"קוסמת. אמא שלי קוסמת." הוא אמר.

"באיזה מובן?" שאלתי.

"בדיוק במובן שאתה חושב." הוא אמר, "עושה קסמים. אמיתיים."

הם ישבו לידי על הספסל, צופים באגם הדומם שנפרש מול עינינו. הוא נשם בכבדות, גירד בשיער מקליש, מתח חולצה בניסיון להחביא כרס בירה קטנה. היא חייכה והביטה אל המרחק, אל המים השקטים.

"אתה מתכוון ללנחש קלפים ולנסר אנשים ודברים כאלה."

"לא," הוא אמר, "הדבר האמיתי. אשכרה קוסמת. היא מתמחה בריחוף."

.........

יצירה: