הקול הזה מגיע אליכם מטורקיה .שבת שלום. אני מוחמד טאריק. ברוכים הבאים לפרק העשרים ושמונה שלנו בפלטפורמה הזאת. בכל יום שבת כצוות קול טורקיה נסקר את החדשות החשובות ביותר מהתקשורת הטורקית. אנחנו מקווים שתהנו ועקבו אחרי החדשות של טורקיה.

היום אנחנו מדברים על” היחסים בין ארדואן לאקשנר -  במסגרת הישראלית-טורקית”

בואו נתחיל

ארדואן תובע פוליטיקאית שהשוותה אותו לנתניהו

מרל אקשנר, "אשת הברזל" שהתמודדה מול ארדואן בבחירות, מאמינה שנתניהו הוא "הגרסה הישראלית" שלו: "לא מהסס לפגוע באזרחים כדי לשמור על הכיסא". אקשנר אמרה שנתניהו פתח במבצע בעזה כדי לחזק את כוחו אחרי 4 מערכות בחירות.

רג'פ טאיפ ארדואן תובע פוליטיקאית שהשוותה אותו לראש הממשלה בנימין נתניהו. 

נשיא טורקיה תובע את מרל אקשנר, אשת ימין לאומנית שמכונה בטורקיה "אשת הברזל". אקשנר, לשעבר שרת הפנים, היא מנהיגת "מפלגת הטוב" שהוקמה ב-2017. ב-2018 התמודדה מול ארדואן בבחירות לנשיאות. בנאום בפרלמנט אמרה אקשנר שנתניהו הוא "הגרסה הישראלית" של ארדואן, ושהשניים נוקטים טקטיקות דומות כדי להישאר בשלטון. 

לפי אקשנר המבצע הישראלי בעזה נגד ארגוני הטרור הוא תוצאה של המצב הפוליטי בישראל. אקשנר מאמינה שנתניהו פתח במבצע כדי לזכות בתמיכת הציבור, אחרי ארבע מערכות בחירות בתוך שנתיים שהסתיימו ללא הכרעה. 

"הגרסה הישראלית של ארדואן, בנימין נתניהו, לא מהסס לפגוע בחייהם של אזרחים וילדים כדי להרוס את היריבים הפוליטיים ולשמור על הכיסא שלו", אמרה שלשום בפרלמנט.

נתניהו מעולם לא היה חבר שלנו - ולעולם לא יהיה". סוכנות הידיעות הממלכתית בטורקיה דיווחה שארדואן תובע פיצויים כ-30,000 דולר. 

דובר הנשיא של טורקיה דחק בקהילה הבינלאומית מוקדם ביום שישי למנוע את הסלמת התוקפנות של ישראל נגד העם הפלסטיני. איברהים קאלין אמר בטוויטר כי ההתקפות של ישראל על הקהילה הפלסטינית "מנוגדות לחוק הבינלאומי ולמוסר הבסיסי" ו"צריכות להגיע לסיומן המיידי. "

המטיף למסגד אל-אקצה בירושלים שוחח ביום חמישי עם ראש הגוף הדתי בטורקיה דיאנט בטלפון והודה לטורקיה על תמיכתה בפלסטין.

'עקרימה סברי אמר כי התבטאויות הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן ועלי ארבס, שהגיבו להתקפות ישראל על מסגד אל-אקצה ופלסטינים, הן "חשובות ביותר".

בשיחה עם עיתונאים לאחר התפילה במסגד בסטפה, גינה פואת אוקטאי את התוקפנות הישראלית במסגד אל אקצא במזרח ירושלים הכבושה ובפלסטינים, והדגיש כי העיר "היא ותישאר בירת פלסטין."

פעולותיה של ישראל מפרות את זכויות האדם הבסיסיות ולכן יש לעצור אותן מיד, אמר נשיא טורקיה בסוף יום רביעי.

טורקיה דורשת ש" המתקפות המתועבות על מסגד אל-אקצא ירושלים ומוסלמים ייעצרו מיד", אמר רג ' פ טאיפ ארדואן בטוויטר.

במסגרת קמפיין הרמדאן חילקה סוכנות שיתוף הפעולה והקואורדינציה הטורקית (TIKA) מזון, חבילות היגיינה וארוחות חמות לכמעט מיליון אנשים נזקקים ברחבי 82 מדינות.

