קולות של רוח

המשוררת פרופ' רוחמה וייס בכתב אישום חמור נגד אשמה ורגשות אשמה. רוחמה סבורה שרגש האשמה הוא אמצעי חברתי וממסדי להשגת ציות, הוא פועל בעיקר על המוחלשות והחלשות, ועלינו לנסות ולהיפטר ממנו. שיחה שבליבה מבט ביקורתי על מקומה של האשמה במקורות היהדות ובחיינו, פותחת סדרה חדשה על אשמה ורגשות אשמה, רגע לפני אלול

בפרק מיוחד לתשעה באב נפגשתי עם אילנה ביטון, מנחה בקולות ובמקומות נוספים, לשיחה על מהו בית ועל מה מביא לחורבן הבית. קראנו מדרשים, הרהרנו בקול ושאלנו האם בימי מדינת ישראל עלינו עדיין לחוש הומלסים ולהתגעגע לבניין בית המקדש, ואולי בכלל חורבן הבית, בצד הכאב שבו, היה אירוע חיובי בתולדות עמנו

החלק השלישי והאחרון בסדרה על רוזה האדומה מוקדש לרוזה של ספר המכתבים. באחד ממכתביה מנסה רוזה להעניק לחברתה את מפתח הקסמים ליפי החיים. לטעמי ניתן לראות את כל מכתבי הספר כמעניקים לנו שורה אחר שורה את המפתח הזה, וכמציגים לנו תיזה מעמיקה על אופן ההתייחסות לחיים, על דיאלקטיקה של מאבק והשלמה, על חיבור לטבע ועל היכולת לשמוע את ניגון החיים עמוק מתוך הבידוד

בחלק השני בסדרת 'רוזה האדומה' שוחחתי עם ד"ר גל הרץ על התנגדותה העמוקה של רוזה לוקסמבורג למלחמת העולם הראשונה ועל תפיסת העולם העולה מהתנגדות זו. במרכז הפרק ניתחנו את אחד ממכתביה המרטיטים של רוזה, אותו הקריאה בכישרון ורגישות דבורה אלחדד ארושס ואשר מופיע בפרק כשברקע ניגון של גונו שהיה אהוב על רוזה. להלן כמה שורות מהמכתב בתרגומה של לאה גולדברג -

"עוביו וחוסנו של עור התאו היה למשל בפי הבריות, והנה נקרע גם הוא... עמדתי לפני התאו והוא התבונן בי,עיני זלגו דמעות דמעותיו שלו היו הדמעות הללו; גם למראה סבלו של אח אהוב לא יחרד אדם יותר משנחרדתי אני למראה הסבל הזה וקוצר ידי להושיע... הו תאואי העלוב, אחי המסכן והאהוב,הנה אנו עומדים כאן שנינו באפס כוח,בטמטום, ואין אנו אלא מכאוב, ואין אונים, וגעגועים"

סדרה חדשה בעקבות דמותה של רוזה האדומה - החלק הראשון - שיחה עם פרופ' משה צוקרמן על משנתה החברתית המהפכנית של רוזה. לוקסמבורג (1919-1871) היתה הוגה ומנהיגה פוליטית יהודיה בעלת תפישות מרקסיסטיות דמוקרטיות. לוקסמבורג, המכונה רוזה האדומה, התנגדה למדיניות סוציאליסטית פשרנית המובילה למדינת רווחה וקידמה רעיונות של מהפכה פרולטרית דמוקרטית. היא טענה כי המולדת שלה נמצאת בכל מקום שיש בו דמעות בני אדם. היא תפשה את האשה הפרולטרית כמי שיכולה לעמוד בחזית המאבק הסוציאליסטי ודיברה על פמיניזם מרקסיסטי בתקופה שמושג זה עוד לא היה קיים. האזינו לשיחה ראשונה על משנתה של אחת הדמויות המרתקות בתולדות המאה העשרים

הליברליזם לא מספיק. הצדק וההוגנות הם רק בסיס. השאלה שצריכה לעמוד לנגד עינינו היא: "מהן היכולות הממשיות שיש לכל אדם בחברה הזו?"

