בין יום נפילתו של סמל שון מונדשיין ז"ל לסמ"ר עמית כהן ז"ל מפרידים בדיוק 11 שנים ויום. שניהם שירתו בגדוד 13 של גולני, במסייעת ונפלו ברצועת עזה בגיל 19, שון בצוק איתן ועמית בחרבות ברזל. נינט אמו של שון הגיעה לפלוגה לפגוש את החיילים, בהם גם את עמית. בשישי האחרון לפני נפילתו, רגע לפני כניסת שבת הוא בחר להתקשר אליה לאחל שבת שלום ולומר שלא שוכחים את שון גם אחרי 11 שנה. אחרי השבעה, מאיה, אמא של עמית יצרה קשר עם נינט, ומאז נוצר חיבור מיוחד במינו ביניהן. הן עוזרות אחת לשנייה להתמודד עם האובדן ומנציחות את הבנים יחד. נעמי ומורן פגשו אותן 

 

עריכת תוכן ווידיאו: עדי גלר

הפקה ותחקיר: טל חובארה

צילום: עלמה בראון, ליעד מחלב

עיצוב גרפי: לינור כהן

ביצוע טכני: מיכאל הראל, אדם פייזר

עריכה ראשית: אופק רוזנטל

אליוסף שחר התגייס ב-2011 ושירת ביחידה מיוחדת של מג"ב. הוא לקח חלק במבצעים ואירועים קשים. 3 חודשים אחרי השחרור מצה"ל אליוסף התחתן עם בת זוגו שבות ויחד הביאו שלושה ילדים. שבוע אחרי הולדת הבת השנייה, אליוסף חווה התפרצות פוסט טראומה לראשונה שהובילה למצב של תת תפקוד, סיוטים, חרדות וקשיים במשפחה. הוא הוכר כפוסט טראומטי והחל טיפול. מאז אליוסף הקדיש את חייו לנושא - למד משפטים וכיום מנהל משרד שמייצג מאות לוחמים ולוחמות המתמודדים עם פוסט טראומה, כשתוך כדי הספיק להתייצב למעל ל-640 ימי מילואים במלחמה. נעמי ומורן פגשו אותו בפרק החדש בהסכת

 

עריכת תוכן ווידיאו: עדי גלר

הפקה ותחקיר: טל חובארה

צילום: עלמה בראון, ליעד מחלב

עיצוב גרפי: לינור כהן

ביצוע טכני: עידן עיני

עריכה ראשית: אופק רוזנטל

סמ"ר עז ישעיה גרובר ז"ל מטל מנשה, הבן של שירה וחיים ואח ליסכה, רעיה, מוריה, נעם ושי. ילד מלא חיים, שהיה הדבק של החברים והמשפחה. תמיד מחבק ואוהב. באפריל 2022 עז התגייס להנדסה קרבית. כמה ימים אחרי 07.10 חגג יום הולדת 20, המשפחה תכננה לחגוג לו בסופ"ש של אותה השבת אבל כבר בבוקר עלה על מדים והצטרף לחבריו בלחימה. רק אחרי  חודשיים המשפחה הצליחה לחגוג לו בהתרעננות קצרה. עז לחם במשך שמונה חודשים רצופים וקשים ברצועת עזה וב-15.06.2024 נפל בקרב לצד 7 לוחמים נוספים מפגיעת נ"ט בנמר"ה שהיו בו.

עז הותיר אחריו שני הורים, חמישה אחים וכלבה שאהב מאוד. בפרק ה-22 שלנו, נעמי ומורן פגשו את רעיה, אחות של עז שסיפרה על האח השטותניק עם הלב הטוב ועל החיים והגעגוע העז לצד האובדן.

 

עריכת תוכן ווידיאו: עדי גלר

הפקה ותחקיר: טל חובארה

צילום: איתמר עמיאל, עדי גלר

עיצוב גרפי: לינור כהן

ביצוע טכני: מיכאל הראל

עורכת ראשית: אופק רוזנטל

סמל אמיר לביא ז"ל היה ילד רגיש שאהב לצייר ולנגן יותר מהכל. באוגוסט 2022 התגייס לגדוד 50 של הנח"ל. בבוקר שבעה באוקטובר משפחת לביא תכננה לקפוץ לבקר את אמיר במוצב סופה, עם האוכל שכל כך אהב. בשעה 7:06 הוא שלח לאמו הודעה קולית: "מאמו אני אוהב אותך. אני צריך שתקשיבי לי רגע, אני פצוע, אין לי ח.ע ולא יהיו חילוצים, אני אוהב אותך". ביום שני בלילה המשפחה קיבלה את ההודעה הרשמית על מותו. חודשיים לפני, אמיר סיפר למשפחתו שיצר פלייליסט להלוויה, אותו פלייליסט שבחרו לנגן עם לכתו. כיום משפחתו מנציחה אותו בעזרת המוסיקה והציורים שהותיר אחריו. לזכרו ולאורו, נעמי ומורן פגשו את רחלי ונאוה, אמא וסבתא של אמיר