בשיחה טלפונית עם נשיא רוסיה, ארדואן קורא לקהילה הבינלאומית לתת לישראל שיעור 'חזק. יש לעבוד על רעיון של כוח בינלאומי שיגן על אזרחים פלסטינים מפני תוקפנות ישראלית, על פי נשיא טורקיה.

בפגישה ביום שלישי, טורקיה וסעודיה החליטו להמשיך לדבר אחד עם השני, אמר שר החוץ של טורקיה.

"הייתה לנו פגישה מאוד פתוחה וכנה. החלטנו להמשיך בדיאלוג שלנו, " מבלוט קאבוסוגלו סיפר לכתבים לאחר שנפגש עם עמיתו הסעודי בריאד, ערב הסעודית.

עשרות בטורקיה מחו מחוץ לשליחות המדינית של ישראל באיסטנבול נגד התקפות ישראליות על פלסטינים במזרח ירושלים הכבושה ואיום בפינוי פלסטינים משכונת שייח ' ג ' ראח בעיר.

חייל טורקי נהרג מות קדושים וארבעה אחרים נפצעו בהתקפה על שיירת אספקה בצפון סוריה, משרד הביטחון הלאומי של טורקיה אמר בתחילת יום שלישי.

נשיא טורקיה רג 'פ טאיפ ארדואן דיבר בנפרד בטלפון בסוף יום שני עם עבדאללה השני, מלך ירדן.

על פי הצהרה שפורסמה על ידי דירקטוריון התקשורת הטורקית, דנו המנהיגים בהתקפות הישראליות המתמשכות על פלסטינים ועל מסגד אל-אקצא.

נשיא טורקיה רג ' פ טאיפ ארדואן דיבר עם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס ועם ראש חמאס אסמאעיל הנייה בנפרד בטלפון.

בהצהרה של דירקטוריון התקשורת הטורקית, הם דנו בהתקפות ישראליות על פלסטינים ועל מסגד אל-אקצא.

הקול הזה מגיע אליכם מטורקיה .שבת שלום. אני מוחמד טאריק. ברוכים הבאים לפרק העשרים ושש שלנו בפלטפורמה הזאת. בכל יום שבת כצוות קול טורקיה נסקר את החדשות החשובות ביותר מהתקשורת הטורקית. אנחנו מקווים שתהנו ועקבו אחרי החדשות של טורקיה.

היום אנחנו מדברים מאמר ב”המכון למחקרי ביטחון לאומי” על יחסי “אנקרה  “ו” ווֹשִׁינְגְּטוֹן”

בואו נתחיל

המכון למחקרי ביטחון לאומי: 

ממשבר למשבר: יחסי טורקיה-ארצות הברית בשפל

יחסי טורקיה-ארצות הברית, שמצויים כבר זמן רב במשבר עמוק, ספגו זעזוע נוסף עם השימוש המפורש של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן במונח הג'נוסייד הארמני, ב-24 באפריל, יום הזיכרון לג'נוסייד. 

בכך מימש ביידן הבטחת בחירות והיה לנשיא האמריקאי הראשון שהכיר רשמית ברצח העם במהלך מלחמת העולם הראשונה.

עוד במהלך הקדנציות של ברק אובמה ודונלד טראמפ, הדימוי של טורקיה בוושינגטון השתנה ממדינה שהינה בעלת ברית מוערכת למצב שבו אין לה כמעט תומכים בבירה האמריקאית, וההתנגדות למדיניות נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, היא חוצת-מפלגות. 

החלטות שהן במובהק בניגוד לאינטרסים של טורקיה, ביניהן הסילוק הרשמי מפרויקט ה-F-35  וההכרה בג'נוסייד הארמני, מתקבלות כמעט בלי ביקורת בוושינגטון. 

למרות הייחודיות של תנאי היסוד של יחסי טורקיה-ארצות הברית, גורמי הכרסום בראיית ארצות הברית את טורקיה כבעלת ברית אסטרטגית מחייבים חשיבה גם במדינות אחרות, בכללן ישראל.

בשיחת טלפון שקיים ערב ההכרזה עם נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, לאחר שנמנע מכך במהלך שלושת חודשי כהונתו הראשונים, הנשיא ביידן עדכן אותו על המהלך, אך גם הדגיש את עניינו לקיים "מערכת יחסים קונסטרוקטיבית" בין המדינות. 

