כחלק מתהליך שחרורם מהשבי של ירדן ביבס, עופר קלדרון וקית' סיגל, השלושה עברו במחנה הקליטה הראשוני ברעים. בדרכם למחנה מרצועת עזה בכביש 232, חיכו להם אנשים רבים שרצו להביע את תמיכתם ואהבתם אליהם, ביניהם נכח גם סהר בן ה-11, שהתראיין לכתבנו שי ישראל וליעל דן בגלצ וסיפר: "רצינו להראות להם שהכל בסדר, שאנשים מחכים להם, שמחים לראות אותם ושהם הגיעו למקום טוב. מקווה שכולם יחזרו כמה שיותר מהר ונוכל להראות ככה את האהבה שלנו לכולם". סהר הוא תושב ניר עוז, והוא שיתף בגעגועיו לבית: "אני ממש מתגעגע לחזור לניר עוז, למקום שהייתי בו כמעט כל החיים, לראות אותו עכשיו לא כל כך מתפקד זה נורא".

ירדן ביבס, עופר קלדרון וקית' סיגל שוחררו משבי חמאס אחרי 484 ימים. ביבס וקלדרון הועברו לידי הצלב האדום בחאן יונס, וסיגל בצפון העיר עזה, השלושה עברו מהצלב האדום לידי כוח צה"ל ברצועה ונסעו למחנה הקליטה הראשוני ברעים, שם פגשו את בני משפחותיהם ועברו הערכה רפואית ראשונית. משם - עברו במסוקים לבתי החולים שיבא ואיכילוב, שם פגשו את שאר בני משפחותיהם, עוברים טיפול רפואי מקיף, וישהו בימים הקרובים כדי להסתגל לחזרתם לארץ. אחרי שובם - 79 חטופים וחטופות נותרו כעת בידי חמאס - 35 מהם הוכרזו רשמית כמי שאינם בין החיים.

אחרי שחרורם מהשבי של ירדן ביבס, עופר קלדרון וקית' סיגל, 183 מחבלים שוחררו מבתי הכלא עופר וקציעות בתמורה, האסירים הביטחוניים זוהו על ידי נציגי הצלב האדום, ומתוכם 150 ישוחררו לרצועת עזה, 32 לשטחי יהודה ושומרון, ומחבל אחד, אזרח מצרים, יוחזר לשטח מצרים. 

איילת, אמו של סמ"ר ליאם חזי, נפרדת בגלצ מבנה ואומרת: "הוא היה מנהיג, אמרתי לו שלא יהיה גיבור והוא השיב שהוא מוכן למות עבור המדינה - וזה מה שקרה. ככה הוא, תמיד ראשון, תמיד מגן על כולם"

קיבוץ ניר עוז. הקיבוץ שממנו נחטפו גדי מוזס, ארבל יהוד, וואצ'רא סי-און וסתיאן סואנ'אם - ועוד רבים אחרים. מאז שבעה באוקטובר משפחותיהם של החטופים הישראלים קראו מעל כל במה להשיב את יקיריהם, ואתמול זה קרה. כתבנו שי ישראל ליווה את קהילת ניר עוז, ברגעים המרגשים והמתוחים, ושוחח עם שורדת השבי מרגלית מוזס שאבי ילדיה, גדי, שוחרר אתמול.

ארבל יהוד שוחררה אתמול משבי חמאס לאחר 482 יום במסגרת עסקת החטופים, אך בן זוגה אריאל קוניו ואחיו דוד, עדיין חטופים בעזה. סילביה קוניו, אימם של דוד ואריאל, התראיינה הבוקר אצל יובל גנור בבוקר טוב ישראל בגלצ, ושיתפה בתחושותיה: ""יש לי עכשיו שליש שמחה אצלי. אני מחכה בקוצר רוח ודורשת שימשיכו עם העסקה, אני רוצה את הילדים שלי ואת כל החטופים בבית". האזינו לראיון המלא של סילביה קוניו בגלצ.

חגיגות, שירים, ורגעי מפגש שלא השאירו עין אחת יבשה - זה מה שחיכה לאגם ברגר, לגדי מוזס ולארבל יהוד שהתאחדו עם החברים ועם בני המשפחה שלהם. כתבנו אודי הצורף שמע את המשפחות והחברים שחוו את היום הדרמטי - ועכשיו, מחכים שתהליך השיקום יתחיל.

זהבית, דודה של אגם ברגר, משתפת אצל יובל שגב בגלצ: "חיכינו ליום הזה, לרגע שאגם תהיה בזרועות הוריה. אין לי מילה לתאר את האושר שאנחנו מרגישים כשהיא בבית. האמונה שלנו בבורא עולם מוחלטת, כך שידענו שכמו שהיא נכנסה לעזה, ככה היא תצא. אנחנו רוצים שכל חטוף יחזור הביתה וימלא בשמחה את לבבות משפחתו".

רובי חן, אביו של סמ"ר איתי חן שגופתו מוחזקת בעזה כבר 482 יום, מספר אצל טלי ליפקין-שחק וג'קי לוי בגלצ: "אנחנו בקשר עם ויקטוף ואהיה שוב בארה"ב כשרה"מ יגיע לשם. ההסכם כל כך שברירי. אסור לתת לאור לכבות, צריך להוציא את כולם כמה שיותר מהר ולחבר בין שלב 2 ל-3. ישראל תעשה את המהלכים שהיא צריכה והאומה תתחיל כבר לנשום כבר ולחשוב על השיקום של כל המדינה. אני אדבר עם המתווכים, שישמעו מה רוצות משפחות החטופים ישירות. לא תמיד בטוח שיש הלימה בין מה שמהמשפחות רוצות למה שהגורמים הרשמיים במדינת ישראל רוצים".

נועה משטא, חברה טובה של אגם ברגר מהתיכון, מספרת אצל טלי ליפקין-שחק על ההרגשה אחרי שחרורה מהשבי: "זה אושר עילאי וטהור מהלב שאי אפשר לתאר במילים. ראינו אותה מחייכת על הבמה ומראה לכולם מי היא ומה הם לעומתה. כשיצאו התמונות שלה מחייכת עם ההורים שלה, זה עשה לנו כל כך טוב לדעת שהיא כאן איתנו בבית". היא משתפת: "הכינור הוא חלק מאוד גדול עיקרי מהחיים שלנו, היא הייתה צמודה אליו בבית ספר ואני חושבת שהיא תחזור לנגן בו במהרה".