עריכת תוכן: עדי גלר

הפקה ותחקיר: טל חובארה

צילום: עלמה בראון, יובל חבצלת

עריכת וידאו וסאונד: יואב צ'צ'יק

עיצוב גרפי: לינור כהן

ביצוע טכני: תומר גולן, אליענה הרולד

עריכה ראשית: אופק רוזנטל

 

אמיר ירדנאי ז"ל היה אדם אנרגטי, ספורטאי, מטייל, רוכב אופנועים מקצועי, איש של אנשים וכך משפחתו תרצה שיזכר. בנובמבר 2006 התגייס לאגוז, היה מצטיין בטירונות וקלע ונווט חוד של הצוות. אמיר התגייס למילואים כשהחל מבצע "צוק איתן", והיה חלק מכוח החילוץ באסון הנגמ"ש. בשנת 2021, כ-7 שנים אחרי, איציק סעידיאן, שניצל מאותו האסון, הצית את עצמו אל מול משרדי אגף השיקום כמחאה על היחס להלומי קרב. כשהאירוע סוקר בתקשורת, אמיר ישב לבד בבית מול הטלוויזיה, וברגע אחד כל מה שחווה, ראה, הריח אז בעזה חזר אליו, אחרי 7 שנים של הדחקה. מאז התאשפז בכפייה 8 פעמים וקיבל 100 אחוזי נכות, עד שב-05.02.2024 שם קץ לחייו. אמיר הוגדר כחלל צה"ל. כיום, אייל, אבא של אמיר עושה כל שביכולתו לעזור ללוחמים שמתמודדים עם פוסט טראומה. שם חוות הסוסים המשפחתית בנהלל שונה ל"דרך הלוחם" לזכרו של אמיר ואייל גייס מדריכים לרכיבה טיפולית ועבודה מהקרקע. הוא קורא לכל מי שזקוק, להגיע ולקבל כלים לטיפול, ללא תשלום וללא הכרה ממשרד הביטחון. נעמי ומורן פגשו אותו 

עריכת תוכן: עדי גלר

הפקה ותחקיר: טל חובארה

צילום: איתמר עמיאל, עדי גלר

עריכת וידאו וסאונד: יובל חבצלת

עיצוב גרפי: לינור כהן

ביצוע טכני: דניאל חיון, אוהד מנדלאוי

עורכת ראשית: אופק רוזנטל

עם עליית הפרק ה-19, שנתיים חולפות מאז אסון קריסת המבנים באל-מע'אזי בו נפלו 21 לוחמים. רס"ם איתן לנגר שירת במילואים בחטיבה הדרומית של אוגדת עזה, והיה אחד מחברי צוות החילוץ שטיפלו באירוע. איתן הציל את דור אלמוג, העלה אותו למסוק כשהוא עוטף אותו בשמיכה ומטפל בפציעות הקשות שבגופו. רק בהמשך הוא הבין שדור היה היחיד שניצל. מאז איתן מתמודד עם פוסט טראומה, הוא התרחק מאמא, מאשתו ושתי הבנות הקטנות, כדי להתמקד בטיפול ובריפוי. על הקשר שנרקם בינו לבין דור, כאילו היה האח הקטן שמעולם לא זכה לו, על הדאגה לאשתו והבנות, הטיפול ומה שעוד בדרך - איתן ולצדו אמו הלביאה גולדה, פגשו את נעמי ומורן 

עריכת תוכן ווידיאו: עדי גלר

הפקה ותחקיר: טל חובארה

צילום: איתמר עמיאל, עדי גלר

עיצוב גרפי: לינור כהן

ביצוע טכני: מיכאל הראל, איל הוברמן

עורכת ראשית: אופק רוזנטל

רס"ר במיל' אלקנה ויזל ז"ל, נשוי לגלית ואב לארבעה, אחיו התאום של איתמר. עסק בחינוך, הקים עסק לג'אגלינג והקפיד ללמוד דף יומי של גמרא תוך כדי שירות במילואים. אלקנה התגייס דרך מסלול בישיבת ההסדר לחטיבת כפיר, גדוד נחשון ויצא לקורס מ"כים. למרות שהיה פטור ממילואים בעקבות פציעה בצוק איתן, הוא הצטרף לצוות במלחמה ושירת בגדוד 8208 במחלקה 1.

