יש דעות שונות באיסור ערלה - האם חל בחו"ל או לא. ואם הם חלים, האם זה חל רק על ודאי ערלה או גם על ספק? רבי יוחנן פסק בקפדנות הן בערלה והן בכלאים בחוץ לארץ עד כדי כך שאמר שמי שעובר על איסור כלאים מקבל מלקות. איך זה יכול להיות אם כלאים בחוץ לארץ אסורים רק מדרבנן? כדי לפתור זאת, הם מבחינים בין הרכבת אילנות לבין שתילת זרעים מסוגים שונים. רב יוסף היה מערבב זרעים ושתל אותם. הם מעלים קושי נגד זה מהמשנה שסוברת שכלאים אסורים מדרבן בח"ול. כדי לפתור זאת, הם מבחינים בין כלאי הכרם (אסור) לבין זרעים מגוונים הנטועים יחד (מותר). המשנה קובעת שמי שעושה מצווה אחת זוכה בדברים טובים, חיים ארוכים ויורש את הארץ. מי שאינו מקיים מצוה אחת, אינו מקבל ברכות אלו. איך משנה זו מתיישבת עם המשנה בפאה א:א שיש מצוות ספציפיות שמקבלים עליהן שכר בעולם הזה? יש כמה דרכים להבין את משנתנו - האם הכוונה היא לשכר בעולם הזה או בעולם הבא? רבי יעקב, לאחר שראה ילד מקיים הן את מצוות כיבוד אביו ובאותו מעשה גם קייןם מצוות שיחול הקן, ששניהם מבטיחים חיים ארוכים, ונפל ומת כשירד מהעץ, הגיע למסקנה שצדיקים מקבלים יסורים בעולם הזה כדי לקבל שכר נוסף בעולם הבא. אותו סיפור גרם לאלישע בן אבויה לעזוב את הדת. או אולי זה היה מקרה אחר - לשונו של חוצפית המתורגמן שנגרר על הרצפה על ידי חזיר לאחר שנהרג על ידי הרומאים.