שני המנהיגים קבעו להיפגש ביוני במהלך כינוס מנהיגי נאט"ו.

יצוין, כי ההכרה של נשיא ארצות הברית הגיעה אחרי שנים ארוכות שבהן ניסתה הפזורה הארמנית בארצות הברית לקדם את הנושא.

איתכם הפרק השְׁבִיעִי של "קול טורקיה". בשבוע אנחנו מדברים על:

הקול הזה מגיע אליכם מטורקיה .שבת שלום. אני מוחמד טאריק. ברוכים הבאים לפרק העשרים וארבע שלנו בפלטפורמה הזאת. בכל יום שבת כצוות קול טורקיה נסקר את החדשות החשובות ביותר מהתקשורת הטורקית. אנחנו מקווים שתהנו ועקבו אחרי החדשות של טורקיה.

היום אנחנו מדברים חדשות ב”ישראל היום” על יחסי אנקרה ותל אביב. בואו נתחיל.

ישראל היום: טורקיה העבירה מסר לישראל: מוכנים להחזיר שגריר לתל אביב?

טורקיה העבירה לישראל מסר כי מבחינתה היא מוכנה לשלוח לתל אביב שגריר, ברגע שבו ירושלים תתחייב כי במקביל יישלח שגריר לאנקרה. כך נודע לראשונה ל"ישראל היום" מפי בכיר טורקי. סלע המחלוקת העיקרית בין המדינות היתה ונותרה נוכחות בכירי חמאס באיסטנבול.

בעשור החולף יחסי ישראל-טורקיה ידעו עליות, אך בעיקר מורדות. הכל החל במשט ה"מאווי מרמרה" במאי 2010, שבעקבות מסקנות דו"ח פאלמר שבדק אותו החליטה טורקיה להוריד את דרג היחסים למזכיר שני וגירשה את השגריר הישראלי גבי לוי. ב-22 במארס 2013, במהלך ביקורו של נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובאמה בישראל, התקשר ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן והתנצל על התקרית.

לאחרונה, טורקיה שינתה את מדיניות החוץ שלה בנוגע למדינות המזרח התיכון ככלל ובנוגע לישראל בפרט. ממצב של נאומים תקיפים, באנקרה עברו לשיטה אחרת לגמרי. בדצמבר הכריז הנשיא ארדואן כי "טורקיה רוצה לשפר את יחסיה עם ישראל. היחסים המודיעיניים שלנו עם ישראל נמשכים". זה קרה כשלושה שבועות לאחר שמקורבו, אדמירל ג'יהאט יאייג'י, הציע לישראל הסכם גבול ימי משותף".

המגמה נמשכה גם בחודש האחרון, שבו חבר צוות הייעוץ הנשיאותי למדיניות כלכלית, ד"ר הקאן יורדקול, השתתף בכנס שעסק בתפיסה המחודשת של היחסים בין ירושלים לבין אנקרה לצד אנשי משרד החוץ הישראלי.

"היחסים הבילטראליים בין המדינות תמיד היו רגישים בכל הנוגע לפלשתינים. בה בעת, העוינות האישית בין המנהיגים היא עוד מגבלה". 

"הבידוד הגובר של טורקיה באזור והיחסים המתוחים עם ארה"ב הם שגורמים להצעותיה לאנקרה לנרמול היחסים עם המדינות באזור, כולל ישראל".

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר לביטחון ובמרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב, מסביר כי "השאלה אינה אם טורקיה רוצה לנרמל יחסים עם ישראל או לא רוצה, אלא אם היא צריכה – והיא אכן צריכה. האינטרסים המיידיים של טורקיה מצריכים שינויים מיידיים במדיניות החוץ הטורקית לגבי מזרח הים התיכון וסוריה. לאיראן יש השפעה הולכת וגוברת באזור - וטורקיה רוצה לבלום את ההשפעה האיראנית בסוריה, בדיוק כמו שישראל רוצה. בה בעת, יחסי טורקיה-ארה"ב מתדרדרים מיום ליום. על כן, אנקרה צריכה את ירושלים בתור 'גשר' לוושינגטון כדי להפחית את הלחץ מצד ממשל ביידן".

