Kol Türkiya 21. Bölümüyle sizlerle.

Bu bölümde Büyükelçi Namık Tan’ın “Turkey-Israel relations: the lost decade” başlıklı yazısını sizler için özetledik.

ההיסטוריה האחרונה של היחסים בין טורקיה לישראל מסתכמת בקטטה מיותרת למרות התכנסות אינטרסים ברורה. בניגוד לאמונה הרווחת במוסדות קריטיים כמו הקונגרס האמריקני, האינטרסים של שתי המדינות מתואמים היטב אך חילוקי דעות אידיאולוגיים ומדיניות פופוליסטית מהצדדים אחראים לעשור אבוד.

ב-2018 היחסים כבר היו מתוחים מכיוון שישראל ביצעה את הפעולה הצבאית "עופרת יצוקה" בעזה. גם באותה שנה  אהוד אולמרט לא חוזר בחיוב לניסיון של ארדואן לתווך בין ישראל לסוריה.

ההידרדרות המהירה של היחסים לאחר אירועים אלה עשויה להצביע אחרת, העניינים בין שתי מדינות הגיעו לשיאה באותה שנה.

רגע לפני האירוע "דקה אחת", עבדאללה גול, אז נשיא הרפובליקה של טורקיה, תכנן ביקור ממלכתי רשמי בישראל ב -9 בינואר 2009, וצוות הקידום הנשיאותי כבר ביקר בישראל כדי להכין את הביקור. מקורבים למדיניות חוץ ראו ביחסים הפוליטיים בין טורקיה לישראל דוגמה למופת עבור שאר האזור.

 אחת הדוגמאות  לרמה אליה הגיע שיתוף פעולה זה מאז אמצע שנות ה -90 הייתה רכישת טורקיה 10 מטוסים ללא טייס מישראל.

היחסים הכלכליים היו משגשגים ומעולם לא הפכו כפופים ליחסים הפוליטיים. בתקופת כהונתי כשגריר, היקף הסחר הדו צדדי עמד אז על כ -3,4 מיליארד דולר. מטרתנו הייתה להעלות את המספר הזה ל -5 מיליארד דולר בחמש שנים. הצלחנו להעלות את המסחר הכולל ב -60% ל -5.7 מיליארד דולר ארה"ב למרות כל המהומה הפוליטית.

בשנת 2010 יירוט הכלי הישראלי של ספינת Mavi Marmara ערער את כל המאמצים של טורקיה לתקן את היחסים.

טורקיה וישראל צריכות לנקוט בשלושה צעדים מיידיים.

ראשית, יש לחדש את היחסים המדיניים.

שנית, על שני הצדדים להשתחרר מהסתייגויות האידיאולוגיות שלהם 

שלישית, שתי המדינות אינן צריכות להתיר את היחסים כבני ערובה על ידי הנושא הפלסטיני.

טורקיה וישראל צריכות לנקוט בדחיפות בשלושה צעדים.

ראשית, יש לחדש יחסים פוליטיים מלאים.

שנית, על שני הצדדים להיפטר מהסתייגויות האידיאולוגיות שלהם.

שלישית, אין לראות בסוגיה הפלסטינית מכשול ליחסים.