בגלל שעבדתי ברפת, ממש בגלל, אני כבר לא מדבר על גיוס לצה”ל, אבל לא יכולתי לצאת לטיולים ממש. באחד הימים התפרסם איזה טיול שאמור להיות בן קיבוצי, עם אחד שמוביל 200 או 250 איש, בנגב ובהרי אילת, עשרה ימים. ואני… הפרסום הזה הגיע גם לדגניה כמובן. ואז מי שעבדתי ברפת, בעיקר אחת שעבדה איתי ברפת במכון חליבה, אמרה לי: תצא, אנחנו נסתדר. ואז יצאתי, וכל נושא הטיולים זה כבר סיפור בפני עצמו. קודם יצא לי פה ושם ללכת, אבל זה ממש פתח לי. זה לא רק הטיול עצמו, אלא גם הקשר עם אנשים, ועם כל מיני כאלה שנוסעים, מכינים ומארגנים והכל.