(צילום: עבד ראחים ח'אטיב, פלאש90)

אחרי הפעימה החמישית של שלב א' של הסכם שחרור החטופים שהתבצעה אתמול (שבת), שי, אביו של החטוף עומר ונקרט, משתף בבוקר טוב ישראל אצל  אפי טריגר בגלצ: "ראינו אתמול את מצב החטופים המשוחררים. עומר חולה קוליטיס, הוא בסכנת חיים ואני חרד לגורלו, אנחנו חיים בחרדה מתמשכת. צריכים להאיץ את המהלכים. אני לא מחפש מילים יפות אלא מעשים. אני מאוד מודאג משרים שמדברים בתקשורת על הפסקת המתווה ומסכנים את חייהם של כל החטופים. יש לקבוע לוח זמנים ולהחליט שמחזירים את כולם".

קהילת בארי קיבלה אתמול (שבת) בחזרה שניים מחבריה, אלי שרעבי ואוהד בן עמי סוף סוף שבו הביתה - אבל הבית חסר, חלק מאנשי הקיבוץ עדיין מוחזקים בשבי חמאס. כתבנו שי ישראל ליווה ביממה האחרונה את הקהילה שכל כך צמאה לריפוי, ושמע ממזכיר הקיבוץ על ההכנות לאיחוד עם אוהד ואלי, והרגע שבו אנחת הרווחה התחלפה בדאגה עמוקה.

החברים של אוהד סוף סוף ירכבו איתו במסלולי האופניים בבארי, אור שוב יתכנת ויעודד ביציע של מכבי ראשון לציון ואלי יאפה ויצפה במשחקים של מנצ'סטר. אבל לצד התחביבים מהחיים הקודמים - כל אחד מהם יסתגל למציאות חדשה, כל אחד עם האסון הפרטי שלו - אוהד יחל את השיקום הממושך לצד אשתו רז ששוחררה מהשבי, אור יגדל את בנו אלמוג ללא האם עינב, ואלי חוזר למשפחה שכמעט נמחקה, אבל מוקף באהבה. כתבינו נעם אימלס, יואלי ברים ואילי זילברברג עם סיפוריהם של השבים.

פרסום ראשון: מפקד פיקוד המרכז של ארצות הברית, הגנרל מייקל קורילה, ביטל את ביקורו המתוכנן בעזה, וגורמי ביטחון מעריכים - הסיבה היא הצהרת טראמפ. במקום זאת ערך קורילה פגישות בתל אביב. כתבנו לענייני צבא וביטחון דורון קדוש מביא את הפרטים.

מדובר צה"ל לא נמסרה עד כה תגובה.

קרוביהם של אור לוי, אוהד בן עמי ואלי שרעבי חיכו 491 יום להודעה שהם בידי צה"ל, למפגש ראשון, לאפשרות לנשום לרווחה. כתבינו פגשו את המשפחות והחברים, והביאו את הקולות ממסלול החזרה. האזינו לכתבה של גיא רימון, אלה נחום ויוני זילברמן בבוקר טוב ישראל בגלצ.

אור לוי שוחרר אתמול משבי חמאס אחרי 491 יום בעזה. מיכאל לוי, אחיו, התראיין היום (ראשון) אצל אפי טריגר בבוקר טוב ישראל בגלצ, וסיפר על המפגש הראשון של אור עם בנו אלמוג בן ה-3: "זה הרגיש כאילו הם לא נפרדו מעולם, אלמוג צעק 'איפה אבא' ורץ אליו ואמר לו שלקח לו הרבה זמן לחזור - זה מה שהכי חיכינו לו". עוד סיפר גם על מצבו של אור אחרי השבי: " "בהתחלה כשראינו אותו בטלוויזיה נורא נלחצנו, הוא נראה מאוד רזה וחלש והמבט שלו בעיניים היה מפחיד. אפשר לראות שעבר עליו המון, אפשר לתאר את זה כתופת. יש השלכות לשבי כל-כך ארוך אבל ביחס לזוועות שהוא עבר - הוא בסדר. הוא סיפר שהוא כבר לא יהיה בררן באוכל כמו פעם - מעכשיו הוא אוכל הכל". במהלך זמנו של אור בשבי, משפחתו פעלה רבות למען חזרתו ונערכו עבורו אירועים ומחוות, אור הוא אוהד אדוק של מועדון הכדורסל מכבי ראשון לציון, שערך עבורו מספר אירועים, מיכאל שיתף גם בתחושותיו של אור על המחוות: "הראיתי לו תמונות של האוהדים, הוא היה בשוק שכולם מכירים אותו. הוא לא מאמין. הוא אמר לי - 'קיוויתי לחזור להיות אנונימי', אמרתי לו שזה לא יקרה".

(צילום: יונתן זינדל, פלאש90)