החודש יחלפו שנתיים מאז אסון קריסת המבנים באל-מע'אזי בו נפלו 21 לוחמים, ש-14 מתוכם שירתו איתו באותה מחלקה, ביניהם גם אלקנה. לאורו ולזכרו, מורן ונעמי אירחו באולפן את האם גילה והאחות הדס לשיחה מלב אל לב 

עריכת תוכן: עדי גלר
הפקה ותחקיר: יהונתן חממי, טל חובארה
צילום: יובל חבצלת, ליעד מחלב
עריכת וידאו וסאונד: זהר סמדר
עיצוב גרפי: לינור כהן
ביצוע טכני: אדם פייזר
עורכת ראשית: אופק רוזנטל

כשנעמה ואיתי הכירו איתי היה מילואימניק נחוש וזו אחת מהסיבות שהתאהבו… מאז הם התחתנו והביאו שלושה ילדים. בתחילת 2023 נעמה הוזמנה לאירוע הוקרה לנשות מפקדי מילואים והתחיל שיח על הקשיים. כבר ברגע הזה נעמה הבינה שהיא צריכה לעשות משהו וכך הוקמה תנועת מאמאטכ"ל. מקום בו נשות המילואימניקים יוכלו לפרוק, לדבר, להתייעץ, לא להיות לבד. מאמאטכ"ל נועדה לפעילות בשגרה אבל בעקבות המלחמה היא התרחבה והפכה לחלק משמעותי עבור עוד ועוד נשים ואיתי של נעמה עדיין במילואים. נעמי ומורן פגשו את נעמה בפרק החדש

 

עריכת תוכן ווידיאו: עדי גלר

הפקה ותחקיר: יהונתן חממי 

צילום: איתמר עמיאל, ליעד מחלב

עיצוב גרפי: לינור כהן

ביצוע טכני: דניאל חיון, הילל גוטמן

עורכת ראשית: אופק רוזנטל

עידו נחמד התגייס בדצמבר 2022 לגדוד 931 של הנח"ל. ב-3 בינואר 2024 עידו נפצע קשה בלחימה בעזה והוסק לבית החולים סורוקה. כשיצא מהניתוח הייתה לו רק תחבושת אחת על הראש אבל הפציעה שלו הייתה קשה משהיה אפשר לחשוב. מאז משפחת נחמד כולה במסע שיקום, עברו 8 בתי חולים, 18 ניתוחים, כש-10 מתוכם ניתוחי ראש - עד היום עידו לא דיבר עם בני המשפחה. 

 

אמא שלו ענבל היא אשת חינוך שעובדת עם נערים בסיכון. מאז הפציעה, ענבל לא מוותרת ומשמיעה את קולם של אלו שלא יכולים לדבר ונלחמת בשביל שלא יחסר לו דבר ושלא נשכח. כך הוקמה סיירת "מר נחמד" שפועלת ביישובים שנפגעו במלחמה ובזכות עידו נפתחה מחלקה חדשה בשיבא, מחלקת תת הכרה וייפתח מרכז נוסף לפגועי ראש במצב קשה מאוד. היום שנתיים בדיוק מאז הפציעה הוא חוזר הביתה, לבית מונגש עם המשפחה האדירה שלו שמלווה אותו כל הדרך. ענבל היא האורחת של נעמי ומורן 

 

הגשה: נעמי רביע, מורן אלמוג

עריכת תוכן: עדי גלר

הפקה ותחקיר: יהונתן חממי, טל חובארה 

צילום: יובל חבצלת, עלמה בראון

עריכת וידאו וסאונד: ליעד מחלב

עיצוב גרפי: לינור כהן

ביצוע טכני: תומר גולן

עורכת ראשית: אופק רוזנטל

משפחת אוקמפו משלומי מתעסקת ברפואה, האם סמדר אחות בכירה במרכז הרפואי בגליל והאב אדריאן פראמדיק ומנהל אשכול מד"א בנהריה. הבן עוז, לוחם בחטיבת כפיר גם הוא חובש במד"א. במרץ 2024 עוז נפצע באורח אנוש בעזה, שבועיים לפני סיום קורס מ"כים. באותה תקרית נפל סמל דולב חיים מלכה ז"ל, חברו הטוב. מאז עוז נמצא בשיקום. חודשיים לאחר הפציעה, ביום הולדתה של סמדר קרה נס - עוז דיבר לראשונה, זיהה את הוריו ואיחל לאמא מזל טוב. תהליך שיקום ארוך עוד לפניו אבל לאט לאט הוא חוזר לתפקד, לנהוג ואפילו להתנדב במד"א. בעקבות הפציעה, סמדר ואדריאן פתחו קהילה למשפחות של פגועי ראש, תחילה היו בה מעט אנשים, היום מאות! ויחד הם נלחמים על הזכויות, הנגשה וקבלת סיוע. אדריאן וסמדר הם האורחים של מורן ונעמי בפרק ה-15 של הסכת קולה של אמא

עריכת תוכן: עדי גלר

הפקה ותחקיר: יהונתן חממי, טל חובארה

צילום: עלמה בראון, ליעד מחלב

עריכת וידאו וסאונד: ליעד מחלב

עיצוב גרפי: לינור כהן

ביצוע טכני: דניאל חיון, בן שני

עורכת ראשית: אופק רוזנטל