Türkiye’nin Sesi yirmi üçüncü bölümüyle sizlerle. Bu hafta bültenimizde yer alan haber başlıkları şu şekilde:

איתכם הפרק "קול טורקיה". בשבוע אנחנו מדברים על:

נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן הודיע על פרישת ארצו מאמנת איסטנבול - האמנה האירופאית בדבר מניעה ומאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה. כך דווח בעיתון הממלכתי "גאזט".

האמנה מתחייבת למנוע, לתבוע ולחסל את האלימות במשפחה וכן לקדם את ערכי השוויון. טורקיה, שחתמה על ההסכם בשנת 2011, חוותה עלייה במספר מקרי הרצח במשפחה בשנה שעברה.

לא נמסרה הסיבה ליציאה מההסכם, אולם גורמים במפלגת השלטון טענו בעבר כי הממשלה שוקלת לפרוש מהאמנה בשל מחלוקת בנוגע לדרך שבה צריך לבלום את האלימות הגוברת נגד נשים.

שמרנים רבים בטורקיה טוענים שההסכם מערער את המבנה המשפחתי ומעודד אלימות. 

התביעה בטורקיה עתרה אתמול לבית המשפט החוקתי בדרישה לאסור את פעילות ה-HDP. התביעה אומרת כי ה-HDP איננה שונה מה-PKK ארגון טרור. ה-PKK ניהל מלחמת דמים נגד שלטונות טורקיה, בעיקר בדרום-מזרח המדינה, מאז 1984, ויותר מ-40 אלף בני אדם נהרגו על ידי PKK. כמו טורקיה, גם ארה"ב והאיחוד האירופי מגדירים את ה-PKK ארגון טרור.

נשיא טורקיה הגן על נשיא רוסיה שכונה רוצח על ידי נשיא ארה"ב, ואמר כי דבריו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן "לא הולמים נשיא ולא מקובלים".

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, פיטר את נגיד הבנק המרכזי נאג'י אקבל, יומיים אחרי העלאת ריבית חדה, שאף דחפה את הלירה הטורקית לעלייה של 2%. הוא בא לתפקיד נגיד הבנק המרכזי של טורקיה בנובמבר.

Türkiye’nin Sesi yirmi ikinci bölümüyle sizlerle. Bu hafta Bahazit Medya’daki bir

haberi sizlerle paylaşacağım;

“Türkiye’de Biden’ın neden hala aramadığı tartışılıyor?”

הקול הזה מגיע אליכם מטורקיה .שבת שלום. אני מוחמד טאריק.

ברוכים הבאים לפרק העשרים ושניים שלנו בפלטפורמה הזאת. בכל יום שבת

כצוות קול טורקיה נסקר את החדשות החשובות ביותר מהתקשורת הטורקית.

אנחנו מקווים שתהנו ועקבו אחרי החדשות של טורקיה.

היום אנחנו מדברים חדשות ב”בחזית מדיה” על יחסי ארדואן וביידן. בואו

נתחיל.

בחזית מדיה: גם בטורקיה שואלים, מתי ביידן יתקשר?

ד"ר גליה לינדנשטראוס מה-INSS בטור מיוחד ל'בחזית' על שלוש הסיבות

העיקריות להתקררות היחסית בין ארה"ב לארדואן:

"ביידן אוהב להתעסק בסוגיות מדיניות החוץ"

מאז כניסתו של נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, לתפקידו בינואר השנה הוא טרם

התקשר לנשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן. בעוד שביידן לא מיהר להתקשר גם

למנהיגים אחרים במזרח התיכון, הרי שראש ממשלת ישראל ומלך ערב

הסעודית בכל זאת כבר ניהלו שיחה ישירה עם הנשיא האמריקאי. לאור היותה

של טורקיה חברת נאט"ו ושממשל ביידן אף שואף לחזק את הברית הטראנס-

אטלנטית במהלך כהונתו, העובדה שלא התקשר בולטת עוד יותר.

כאשר נשאלה דוברת הבית הלבן, ג'ן סאקי, לפני כמה ימים מתי ביידן יתקשר

לארדואן, היא ענתה "מתישהו".

מדוע ביידן לא מצלצל לארדואן? ניתן למנות שלוש סיבות עיקריות:

סיבה ראשונה היא מערכת היחסים המתוחה בין ארצות הברית וטורקיה בשנים

האחרונות.

צעדים כגון ההחלטה הטורקית על רכישת מערכת ההגנה ה-S-400 מרוסיה ב-

2017, והניסוי שלה ב-2020, עוררו זעם רב בקרב מקבלי החלטות בארצות

הברית.

