ שלקח שנים רבות. האמונה שאנו מסוגלים לעשות דברים שבעולם לא עשו התגשמה, זה מאוד מעצים ומשמח עבור כל האזרחים. מצד שני יש את האובדן האישי העצום, וגם האובדן של המדינה. אנשים שנפלו כמו איתן הם אובדן עצום. תמיד צריך לזכור, גם בחגיגה ובשמחה הטכנולוגית, שבסופו של דבר אנו תלויים ברוח של האנשים, באהבה שלהם אלינו. כמו שאמר איתן: 'לוחם אמיתי לא נלחם משנאתו למי שמולו, אלא מאהבתו למי שאחוריו'".

קבוצת הפצחנים חנזלה שמזוהה עם אירן, טענה אתמול שפרצה למכשיר הטלפון של ראש הסגל של נתניהו - צחי ברוורמן. ואם זה נשמע מוכר, זה כי לפני פחות משבועיים אותה קבוצה בדיוק פרסמה תכתובות, תמונות ואת אנשי הקשר של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. אז מי זו הקבוצה הזו? כיצד הצליחו לפרוץ לטלפונים? והאם יש לנו מה לעשות כדי להגן על עצמנו? כתבת הטכנולוגיה, שקד ויקינסקי ניסתה למצוא תשובות לשאלות הללו היום (שני) אצל אפי טריגר בגלצ

צילום: חיים גולדברג/פלאש90

בשעה שבכנסת נאבקים בדיונים על חוק הגיוס ומזהירים ממחסור בכוח אדם, ובכביש 4 צועקים: "נמות ולא נתגייס"; יש נערים ונערות בישראל שבשבילם לקבל צו ראשון זה בגדר חלום. למרות שבמהלך שהותם בארץ על עובדים זרים חל איסור להביא ילדים לעולם - הילדים עדיין באים והם, חסרי המעמד, גדלים כישראלים לכל דבר. הם לומדים בבית ספר, הולכים לתנועות נוער ולחוגים אבל נתקלים במחסום במעבר לשלב הבא - הגיוס. בצל מורכבות המצב, כתבנו לענייני פנים אופק נויברגר שוחח עם שתי נערות שרק רוצות לעלות על מדי הזית. הוא הביא את קולותיהן היום (שני) אצל אפי טריגר בגלצ.

(צילום: פלאש90) 

שמשון מרדכי ואביב מאור נרצחו ביום שישי בפיגוע בצפון. שרון איובי, חברו ושכנו של שמשון, סיפר היום (ראשון) אצל אפי טריגר בגלצ: "הוא היה איש חכם ונעים הליכות, אבא ובעל למופת - אהב את כולם, וכולם אהבו אותו; הוא יצא לאחרונה לפנסיה - מאמין שהוא עשה סיבוב בעיר, והמרצח המתועב גדע את חייו".

אביב מאור ושמשון מרדכי נרצחו ביום שישי בפיגוע בצפון. עינת מאור, אימה של אביב, שיתפה היום (ראשון) אצל רינו צרור בגלצ: "נסעתי על 180 קמ"ש נגד התנועה בשביל להגיע לשם - ראיתי אותה וידעתי שהיא כבר מתה. אמרתי 'איך זה יכול להיות'? לא מאמינה שזה קורה לנו - הכל היה כל כך טוב, ופשוט גדעו את חייה והשאירו אותנו באבל לא יאומן". היא תיארה: "היא הייתה ילדה מושלמת, בת ואחות מהממת, ילדה של אמת וצדק שעשתה רק מה שבאמת אהבה - הייתה לה תעודת מצילה ותעודת מדריכת רכיבה, היא הייתה כמו לוחשת לחיות, הסוסים היו באים אליה".