עם שובם לחיינו של איכוני השב"כ למעקב אחרי מאומתי קורונה, ד"ר ערן טוך מאוניברסיטת תל אביב מספר על ממצאי מחקר המצביעים על כך שככל שהאמונה בציבור על יעילות האיכונים גוברת, כך פוחת שיתוף הפעולה באימוץ אמצעים אחרים, דוגמת התקנת אפליקציית המגן של משרד הבריאות ואף הסרתה. לאור דיווחים על יעילותם המוטלת בספק של האיכונים, מה המחיר הנוסף שהציבור משלם בהפעלתם – מעבר לפגיעה החמורה בפרטיות.

וגם: מאיר אורבך, כתב ועורך ההייטק של כלכליסט, על המשמעויות של החשיפה שלו על קיצוץ הרשימה של המדינות המותרות לייצוא סייבר, על הקשר ל-NSO ומה זה "סייבר ווש". 

השבוע בקוקיות: שירלי ממליצה על הזדמנות כנראה אחרונה לחוות את שוק האוכל הפיליפיני בתחנה המרכזית בתל אביב, ועומר התאהב מחדש בניו יורק סיטי. 

העסקה שבמסגרתה רכשה למונייד הישראלית חברה אמריקאית בחצי מיליארד דולר ממקדת את תשומת הלב בתופעה שהגיחה בשנה האחרונה בהייטק הישראלי: במקום להימכר בכמה עשרות מיליוני דולרים, חברות ישראליות רוכשות חברות אחרות בעסקאות של מאות מיליוני דולרים. "הן קונות, אגרסיביות, משתלטות על שווקים, רוצות להיות הסיילספורס או הגוגל הבאה. מאוד רעבות", מסביר מאיר אורבך ,עורך ההייטק של כלכליסט, שגם מעריך בזהירות: אנחנו בדרך לחברה ישראלית בשווי של 100 מיליארד דולר. 
 
וגם: תחקיר של הוול סטריט ג'ורנל חושף את הכסף האמריקאי שעומד מאחורי ההתרחבות המואצת של תעשיית השבבים בסין והמאמצים של בייג'ינג להגיע לדומיננטיות עולמית בתחום. עומר כביר מסביר למה זה כל כך מלחיץ את הממשל האמריקאי, ולמה זה צריך להדאיג גם אותנו. 
 
השבוע בקוקיות: עומר על הפודקאסט שחושף את הקשר המפתיע בין המדריך לטרמפיסט בגלקסיה לאלון מאסק, ושירלי זינגר ממליצה לא להחמיץ את הפצ'ה קוצ'ה שיתקיים בפעם ה-22 בתל אביב - אירוע אמנות רב תחומי בכל קונספט ייחודי.

ההודעה של מחלקת הסחר האמריקאית על הכללת NSO וקנדירו הישראליות ברשימה המחייבת רישיון מקדים לפני יצוא להן ושיתוף פעולה כלכלי היא אמירה משמעותית, שמאחוריה עומדת בדיקה עצמאית עם העוצמה שיש לממשל האמריקאי. איך הדבר ישפיע על חברות סייבר ישראליות אחרות, ומה הסיבה שחברות כאלה זוכות לחיבוק חם ולרגולציה נוחה מהממסד הישראלי? 

השבוע שעבר היה אחד העגומים והקשים שעברו על הגולשים הישראלים, עם הפריצה לשרתי חברת סייברסרב ודליפת פרטים רגישים כמו פרטי משתמשים באתר ההיכרויות הלהטב"קי אטרף, כולל סימון משתמשים שהם נשאי איידס, מספרי דרכונים ישראליים וגם פרטיהם הרפואיים של נבדקים במכון מור. עומר כביר ושירלי זינגר שמעו מההאקר נעם רותם מה יכול וצריך לעשות מי שדלפו פרטיו, ואיך להקטין סיכונים. 

השבוע בקוקיות: עומר התאכזב אמנם שהסטארטרק החדש לא מתאים לצפייה עם בנו בן החמש, אבל נהנה בכל זאת, ושירלי, שלא השתחררה עדיין מבית הילדים בקיבוץ, ממליצה על ספר-ערב-סרט בנושא.

הפריצה הגדולה לשרתי סייברסרב, ובעיקר גניבת המידע מאתר ההיכרויות הלהטב"ק אטרף, שכבר הביאה לחשיפת פרטים מזהים של נשאי HIV, מכעיסה במיוחד מכיוון שמערך הסייבר התריע בפני החברה על הסכנה כמה פעמים בשנה האחרונה.

ארכיטקט התוכנה רן בר-זיק מספר לעומר כביר ולשירלי זינגר למה כל כך הרבה חברות בישראל מתייחסות בזלזול לאבטחת מידע ופרטיות משתמשים, למה גם המשתמשים עצמם נושאים באחריות, ומה קורה למי שמטוב לבו מדווח לחברה על כשלי אבטחה (ספוילר: זה יכול להיגמר במכתב מעורך דין).

