הזדקנות בפרק ב' - מי אחרי על טיפול ?

הצומת הקריטית: כשמגיע רגע ההחלטה אחת הנקודות הרגישות ביותר היא ההחלטה על העסקת עובד זר או מעבר לבית אבות . ברגע זה, לעיתים קרובות, מתגלעת תמונה משפחתית שלמה — עם כל שכבות המתח שצברה לאורך שנים.בן או בת הזוג — הנושאים בעיקר נטל הטיפול היומיומי — לא תמיד מוכנים לקבל עזרה חיצונית. בין אם מתוך מחויבות אמיתית, ובין אם מתוך קושי לוותר על השליטה בבית, הם לא פעם מסרבים להכנסת עובד זר, ובמקביל מרגישים מותשים ולבד.הילדים — שמגיעים לעיתים מהשוליים של התמונה — מגלים שהמצב הרבה יותר מורכב ממה שנדמה היה מרחוק. הם חשים שההורה אינו מקבל את ההשגחה הנדרשת, מנסים להתערב, ונתקלים בהתנגדות. מכאן מתפתח מעגל של תסכול הדדי:בן/בת הזוג חש שהילדים לא מעורבים מספיק ולא רואים את נטל הטיפול שעליו.הילדים חשים שאין להם גישה, שמדירים אותם, ושהורם "נופל בין הכיסאות".

אם אתם מטפלים בהורה מבוגר ומתקרבים לשלב של מעבר לבית אבות סיעודי – הפוסט הזה בשבילכם.הדבר הכי חשוב שאפשר לעשות עכשיו הוא לאסוף את כל המידע והגישות במקום אחד, לפני שתצטרכו אותם בדחיפות.הדברים שחייבים להיות בתיקייה שלכם:1. 🏥 קופת חולים – גישה לאפליקציה סיסמא ושם משתמש + טלפון המרפאה + היכרות עם רופא המשפחה 2. 🪪 תעודת זהות – לוודא שבתוקף + ספח + לשמור צילום3. 🛡️ ביטוח סיעודי – לברר אם קיים ומה ההחזר בבית / במוסד לפי גיל ההצטרפות (ניתן לבדוק גם בפירוט החיובים שמתקבל אחד לרבעון על חיובים לקופת חולים)4. 🏛️ ביטוח לאומי – גישה לאזור האישי + לוודא שקוד האימות מגיע לטלפון מעודכן 5. 🏦 בנק – להירשם כשותפים לחשבון ולקבל גישה לאפליקציה 6. 🏠 נסח טאבו – להוציא ולשמור צילום , במידה ואין נכס בבעלות ההורה יש להוריד מרשות מיסוי מקרקעין ישראל "אישור זכויות" המעיד שאין נכסים רשומים בטאבו או מנוהלים ברשות (חכירה/חכירה לדורות), כולל זכויות במושבים או נחלות.7. 📜 ייפוי כוח מתמשך – על מנת שתהיה לכם גישה מהירה להפעיל ייפוי כוח מתמשך וודאו שאתם רשומים במערכת הזדהות הלאומית + סיסמא ושם משתמש ________________________________________💡 טיפ אחד שיחסוך לכם המון: הכירו מראש עובד סוציאלי או עורך דין מהמעגל הקרוב – תצטרכו אחד מהם לתביעה של ביטוח הסיעודי ________________________________________שלכם באהבה ,מריה כץ https://goldfactor.co.il/

בפרק הזה נדבר על מה ההבדל בין קביעת התלות לעזרה למימוש שעות טיפול במסגרת חוק סיעוד ומי מגדיר סיווג תפקודי לצורך התאמת מסגרת דיור רלוונטית .איזה מבין הגופים מגדיר תפקוד להתאמה של מסגרת תומכת ומי מגדיר התאמה לדיור סיעודי או תשישות נפש ?האם הפנייה לגופים אלו היא הכרחית לכולם כדי לקבל סיווג תפקודי בגיל הזקנה או שזה מותנה בצורך לסיוע מגופים אלו ? ואיך מבין הגופים אלו גם קופת חולים רלוונטית לסיווג וסיועה במימון בית אבות ואיזה ? מוזמנים אלי לפרק , תתרווחו להאזנה נעימה . למדריך סוגי פתרונות דיור https://goldfactor.co.il/introלתאום פגישת הערכה סוציאלית להתאמת דיור מומלץ https://goldfactor.co.il/%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%a7%d7%a9%d7%a8/

בפרק מיוחד זה נארח שני מומחים מובילים בתחום האשפוז הסיעודי: נחי כץ, מנכ"ל איגוד 'קדם' לקידום קהילות דיור למבוגרים, ואולג אורחרוב , מנהל בית אבות ,אח במקצועו ומרצה לתחום ניהול בתי אבות . נדון בסוגיות המרכזיות העומדות על הפרק במשא ומתן בין משרד הבריאות לענף הסיעוד טרם חתימת המכרז החדש. מה המשמעויות של השינויים המוצעים עבור המשפחות ובתי האבות? אילו אתגרים מעלה הענף? ואיך ייראה עתיד הטיפול הסיעודי בישראל? שיחה מעמיקה המשלבת מבט רחב על המדיניות יחד עם הבנה מעשית מהשטח.

התארחה אצלנו במרחב דרור ד"ר דנה פאר, מומחית לדמנציה, לשיחה על אחת הסוגיות המורכבות ביותר שמשפחות מתמודדות איתה: איך מספרים לאדם עם דמנציה על מעבר לבית אבות?

בפרק החדש והמיוחד הזה, אנו חולקת תובנות מקצועיות וטיפים מעשיים על:

• איך לנהל את השיחה הרגישה הזו

• מתי הזמן הנכון לשתף

• האם "סיפור כיסוי" הוא לגיטימי

• איך להתמודד עם התגובות הרגשיות

שיחה חשובה לכל מי שמתמודד עם ההחלטה הזו או מכיר מישהו שכן.

