גם הבוקר אנחנו זוכרים את 3 החטופים שמוחזקים בשבי חמאס. המונים ממשיכים לפקוד את כיכר החטופים בתל אביב מדי שבוע ולחזק את המשפחות שעדיין מחכות לסגירת המעגל שלהן. אמש השתתפו בעצרת גם שורדי שבי ששוחררו בעסקה האחרונה, וביקשו להודות לציבור שנאבק עבורם גם מבלי להכיר אותם. כתבנו אופק נויברגר הביא לנו את הקולות היום (ראשון) אצל אפי טריגר בגלצ.

(צילום: ליאור רוטשטיין) 

ארה"ב תמכור F-35 לסעודיה? ח"כ יאיר לפיד, ראש האופזיציה, מזהיר היום (ראשון) אצל אפי טריגר בגלצ: "כשמשהו מסוכן נכנס למזרח התיכון, בסוף הוא נופל לידיים הלא נכונות. הסעודים משיגים דומיננטיות ביחסים עם ארה"ב - וזה מפחית את כוחה של ישראל". 

(צילום: יונתן זינדל, פלאש90) 

(צילום: רויטרס)

(צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

שורד השבי אליה כהן על זכיית ספרו באות הפלטינה: "עוד בשבי ידעתי בדיוק מה אני אכתוב ואיך, הייתה לי מטרה אחת - לספר את הכל"

יעל אדר, אימו של רס"ר במיל' תמיר אדר ז"ל שהוחזר מהשבי לקבורה בישראל, הביעה היום (חמישי) אצל ג'קי לוי ולוסי אהריש בגלצ את תמיכתה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית: "זה בהחלט יהיה המאבק הבא לאחר המאבק להחזרתם של 4 החללים החטופים הנותרים. אם לא נבין למה זה קרה, עלול להיות פה עוד 7 באוקטובר. זה המינימום שמגיע למשפחות שאיבדו את קרוביהן בצורה המזוויעה ביותר". נוסף, הגיבה יעל להתנגדות להקמת הוועדה: "לא מבינה את ההתנגדות, ממה הם פוחדים? אם הכל בסדר, שילכו עד הסוף. מי שכל כך מתנגד למשהו, כנראה שמשהו עומד מאחורי זה".

השוטר לשעבר ויטל מישייב, אשר הצית את עצמו לפני כשבועיים מול ביתה של בכירה באגף השיקום, מת מפצעיו. נאורה ברק, חברתו הקרובה של ויטל, סיפרה היום (חמישי) אצל גוני כהן ובתאל קולמן בגלצ: "הוא היה אדם מקסים, עדין נפש, פצוע גוף ונפש. פגשתי אותו בישיבה שעשינו בעמותת 'ההלם והקרב'. רוב השיחה הוא שתק ובסוף התחנן 'תעזרו לי, אני לא יודע לאן לפנות'. היו כמה שנים של תחינות של ויטל לכל מיני חברי כנסת ולמשרד הביטחון. יש כמה עמותות של הלם קרב, כולן קמו כדי לזעזע קצת את משרד הביטחון והרשויות ולקבל תקציבים וקודם כל בשביל שלא יתייחסו אליהם כמתחזים. חלה עליהם חובת ההוכחה שהם לא מתחזים ובגלל שהם גם כך לא במצב נפשי לעמוד ולהוכיח הם הולכים לאיבוד עוד יותר וזה מדכא אותם עוד יותר".

אובדנות היא תופעה הניתנת למניעה. במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כגון ער"ן - בטלפון 1201 או באתר האינטרנט של סה"ר: sahar.org.il

שורד השבי שגב כלפון סיפר היום (חמישי) אצל אילנה דיין בגלצ: "מרגיש כאילו אני עושה כל דבר בפעם הראשונה - פתאום אתה בוחר מתי ללכת לישון ומתי לפתוח מקרר ולאכול, זה משוגע". הוא נזכר: "לא האמנתי שאני אהיה חטוף ויוציאו אותי מתישהו, חשבתי שלקחו אותי כדי להרוג אותי. כל דקה חיכיתי לרגע שיהרגו אותי, כשהכניסו נשק אמרתי 'הנה הולכים לירות בי', וכשהם דיברו ביניהם הייתי בטוח שהם מתכננים לרצוח אותי. זה ליווה אותי קצת יותר משנה עד שהבנתי שאנחנו יהלומים שלהם והם רוצים אותנו בשביל לעשות עלינו עסקה וגם זה לא היה בטוח, כי היו עוד סיטואציות שגרמו לי להבין שהמוות הוא החבר הכי טוב שלי והוא כאן עד שאני אצא". שגב הוסיף: "ביום ה-270 האור בקצה המנהרה הפך לסיוט - כשהשובים הגיעו כבר היינו מוכנים בלי חולצות צמודים לקיר, הם ענדו טבעת כדי להשאיר סימנים". בנוסף, שגב סיפר: "כל בוקר פתחנו את הרדיו לשמוע גלי צה"ל, פעם אחת במקרה שמעתי את אמא שלי - זה מה שנתן לי את הכוח לשרוד". 

צילום: אבשלום ששוני, פלאש90