פייסבוק משנה את השם למטא ומציגה את החזון העתידיני שלה למטאוורס, עולם וירטואלי עתידני ששואף להקיף את כל החוויה האנושית. אבל בדרך הארוכה לשם חייבים לשאול שתי שאלות חשובות: האם אנחנו בכלל רוצים עולם כזה? ואם כן, האם פייסבוק צריכה להיות החברה שיוצרת ומנהלת אותו?

וגם: לקראת ועידת האקלים של האו"ם בגלזגו, האם המקלות שתוקעת הממשלה בגלגלים יחסלו את תעשיית האקלים-טק המקומית כשהיא עדיין בחיתוליה?

השבוע בקוקיות: שירלי ממליצה על עמוד הפייסבוק המפתיע של רשות העתיקות, עומר על הסיפור האמיתי (או שלא) מאחורי עמי ותמי.

למרות שרק מיעוט זעיר מקרב עובדי ענקיות הטכנולוגיה חתם על המכתב נגד זכייתן בפרויקט הענן הגדול של ישראל (נימבוס), ד"ר תהילה שווורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אומרת לעומר כביר ושירלי זינגר שיש כאן סכנה אמיתית, כי אם יש משהו שמפחיד את החברות זה מחאה מצד העובדים שלהן.

מדאיג לא פחות: עם פרויקט נימבוס ישראל הופכת את עצמה לתלויה בענקיות הטכנולוגיה, שיכולות בהחלטה של רגע ובתגובה ללחץ של גורמים אינטרסנטיים לנתק את ישראל מהעתיד הדיגיטלי. 
 
וגם: מה יותר גרוע מוועדה אחת שמנסחת המלצות? שתי ועדות מתחרות שמנסחות המלצות מנוגדות. זו הסיבה שהתוכנית של ישראל לרסן את ענקיות הטכנולוגיה תמות עוד לפני שנולדה. 
 
השבוע בקוקיות: הסרט המפתיע על א.ב. יהושוע, ולמי שלא רוצה לקרוא את הספר הענק על משפחת סאקלר, יש גרסה מתוסרטת עם באטמן.

השבוע שעבר היה מהקשים בהיסטוריה של פייסבוק: בין החשיפה של המדליפה בתוכנית "60 דקות", העדות המתוקשרת שלה בקונגרס, התקלה הקשה ששיתקה אותה לרבע יממה והתקלה הקטנה יותר שסגרה את השבוע אפשר היה לדמיין שענקית הטכנולוגיה עומדת על כרעי טכנולוגיה.

אבל עומר כביר סבור שהדרך לסוף של פייסבוק ארוכה, ושהסיכוי שרגולטורים, מחוקקים, משתמשים או עובדים יחוללו שינוי נמוך במיוחד. מה כן יפיל את פייסבוק וישחרר אותנו מההשפעה שלה? מה שהפיל את מיקרוסופט לפני 20 שנה: טעויות ניהוליות שיגרמו לה לפספס טרנדים ופלטפורמות חדשות, וישאירו אותו אולי אם הרבה הכנסות אבל אפס רלוונטיות. 

הגיוס של ארמיס לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר מאפשר להגר רבט להפנות זרקור למגמה מתגברת בהייטק הישראלי: מכירת חברה לקרן השקעה או קרן הון סיכון, כאמצעי להעלאת השווי שלה לפני הנפקה או אקזיט לחברה גדולה. מי מרוויח מזה, ולמה מייסדים אוהבים את זה?

חברת הסייבר הישראלית גארדיקור נמכרה בשבוע שעבר לאקמאי באקזיט של יותר מחצי מיליארד דולר. פעם זה היה מייצר כותרות ראשיות ופותח מהדורות, אבל אחרי תקופה שבה הסייבר הישראלי הציג גיוסים לפי שוויים של יותר ממיליארד דולר והנפקות בשווי כמה מיליארדי דולרים, מכירה בכמה מאות מיליונים נראית קצת מאכזבת.

הגר רבט מסבירה איך חברה עם הכנסות ורווחים משמעותיים שווה פחות מחברות דומות עם היקף פעילות קטן יותר, מה אפשר ללמוד מזה על הסייבר וההייטק הישראלי ולמה זה ממש לא מעיד על כישלון.

וגם: פרויקט תיקיות פייסבוק של הוול סטריט ג'ורנל והסערה שהוא עורר בחברה הבהיר לעומר כביר שיש גורם נוסף שיכול להוות משקל נגד לענקיות הטכנולוגיה - עובדי החברות עצמן, שמכירים את כל הסודות המלוכלכים ונמצאים בעמדה מצוינת על מנת לעשות משהו עם זה. השאלה היא האם הם בכלל רוצים.