שתפו אותנו: איך אתם התמודדתם עם השיחה הזו? מה עזר לכם? 🤔

בפרק הזה התארח אצלנו במרחב דרור דר' עדי שוורץ מומחה בגריאטריה כדי לדון בסוגיות הנוגעות להערכה גריאטרית לאנשים בגיל הזקנה , הבדלים בין גריאטריה לפסיכוגריאטריה, למה חייבים לפנות להערכה גריאטרית לפני מעבר לבית אבות ועוד נושאים חשובים רבים. 

התארחתי בפודקאסט של מולי ארי לשיחה על הרגע הזה שבו אנחנו, הילדים, מתחילים לראות את השינויים אצל ההורים שלנו.

זה מתחיל בדברים הקטנים - שכחה קלה, קושי בהתארגנות, או אולי פחות יציאה מהבית. לפעמים אנחנו מעדיפים "לא לראות", כי ההכרה בשינויים האלה מפחידה אותנו.

בפרק דיברנו על הסימנים שחשוב לשים לב אליהם, על ההתלבטות מתי לפנות לעזרה מקצועית, ועל תהליך הערכת סביבת דיור - שלפעמים דווקא מחזק את ההחלטה להישאר בבית.

מוזמנים להאזין לפרק

ולשתף מה היה הרגע שבו הבנתם שמשהו משתנה?

הרעיון להוציא ספר מתכונים לאדם אחד נולד כשחברה סיפרה שבשנה שאמה התאלמנה, היא רזתה 12 קילו. עוד אחת שהפסיקה לבשל, שלא חושבת שהיא שווה את הטרחה.

לא עוד.

למה זה קורה?

אדם מבוגר שנשאר לבד אחרי פרידה או עזיבה של בן הזוג או אחרי פטירה עובר טלטלה רגשית קשה. יש כאלה כמו בכל תחום שמרימים עצמם ומפתחים חיים מלאים של עשיה, התנדבות, חברים ומשפחה אבל רבים גם מאלה לא מקדישים מספיק חשיבות, זמן ומחשבה למה הם יאכלו…

אנשים מבוגרים הגרים לבדם נוטים לפתח תסמונת הנקראת תסמונת התה והטוסט. המונח אינו מתייחס דווקא ללחם אבל כוונתו לתאר תופעה של תת תזונה שקראת מחוסרים תזונתיים הנגרמים מתזונה דלה ומביאים לחוסרים תזונתיים שגוררים מחסור בויטמינים, מינרלים, וחלבונים שעלולים להביא לידי הידרדרות בריאותית קשה ואף לפגיעות נוירולוגית ולהחשה של תהליכי זקנה טבעיים.

בשנים האחרונות עולה תוחלת החיים, ואוכלוסיית המבוגרים הולכת וגדלה. לא בכל התחומים אנחנו עוצרים וחושבים האם הם חלק מהלופ. האם הם מקבלים את מה שהם צריכים כדי לדאוג לעצמם ולהרגיש חיוניים.

בפרק הזה אנחנו מזמינות אתכם להחזיר את החיוניות דרך ראיות לפנק את עצמנו דרך ספר מתכונים מיוחד עבורך כי לבד זה לא חייב להיות עצוב .

האם ידעתם שלכל אדם יש זכות בסיסית לחיות בכבוד עד הרגע האחרון? למרות זאת, רוב האנשים נוטים לדחות ולהדחיק שיחות על סוף החיים, מה שמוביל לחוסר מודעות נרחב לגבי טיפול פליאטיבי. זהו טיפול קריטי המשפר את איכות החיים של אנשים עם מחלות חשוכות מרפא, ומתייחס לא רק לכאב פיזי, אלא גם להיבטים רגשיים, חברתיים ורוחניים. בפרק זה עו"ס , גרונטולוג ומנחה מוסמך לליווי פוליאטיבי , עידן שפירא אדבר על מחסום השתיקה ונגלה יחד כיצד הכרת אפשרויות הטיפול הפליאטיבי והנחיות מקדימות יכולה להעניק שליטה וביטחון ברגעים הקשים ביותר. נבין למה זו זכות שכל אחד מאיתנו צריך להכיר, לדרוש, ולשוחח עליה בפתיחות - למען עצמנו ויקירינו.

מה הקשר בין שעמום, איכות חיים ושינוי סביבת מגורים בגיל המבוגר?

בפרק המרתק הזה, נארח את ד"ר גדי און, פסיכולוג ומומחה מוביל בחקר תופעת השעמום. ד"ר און ישפוך אור על ההשלכות הנפשיות, הקוגניטיביות והפיזיולוגיות של שעמום בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי.

נדון בנושאים כגון:

• כיצד שינוי סביבת מגורים, כמו מעבר לדיור מוגן או בית אבות, יכול להשפיע על תחושת השעמום?

• תפישות פסיכולוגיות להתמודדות עם שעמום ולהפיכתו למנוף לצמיחה אישית

• חשיבות הרשתות החברתיות והמשפחתיות בהפגת תחושת הבדידות והשעמום

ד"ר און יחלוק תובנות מחקריות עדכניות ויציע כלים פרקטיים לשיפור איכות החיים בגיל השלישי.

בין אם אתם מתמודדים עם אתגרי הגיל השלישי בעצמכם, מטפלים ביקיריכם, או פשוט סקרנים להבין טוב יותר את הנושא - הפרק הזה הוא עבורכם.

הצטרפו אלינו לשיחה מעמיקה ומעשירה על אחד הנושאים המשמעותיים ביותר בחיי המבוגרים בחברה המודרנית.