בפרק הרביעי והאחרון בסדרת "חלופות לצדק" שוחחתי עם לורה טלינובסקי, סמנכ"לית שחרית ומרצה על נושאי כלכלה וחברה, על גישת היכולות של הפילוסופית מרתה נוסבאום, והכלכלן, זוכה פרס נובל, אמרטיה סן. מוזמנות ומוזמנים להיכרות ראשונית עם אחת השיטות החשובות שצמחו כמענה לתיאוריות הצדק הליברליות ועם 'מדד הפיתוח האנושי' שיצר האו"ם בעקבות זאת. באיזה מקום לדעתכם ישראל במדד הזה? התשובה בפרק

לכבוד חג מתן תורה בואו נתחיל מבראשית. נקרא מחדש. נחשוב מההתחלה. שנים רבות מדי אנחנו פוגשים ביהדות רק דרך נקודת המבט של "דעת טוב ורע", של מושגי האסור והמותר, הצודק והפסול. אלא שבמקורות מסתתרת לה דרך נוספת, "דרך עץ החיים". בפרק השלישי בסדרת "חלופות לצדק", אני משוחח עם ידידי ומורי הרב דוב ברקוביץ, איש רוח וחינוך ומחברם של מספר ספרים, על דרך חדשה לקרוא בתורה ולפגוש את אתגרי חיינו, דרך שבמרכזה מושגים כמו בחירה בחיים, משמעות, ברכה, עונג ומימוש עצמי שנמצא בסינרגיה עם אחרים ועם הטבע. זהו ניסיון להציג מעין מהפכה פרשנית, שינוי מבט קופרניקאי. לא עוד חיים בשירות הצדק, אלא צדק בשירות החיים

המשך השיחה שהחלה בפרק הקודם עם פרופ' אבי שגיא, מהאינטלקטואלים וההוגים הפוריים כיום בישראל בתחום זה. בפרק הנוכחי אנו עוסקים באתיקה שנגזרת ממושג הצדק מול האתיקה שנגזרת ממושג החמלה, בביקורת של כל אחת מהן על רעותה ובניסיון לשלב את שתי האתיקות בחיינו

זהו הפרק השני במיני-סדרה המבקשת לבחון צורות מחשבה חלופיות לזו של הצדק האובייקטיבי. בפרק משתתפת גם השחקנית והפעילה הפמיניסטית דבורה אלחדד ארושס בהקראת סיפור תלמודי

בדרך כלל כאשר אנחנו מדברים על מוסר ואתיקה אנחנו רודפים אחרי הצדק האובייקטיבי, ההוגן, הנכון תמיד. עם זאת, למול תיאוריות של צדק התפתחו צורות מחשבה חלופיות המאתגרות את האובייקטיביות והעיוורון של הצדק. אחת החשובות שבהן היא האתיקה של החמלה

במסגרת מיני-סדרה חדשה המבקשת לחרוג ממושג הצדק ולבחון חלופות נוספות, שוחחתי עם פרופ' אבי שגיא, מהאינטלקטואלים הבולטים והחשובים בישראל בתקופתנו, על מהי חמלה, מהי אתיקת החמלה ובמה היא שונה מתפיסות צדק מגוונות. הפרק הזה מתמקד במושגי היסוד ובפרק הבא נמשיך בשיחה עם פרופ' שגיא לבירור מרכיבי האתיקה השונים.

לכבוד יום העצמאות הקרב ובא ולרגל פרק היובל החגיגי שלנו, שוחחתי עם דב אלבוים על אחד הטקסטים האהובים עלי ביותר - מגילת העצמאות. מדוע המגילה מתחילה בשקר? מדוע המילה דמוקרטיה לא מוזכרת בה? במהלך הפרק אנו דנים בשאלות אלו ואחרות ומציגים את המגילה היהודית השישית