סיבה שנייה היא ההפרות הנרחבות של זכויות אדם בטורקיה.

סיבה שלישית היא הסוגיה הכורדית. הנשיא ביידן ידוע כנשיא שיש לו את

ההבנה העמוקה ביותר מבין הנשיאים שקדמו לו ביחס לסוגיה הכורדית וכן

מגלה אמפטיה למיעוטים הכורדים, המפוזרים בין טורקיה, איראן, עיראק

וסוריה.

מבחינת הטורקים, העובדה שהאמריקאים מעבירים תמיכה לpkk בסוריה כמוה

כתמיכה בארגון טרור הפועל נגדם.

ביידן מכיר את טורקיה היטב. הוא ביקר בטורקיה כ-4 פעמים במהלך היותו סגן

נשיא בממשל אובמה.

מכאן, שלמרות נקודת ההתחלה הבעייתית יש מרחב לא קטן לניהול שיח מול

אנקרה, הגם שלאור הסוגיות העומדות לדיון, הוא יהיה שיח מתוח.

Kol Türkiya 21. Bölümüyle sizlerle.

Bu bölümde Büyükelçi Namık Tan’ın “Turkey-Israel relations: the lost decade” başlıklı yazısını sizler için özetledik.

ההיסטוריה האחרונה של היחסים בין טורקיה לישראל מסתכמת בקטטה מיותרת למרות התכנסות אינטרסים ברורה. בניגוד לאמונה הרווחת במוסדות קריטיים כמו הקונגרס האמריקני, האינטרסים של שתי המדינות מתואמים היטב אך חילוקי דעות אידיאולוגיים ומדיניות פופוליסטית מהצדדים אחראים לעשור אבוד.

ב-2018 היחסים כבר היו מתוחים מכיוון שישראל ביצעה את הפעולה הצבאית "עופרת יצוקה" בעזה. גם באותה שנה  אהוד אולמרט לא חוזר בחיוב לניסיון של ארדואן לתווך בין ישראל לסוריה.

ההידרדרות המהירה של היחסים לאחר אירועים אלה עשויה להצביע אחרת, העניינים בין שתי מדינות הגיעו לשיאה באותה שנה.

רגע לפני האירוע "דקה אחת", עבדאללה גול, אז נשיא הרפובליקה של טורקיה, תכנן ביקור ממלכתי רשמי בישראל ב -9 בינואר 2009, וצוות הקידום הנשיאותי כבר ביקר בישראל כדי להכין את הביקור. מקורבים למדיניות חוץ ראו ביחסים הפוליטיים בין טורקיה לישראל דוגמה למופת עבור שאר האזור.

 אחת הדוגמאות  לרמה אליה הגיע שיתוף פעולה זה מאז אמצע שנות ה -90 הייתה רכישת טורקיה 10 מטוסים ללא טייס מישראל.

היחסים הכלכליים היו משגשגים ומעולם לא הפכו כפופים ליחסים הפוליטיים. בתקופת כהונתי כשגריר, היקף הסחר הדו צדדי עמד אז על כ -3,4 מיליארד דולר. מטרתנו הייתה להעלות את המספר הזה ל -5 מיליארד דולר בחמש שנים. הצלחנו להעלות את המסחר הכולל ב -60% ל -5.7 מיליארד דולר ארה"ב למרות כל המהומה הפוליטית.

בשנת 2010 יירוט הכלי הישראלי של ספינת Mavi Marmara ערער את כל המאמצים של טורקיה לתקן את היחסים.

טורקיה וישראל צריכות לנקוט בשלושה צעדים מיידיים.

ראשית, יש לחדש את היחסים המדיניים.

שנית, על שני הצדדים להשתחרר מהסתייגויות האידיאולוגיות שלהם 

שלישית, שתי המדינות אינן צריכות להתיר את היחסים כבני ערובה על ידי הנושא הפלסטיני.

טורקיה וישראל צריכות לנקוט בדחיפות בשלושה צעדים.

ראשית, יש לחדש יחסים פוליטיים מלאים.

שנית, על שני הצדדים להיפטר מהסתייגויות האידיאולוגיות שלהם.

שלישית, אין לראות בסוגיה הפלסטינית מכשול ליחסים.

קול טורקיה 20#