השבוע בקוקיות – הגר ממליצה על ערוץ יוטיוב שסוקר את הזווית התרבותית-היסטורית של טקס האוסקר, עומר קרא את החדש של קולסון ווייטהד ולא נכנס לדיכאון.

מסחר בבני אדם ועד הפצת מידע מוטעה של חיסונים - סדרת כתבות בשם "תיקיות פייסבוק" שפורסמה בשבועות האחרונים ב"וול סטריט ג'ורנל" חושפת כיצד הרשת החברתית הגדולה בעולם בחרה לטייח בעיות, למרות שהיו בידיעה שפע ראיות ומחקרים בכל מקרה ומקרה.  
 
עומר כביר חושב שההתנהלות של פייסבוק גרועה מזו של חברות הטבק, ששיווקו מוצר קטלני ביודעין במשך שנים, וחושב שבשביל לתקן את פייסבוק חייבים קודם כל להרוס אותה מהיסוד. 
 
הגר רבט מסבירה כמה דומיננטית הדמות של מארק צוקרברג, המייסד והמנכ"ל, בחברה שהקים: להבדיל ממנכ"לים אחרים של חברות ענק, החשיפה מעידה שצוקרברג היה מעורב כמעט בכל החלטה בחברה וקיבל את ההחלטות ההרסניות בעצמו. 
 
וגם - כל הרעש סביב פייסבוק הזכיר להגר שסרט בן 11 שנה רלוונטי היום יותר מתמיד ועומר הוא כנראה האדם היחיד שחושב ש״טד לאסו״ היא טרגדיה ולא קומדיה.

הכניעה של אפל וגוגל למשטר פוטין ימים לפני הבחירות ברוסיה היא רק האירוע האחרון בסדרה של כניעות דומות למשטרים מפוקפקים. לחברות הטכנולוגיה, מסתבר, יש קיום כפול: במדינות מערביות ודמוקרטיות הן מצטיירות כאבירות הקדמה, אבל אין להן בעיה לנקוט בציות עיוור לממשל במדינות כמו סין, רוסיה או ברזיל. עומר נזכר בהיסטוריה המביכה של כמה מענקיות הטכנולוגיה ומסביר איך חברות האינטרנט הפכו ממגינות הדמוקרטיה בתחילת דרכן לתאגידים שזכויות אדם מקלקלות להן את שורת הרווח.  
 
המשפט של אליזבת הולמס ותראנוס שנפתח בשבוע שעבר בעמק הסיליקון חושף את הצדדים הפחות יפים של תרבות הטק. בתעשייה מתאמצים לצייר את הולמס כיוצאת דופן, אבל היא בעצם מקרה קיצון של תופעה רווחת מאוד. הגר מסבירה למה דווקא המקרה של תראנוס הגיע לבתי המשפט, ולא חברות טכנולוגיה אחרות שכשלו ואיבדו כספי משקיעים, ומה הלקח שאנשי ההון סיכון צריכים ללמוד מהמקרה שלה (אבל גם למה הם לא ילמדו אותו).  
 
וגם, עומר ממליץ לכם לקבל כמה שיעורים בחינוך מיני מנטפליקס והגר על התיקיות המרתקות של פייסבוק שנחשפו השבוע.
 

פסק הדין שכל עולם הטכנולוגיה חיכה לו בנשימה עצורה נמנע מלהגדיר את חנות האפליקציות של אפל כמונופול - אבל פתח קצת את דלתות הגן הסגור. השופטת שדנה בתביעה שהגישה אפיק, מפתחת המשחק פורטנייט, נגד אפל פסקה שיצרנית האייפון צריכה לאפשר למפתחים לגבות תשלום עצמאית, אבל טרם קבעה את התנאים ושתי החברות כבר הבטיחו לערער. עומר כביר מסביר מדוע ההתקדמות המשפטית הזו רחוקה מלספק מענה אמיתי לבעיה.
 
בנוסף, האם גם הפעם המרוויחות הגדולות מהפסיקה יהיה החברות הגדולות יותר, שיכולות להרשות לעצמן להפעיל מערך תשלומים עצמאי, בעוד שמפתחים קטנים יעדיפו להמשיך את התלות באפל ומה צפויה להיות ההשפעה ארוכת הטווח של פסק הדין הזה? 
 
לקראת יום כיפור: מדור קוקיות מורחב עם המלצות על דברים חדשים לצד קצת נוסטלגיה - מאלבום קאברים משולש, דרך ספר שישנה את כל מה שחשבתם על האתוס האמריקאי ועד הסדרות שאנחנו רואים שוב ושוב ושרדו היטב את מבחן הזמן.