הקול הזה מגיע אליכם מטורקיה .שבת שלום. אני מוחמד טאריק. ברוכים הבאים לפרק העשרים ושש שלנו בפלטפורמה הזאת. בכל יום שבת כצוות קול טורקיה נסקר את החדשות החשובות ביותר מהתקשורת הטורקית. אנחנו מקווים שתהנו ועקבו אחרי החדשות של טורקיה.

היום אנחנו מדברים מאמר ב”המכון למחקרי ביטחון לאומי” על יחסי “אנקרה  “ו” ווֹשִׁינְגְּטוֹן”

בואו נתחיל

המכון למחקרי ביטחון לאומי: 

ממשבר למשבר: יחסי טורקיה-ארצות הברית בשפל

יחסי טורקיה-ארצות הברית, שמצויים כבר זמן רב במשבר עמוק, ספגו זעזוע נוסף עם השימוש המפורש של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן במונח הג'נוסייד הארמני, ב-24 באפריל, יום הזיכרון לג'נוסייד. 

בכך מימש ביידן הבטחת בחירות והיה לנשיא האמריקאי הראשון שהכיר רשמית ברצח העם במהלך מלחמת העולם הראשונה.

עוד במהלך הקדנציות של ברק אובמה ודונלד טראמפ, הדימוי של טורקיה בוושינגטון השתנה ממדינה שהינה בעלת ברית מוערכת למצב שבו אין לה כמעט תומכים בבירה האמריקאית, וההתנגדות למדיניות נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, היא חוצת-מפלגות. 

החלטות שהן במובהק בניגוד לאינטרסים של טורקיה, ביניהן הסילוק הרשמי מפרויקט ה-F-35  וההכרה בג'נוסייד הארמני, מתקבלות כמעט בלי ביקורת בוושינגטון. 

למרות הייחודיות של תנאי היסוד של יחסי טורקיה-ארצות הברית, גורמי הכרסום בראיית ארצות הברית את טורקיה כבעלת ברית אסטרטגית מחייבים חשיבה גם במדינות אחרות, בכללן ישראל.

בשיחת טלפון שקיים ערב ההכרזה עם נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, לאחר שנמנע מכך במהלך שלושת חודשי כהונתו הראשונים, הנשיא ביידן עדכן אותו על המהלך, אך גם הדגיש את עניינו לקיים "מערכת יחסים קונסטרוקטיבית" בין המדינות. 

שני המנהיגים קבעו להיפגש ביוני במהלך כינוס מנהיגי נאט"ו.

יצוין, כי ההכרה של נשיא ארצות הברית הגיעה אחרי שנים ארוכות שבהן ניסתה הפזורה הארמנית בארצות הברית לקדם את הנושא.